השופט ניל הנדל קיבל בקשת המערערת על החלטת השופט נפתלי שילה (מחוזי ת”א) והשאיר הערת אזהרה על נכס עד להכרעה בערעור ע”א 7631/19

לשופט ניל הנדל היגיון בריא, וחוש צדק מפותח. מזלה של המערערת חיה בר, שהערעור הגיע לשופט ניל הנדל, ולא לאלכס שטיין או לדוד מינץ, 2 אידיוטים חסרי חוש צדק ולוקים בטמטום חושים עליוני, שהיו מעיפים את הערעור שלה ללא רחמים.

מדובר באישה שלה זכויות בפרדס ביחד עם 2 אחיותיה, תקוה בר ואיריס שרמן בר. האחיות נקלעו לסכסוך כספי, וביקשו להסיר הערת אזהרה על הפרדס הרשומה על שמה של חיה בר, על מנת שיוכלו למכור את הנכס.

התיק הגיע לשופט הזבל נפתלי שילה, ששום דבר טוב לא יכול לצאת תחת ידיו, והוא דחה את הערעור של חיה בר, למרות שהוא מבין שברגע שהוא מסיר את הערת האזהרה מעל הפרדס, הרי שהאחיות היו פועלות למכור את הנכס, ואז הדיון אצלו היה מתקיים באופן תיאורטי, או מתייתר לחלוטין.

הגב’ ערערה באמצעות עו”ד דליה גליק, שעשתה עבודה מצוינת, והשופט ניל הנדל שהבין את המחדל של השופט נפתלי שילה וקיבל את הערעור, כשהוא מנמק:

“אכן, נראה שביסוד הסכסוך עומדים אינטרסים כספיים, ולא קנייניים, וכי המערערת לא הוכיחה כי עיכוב הביצוע מוצדק בראי מצבה הכלכלי או מצבן הכלכלי של המשיבות. יחד עם זאת, ובניגוד לטענת המשיבות, הסכסוך אינו עוסק בסעד כספי, אלא אך ורק בשאלת רישומה של הערת האזהרה.

במובן זה, ביצוע פסק הדין יאפשר את שינוי מצב הזכויות בנכס, והמשיבות לא הכחישו כי הן עשויות לפעול לשינוי מצב זכויות זה קודם להכרעה בערעור.

הנה כי כן, ביצוע פסק הדין עלול לייתר את ההכרעה בערעור, ודחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה להוות, במובן מסוים, הכרעה בסכסוך גופו.

מטעם זה מוצדק לעכב את הביצוע, תוך קביעת ערובות מתאימות לפיצוי המשיבות בגין נזקים שעלולים להיגרם להן”.

שופט הוגן והגון.

בשם המערערת-המבקשת:        עו”ד דליה גליק

בשם המשיבות:                      עו”ד יונתן שרמן; עו”ד עופר סטרטינה

1. למערערת היו זכויות בפרדס יחד עם המשיבות. לשם הבטחת זכויותיה בפרדס, נרשמה לטובת המערערת הערת אזהרה על חלקת המגורים של המשיבות, שכן לא ניתן היה לרשום את ההערה על הפרדס עצמו. בעקבות אירועים מסוימים שאין מקום לפרטם כאן, הגישו המשיבות המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי, וביקשו למחוק את הערת האזהרה. התובענה התקבלה, ובית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הערת האזהרה בתנאים מסוימים, שנועדו להבטיח את זכויותיה של המערערת. המערערת הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק הדין, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, והותרת הערת האזהרה על מכונה עד להכרעה בערעור.
2. המערערת טוענת כי סיכויי ההליך גבוהים, אך עיון בפסק הדין מלמד שעסקינן בסוגיה חוזית, שהוכרעה גם על יסוד ממצאי עובדה. אף לאחר בחינת טענות המערערת לא ניתן לומר, כבר בשלב ראשוני, כי סיכויי ההליך גבוהים במידה המצדיקה את עיכוב הביצוע. אשר למאזן הנוחות, המערערת העלתה טענות שונות, ובין היתר את הטענה שהמשיבות עלולות למכור את הנכס קודם למתן הכרעה בערעור, כך שלא ניתן יהיה לשוב ולרשום את הערת האזהרה. מנגד, הטענה המרכזית של המשיבות היא כי הסכסוך הוא כספי במהותו, כי אין למערערת כל טענה קניינית ביחס לנחלת המגורים, וכי המערערת לא הוכיחה כי מתקיים בענייננו החריג לכלל לפיו לא יעוכב ביצועו של פסק דין הקובע חיוב כספי.

            אכן, נראה שביסוד הסכסוך עומדים אינטרסים כספיים, ולא קנייניים, וכי המערערת לא הוכיחה כי עיכוב הביצוע מוצדק בראי מצבה הכלכלי או מצבן הכלכלי של המשיבות. יחד עם זאת, ובניגוד לטענת המשיבות, הסכסוך אינו עוסק בסעד כספי, אלא אך ורק בשאלת רישומה של הערת האזהרה. במובן זה, ביצוע פסק הדין יאפשר את שינוי מצב הזכויות בנכס, והמשיבות לא הכחישו כי הן עשויות לפעול לשינוי מצב זכויות זה קודם להכרעה בערעור. הנה כי כן, ביצוע פסק הדין עלול לייתר את ההכרעה בערעור, ודחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה להוות, במובן מסוים, הכרעה בסכסוך גופו. מטעם זה מוצדק לעכב את הביצוע, תוך קביעת ערובות מתאימות לפיצוי המשיבות בגין נזקים שעלולים להיגרם להן.

3. סוף דבר, הבקשה מתקבלת, במובן זה שהערת האזהרה לא תימחק עד להכרעה בערעור. צו זה מותנה בהפקדת התחייבות עצמית ועירבון בסך 50,000 ש”ח עד ליום 26.12.2019, לפיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבות כתוצאה ממתן הצו, אם ייפסק הליך הערעור או אם יפקע הצו מסיבה אחרת. העירבון יכול להיות מופקד גם בצורה של ערבות בנקאית בגובה הסכום האמור.

           ניתנה היום, ‏י’ בכסלו התש”ף (‏8.12.2019).

_________________________

19076310_Z03.docx   מא

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il