השופטת הדס רוזנברג שיינרט זיכתה נאשם מגניבה והסגת גבול בשל מחדלי המשטרה ת”פ 17028-04-18 מד”י נ’ גילי פדידה

Spread the love

השופטת הדס רוזנברג שיינרט זיכתה את גילי פדידה מעבירת הסגת גבול וגניבה. על פי כתב האישום נטען שביום 18.11.16 מאי ליליאן, המתלוננת, עבדה בסטודיו לקעקועים ברח’ רזיאל 9 בנתניה. סמוך לשעה 16:38 עלתה המתלוננת לקומה השניה בסטודיו כשהיא מותירה את התיק שלה ללא השגחה כשדלת הסטודיו פתוחה. התיק הכיל ארנק, רישיון נהיגה, תעודת זהות, מפתחות של בית המתלוננת והסטודיו, כרטיס אשראי ו-3,000 ש”ח במזומן.

נטען שגילי פדידה נכנס דרך דלת הסטודיו, ניגש לתיק המכיל את הרכוש הגנוב, נטל אותו ויצא מהמקום. פדידה הכחיש את האשמות שיוחסו לו. לטענתו הוא לא נכח בסטודיו, ולא גנב דבר. הוא טען שאין לו אליבי לספק, כיוון שנחקר כשנה וחצי לאחר האירוע.

המשטרה הגישה סרטון מצלמת אבטחה מן הסטודיו ואת התלונה של ליליאן.

השופטת מציינת:

“ראיות התביעה אינן כוללות בחובן עדות ראיה לביצוע העבירות או עדות אחרת היכולה להפליל את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו (כגון: עדות אודות התנהגות הנאשם או דבריו לאחר ביצוע העבירות). לא הוצגו אף ראיות מדעיות הנוגעות לזירה או למוצגים, היכולות לקשור את הנאשם לנטילת הרכוש הגנוב. בהמשך לזאת, השאלה הטעונה הכרעה במקרה דנן הנה כלום די בסרטון מצלמת האבטחה שבסטודיו ת/4א ובעובדה שהשוטר אשכנזי טוען כי זיהה את האדם המופיע בו כנאשם, כדי לבסס את הרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו”.

השופטת קבעה שזווית צילום הנאשם ומשכו הקצר של הסרטון, בהתחשב ביכולתו המוגבלת של ביהמ”ש לרכוש “היכרות” קרובה עם הנאשם לצורך זיהויו במקרה דנן, תוכנו של הסרטון אינו מוביל להתרשמות בלתי אמצעית חד משמעית של ביהמ”ש בדבר זהות בין הנאשם לבין האדם המופיע בסרטון.

בנוסף, מחדלי נקבע שמחדלי החקירה והימנעות היחידה החוקרת מביצוע בדיקות שונות, שהיה בהן כדי לעבות את הראיות בתיק, מצטרפים לקשיים הקיימים בנוגע לזיהוי הנאשם ופועלים כנגד הרשעתו.

המתלוננת הביאה את הסרטון למשטרה ביום האירוע, בתאריך 18.11.16. הנאשם עוכב לחקירה רק שנה ושלושה חודשים לאחר מכן, באופן שיכולתו למסור גרסה ברורה באשר למעשיו ביום הנוגע לעניין היתה מוגבלת ביותר. מאז הגשת התלונה ואף לאחר זיהויו של הנאשם על ידי השוטר אבי אשכנזי, המשטרה לא עשתה כל פעולת חקירה שתכליתה קידום החקירה ובדיקת מעורבותו של הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו.

המשטרה לא שלחה איש מז”פ לסטודיו ולא נעשה ניסיון להוציא טביעות אצבע, למרות שבסרטון הנאשם לא לובש כפפות. המשטרה לא ביצעה איכון למכשיר הטלפון של הנאשם על מנת לבחון נוכחותו בזירה עובר לאירוע. המשטרה לא בדקה ולא נמסר מידע האם הגנב עשה שימוש בכרטיס האשראי של המתלוננת.

השופטת קבעה שדלות החקירה והיעדר ראיות תומכות כלשהן בזיכוי הנאשם פועלים לזכותו ולאור זאת זיכתה אותו מחמת הספק.

הכרעת דין זיכוי נאשם מעבירת הסגת גבול וגניבה לאור התרשלות המשטרה באיסוף ראיות. שופטת הדס רוזנברג שיינרט – הכרעת דין ת”פ 17028-04-18 מדינת ישראל נ’ גילי פדידה, קובץ pdf

Print Friendly, PDF & Email

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  Skip to content
אנו שמים דגש רב עבור התאמת אתר אינטרנט זה לתקן הנגישות הישראלי. באתר בוצעו התאמות נגישות לפי תקן 5568 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ניתן לגלוש בו באופן נגיש יותר דרך הדפדפנים כרום ופיירפוקסהננו עושים את מירב המאמצים על מנת לבצע התאמות נגישות באתר, ייתכן ובאתר זה ימצאו רכיבים ו/או עמודים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, במידה ונתקלת בכשל נגישות כלשהו נודה לך אם תדווח לנו על כך דרך עמוד יצירת הקשר. אנו נמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר גלישה נגישה ונוחה באתר זה לכולם.
סטטוס תאימות