דוד רוזן נציב תלונות הציבור בביקורת חריפה על חקירת עורך דין: “תמונה עגומה וקודרת”
הנציב דוד רוזן הכריע בתלונת עו”ד שנשלח למעצר בית בחשד לשיבוש מהלכי משפט בתיק רצח. הוא קבע כי המשטרה והפרקליטות גרמו לחשודים “פגיעה חמורה בזכות החוקתית להיוועצות עם עורך דין”
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.7082713
נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח ביקורת חריפה על החלטת המשטרה והפרקליטות לשלוח למעצר בית עורך דין שייצג חשודים בתיק רצח. עורך הדין נחשד בשיבוש מהלכי משפט לאחר שנטען כי הדליף חומרי חקירה. רוזן קבע כי המשטרה והפרקליטות גרמו לחשודים “פגיעה חמורה בזכות החוקתית להיוועצות עם עורך דין”, וציין כי המשטרה התבססה על האזנות סתר שלא ניתן ללמוד מהן בוודאות כי עורך הדין הדליף חומרים מהחקירה. עוד קבע רוזן כי בכל הקשור למעצר הסנגור ותנאי שחרורו, “נצטיירה תמונה עגומה וקודרת”.
רוזן הכריע בתלונה שהגיש עו”ד אורי בן-נתן, שמייצג את ראש ארגון הפשיעה ניבי זגורי ואת אלירן רובין. זגורי ורובין חשודים בביצוע כמה מעשי רצח שאירעו בדרום, בהם של עד המדינה טל קורקוס וגרושתו דבורה הירש. המשטרה עיכבה לחקירה את בן-נתן אשתקד, ובסיומה שחררה אותו למעצר בית בן חמישה ימים ואסרה עליו ליצור קשר עם לקוחותיו למשך עשרה ימים. בן-נתן אינו עורך הדין הראשון שעוכב לחקירה בפרשה – כמה עורכי דין נחשדו בשיבוש מהלכי משפט במסגרתה ושוחררו בתנאים דומים.
הנציב רוזן דחה את טענות המדינה וקבע כי מלימוד תמלילי האזנות הסתר שעליהן התבססו החשדות לא ניתן להסיק כי בן-נתן הוא שהדליף מידע אודות החקירה. כמו כן, מהבדיקה שערך הנציב התברר כי חומר החקירה שנתגבש בעת קבלת ההחלטה לשלוח את בן-נתן למעצר בית היה זהה לחומר החקירה שנתגבש בסיום החקירה בעניינו, שהסתיימה בעילה של חוסר אשמה.
עו”ד אורי בן-נתן טען כי ההחלטה לשלוח אותו למעצר בית ולמנוע ממנו לתקשר עם לקוחותיו היתה בלתי מידתית ומנעה ממנו לייצג שניים מהחשודים. מנגד, בפרקליטות ובמשטרה טענו כי ההחלטה לאשר את חקירתו באזהרה, לשלוח אותו למעצר בית ולהגביל את קשריו עם המעורבים בפרשה התקבלה ברגישות והיתה סבירה בנסיבות העניין.
לגבי זכות ההיוועצות של לקוח עם עורך דינו, כתב רוזן כי “חשיבות חוקתית זו, כפי שבאה לידי ביטוי בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובפקודת משטרת ישראל, יש בה כדי להקנות מעמד מיוחד לעורך הדין העושה בתפקידו המקצועי. ההנחיות הנזכרות לא באו ליתן לעורך דין זכויות יתר, הנחיות אלה באו לעגן את זכותו של כל אזרח להגנה משפטית, כמו גם את זכות ההיוועצות החוקתית”.
כמו כן ציין הנציב כי “לא פחות חמור, בעקבות ההחלטה לעניין מעצרו ותנאי שחרורו של הסנגור, הוכתם שמו של הסנגור, קבל עם ועדה, כחשוד בביצוע עבירה פלילית חמורה”. על רקע ממצאי הבדיקה הנציב המליץ לפרקליט המדינה שי ניצן ולמפכ”ל המשטרה ניצב מוטי כהן “לחדד את ההנחיות הרלוונטיות ולהדגיש את הזהירות וכלל הרגישות הנדרשת, קודם ביצוע מהלכים שיש בהם חשש לפגיעה בלתי ראויה ובלתי מידתית בזכות ההיוועצות של אזרח עם סנגורו”.
עו”ד אורי בן-נתן מסר: “לא היתה שום הצדקה למהלכים העגומים שננקטו כלפיי, כך קבע בבית המשפט המחוזי בב”ש כבוד השופט ביתן מפורשות. כבוד הנציב השופט (בדימוס) דוד רוזן אליו הוגשה תלונתי בביקורת חסרת תקדים, ראה בחומרה רבה את המהלכים שננקטו כלפי ללא שום הצדקה וקבע כי התמונה שהצטיירה הינה ‘עגומה וקודרת’. אני תקווה שהתנהגות שערורייתית מעין זו לא תפגוש שום סנגור ושום אזרח. הפגיעה הקשה בשמי הטוב היא אנושה ואת הנעשה לצערי, אין להשיב. מניעת הזכות להיוועצות משך תקופה של שבועות ארוכים ללא שום הצדקה, הינה בלתי מתקבלת על הדעת. המשטרה ידעה בזמן אמת, כי לא היה שום ניסיון לשיבוש החקירה מצדי ולמרות זאת החליטה על חקירה תחת אזהרה בלא שום הצדקה”.
מהפרקליטות נמסר כי “במסגרת החקירה נדרשה הפרקליטות לשאלת החקירה באזהרה של עורך הדין המתלונן, נגדו עלה חשד כי שיתף אחרים במידע על אודות פעולות חקירה עליהן שמע מלקוחו, בעת המפגש עמו בבית המשפט, כשהוא מודע לכך שהעברת מידע כאמור יש בה כדי לשבש את הליכי החקירה”. עוד נמסר כי “בעת שנדרשה קבלת החלטה אודות חקירת עורך הדין החקירה הייתה בעיצומה, ומשכך היתה חשיבות עליונה ב’פיצוח’ העבירות שנחקרו בה, לשם הבטחת השמירה על שלום הציבור. מרגע שהתעורר החשש שחומרי חקירה דולפים אל גורמים כאלה ואחרים, במיוחד כשמדובר בגורמים שקיים פוטנציאל של ממש שאלה ישבשו את החקירה, נוצר הכרח להגיב בלו”ז קצר ככל הניתן, כדי למנוע דליפה נוספת ושיבוש החקירה”.
ממשטרת ישראל נמסר כי “החלטת שחרורו של החשוד למעצר בית והגבלת קשריו עם המעורבים למשך תקופה קצרה לאור החשדות שהיו נגדו באותה העת בית, התקבלה ברגישות הראויה בהסתמך על חומר הראיות הקיים באותה עת ובכדי לאפשר את המשך החקירה”.
