ג’ורג’ קרא מסתיר שמות שוטרי מג”ב אלימים היכו אזרח ללא הצדקה: “הפליאו בו את מכותיהם במכות אגרוף בגופו כשמערער 1 אף עושה שימוש בנשקו לצורך כך” רע”פ 3823/19 ורע”פ 4102/19 פלוני נ’ מח”ש

השופט ג’ורג’ קרא ממחיש הפליה בין שוטרים אלימים לבין סתם אזרחים. מעשה ב- 2 שוטרי מג”ב חמומי מוח, שהחליטו להפליא מכותיהם על אזרח, ללא סיבה. ג’ורג’ קרא, נתן ל- 2 העבריינים הללו צו איסור פרסום על שמם באופן אוטומטי, בלי קיום דיון. למה? כי הם האליטה העבריינית. זו לא ההטבה היחידה ששני הבריונים קיבלו, גם הענישה על הפשעים שביצעו מגוחכת: 75 שעות לתועלת הציבור.

ביום 2/5/16 2 שוטרי מג”ב הגיעו לעיר העתיקה בירושלים, כדי לאתר מפגע שביצע פיגוע דקירה. איתרע מזלו של ערבי, שהיה במקום, והשניים התנפלו עליו והפעילו נגדו אלימות וכוח בלתי סבירים.

השניים זכו להטבה מבית המשפט, כך שקיבלו כתב אישום מתוקן, בכפוף לכך שהמאשימה תגביל עצמה למאסר על תנאי ושל”צ בכפוף לתסקיר חיובי, ובקישו להימנע מהרשעתם.

שופט השלום קבע בגזר הדין: “משום שמדובר בשוטרים שהיכו את המתלונן ללא הצדקה, כך שאין לסיים את התיק ללא הרשעה”. השופט הטיל על נאשם ראשון 75 שעות של”צ ו- 30 ימי מאסר על תנאי ועל נאשם שני 100 שעות של”צ ושלושים ימי מאסר על תנאי.

שני הבריונים ערערו למחוזי שדחה את בקשתם להימנע מהרשעה וקבע:

“העבירה שבה הורשעו המערערים חמורה. מכתב האישום המתוקן עולה כי ללא כל הצדקה ובטרם פנו אליו בדברים, אחזו המערערים במתלונן, הצמידו אותו לדלתה של חנות סגורה כשפניו אל הדלת והפליאו בו את מכותיהם במכות אגרוף בגופו, כשמערער 1 אף עושה שימוש בנשקו לצורך כך. לאחר תום האירוע מערער 1 אף שב על עקבותיו והרים לעברו של המתלונן את הרובה בתנועה מאיימת, לאחר שזה הודיע כי בכוונתו להתלונן על המעשה.
[…]
המתלונן נאלץ לספוג את מכותיהם של המערערים, כשהוא חסר יכולת להתגונן מפניהם.

במעשיהם פגעו המערערים לא רק במתלונן, אלא גם בתדמיתה של משטרת ישראל ובאמון הציבור בה. מעשים כאמור מצדיקים את הרשעתם של המערערים. על המערערים הוטל עונש מתון. ביטול הרשעתם יהפוך את גזר הדין לבלתי מאוזן, ובנוסף לכך עלול להעביר מסר שגוי לאלה העלולים לחטוא בהתנהגות דומה.

אין להתעלם מכך שעבירות תקיפה המבוצעות על ידי שוטרים בתפקיד, מופנות לעיתים על ידי המשיבה למישור המשמעתי, ומשכך מטבע הדברים מסתיימות ללא הרשעה בפלילים. המערערים הגישו לבית משפט קמא סקירה של אירועים בעלי דמיון לאירוע שלפנינו, שהועברו מהמשיבה לטיפול משמעתי בלבד.

עיון בפסיקת בית הדין למשמעת של משטרת ישראל מעלה, כי אלה הן דוגמאות בלבד, וכי הפנייה למישור המשמעתי של אירועים דומים לזה שלפנינו, ואף חמורים ממנו, אינה נדירה כלל… המשיבה לא חלקה בבית משפט קמא על הנאמר בסקירה שהגישו ב”כ
המערערים, ומטעמה לא הוגשה פסיקה התומכת בטיעוניה בעניין מדיניות העמדה לדין הנוהגת על ידה.

התלבטנו האם המדיניות האמורה לעיל, אינה מחייבת הקלה בדינם של המערערים בדרך של ביטול הרשעתם. בסופו של דבר, אף מבלי להידרש לשאלת מידת הפגיעה במערערים כתוצאה מהרשעתם, הגענו לכלל מסקנה כי העבירה החמורה שבוצעה על ידם כמתואר לעיל מחייבת את הרשעתם, זאת אף לאחר שהבאנו בחשבון את הקושי האמור”. (ההדגשות הוספו).”

השופט ג’ורג’ קרא דחה את דרישתם ההזויה של השוטרים העבריינים העובדים במשמר הגבול, ולכן השופט ג’ורג’ קרא לא ציין את שמם.

השוטרים האלימים לא קיבלו קנס לפצות את המתלונן האומלל שנקרה בדרכם, עבודתם לא הופסקה, והענישה המגוחכת שניתנה נגדם מעוררת שאט נפש. איך אפשר להאמין למערכת משפט שרמת המוסר של השופטים זהה לשוטרים העבריינים?! אבוי לנו משוטרים כאלו שאמורים להגן על בטחון הציבור.

החלטה רע”פ 3823/19 רע”פ 4102/19 פלוני נ’ המחלקה לחקירות שוטרים, קובץ pdf