“בלאדי מארי” / כתבה של שוש מולא ידיעות אחרונות על מארי פיזם שהואשמה ברצח בתה רוז עם הסבא רוני רון
“בלאדי מארי “: בתא זוגי ומטופח, באגף ‘סביון’ של כלא הנשים נווה תרצה, מרצה מארי פיזם כבר למעלה מעשור את מאסר העולם שנגזר עליה. פיזם אומנם הורשעה ברצח בתה, רוז ז”ל, הילדה בת ה- 4.5 שגופתה התגלתה במזוודה בירקון, אבל לכלא יש חוקים משלו: השב”ס עובד איתה, האסירות חוששות ממנה והכסף שירשה מאמה, שהתאבדה בעקבות הפרשה – הפך אותה לאחת הכלואות החזקות בבית הסוהר. היא ניהלה רומנים עם אסירים, שומרת על יחסים קרובים עם אסירות, ועכשיו למשל, היא חברה טובה של האסירה כוכבת האינסטגרם פריסיליה קשתי. ולא, למלכת האגף אין שום בושה לתלת אפילו צילום של רוז ז”ל מעל למיטתה.
בדרך כלל רוצחים לא נוהגים לתלות את תמונת קורבנותיהם לצידם, כך שכולם יראו. במקרה של אסירת העולם מארי פיזם, תמונת בתה בת הארבע וחצי רוז ז”ל, שנתלתה מעל מיטתה של מארי צורמת במיוחד. עדות אילמת לרצח המזעזע בו הורשעה, אבל מעולם לא הודתה בו. עד היום היא שומרת מחוץ לכלא ארבעה ארגזים עם בגדים, צעצועים ותמונות של רוז.
לדברי אסירות, בהתחלה האסירה פיזם בכתה הרבה, סבלה מהתקפי חרדה וניסתה לשכנע את כל מי שרק רצה לשמוע, שהיא הקורבן בסיפור הזה. היום כבר לא שואלים אותה על חלקה ברצח המזוויע.
לפי חוקי האגף בו היא נמצאת בכלא נווה תרצה, אסור לאסירות לשאול או להתייחס לעבירה שביצעה אסירה.
מארי שרלוט פיזם הייתה בת 23 כשנחשפה הפרשה שטילטלה את המדינה כשבסופה נמצאה בתה במזוודה בנחל הירקון.
“פיזם היא המנהלת בפועל של האסירות באגף”, טוענת חברה טובה של הרוצחת, שישבה במחיצתה שבע שנים, ונמצאת איתה בקשר עד היום. “היא מונתה להיות ראש חוליה של האגף ויש לה צוות של ארבע אסירות, מה שאומר שהיא שולטת בפועל על חלוקת הארוחות לתאים, על חלוקת הציוד, חומרי הניקוי, ניקיון האגף והכביסה של האסירות, והיא גם אשת הקשר בין האסירות בתאים לבין הסגל של הכלא. זה תפקיד שמעניק לה המון כוח וחיזק מאוד את מעמדה באגף”.
איך בדיוק?
“פיזם יכולה להחליט על גורלן של האסירות: מי תקבל יותר, ומי לא. מי תהיה הראשונה בתור ומי האחרונה, מי תחטוף הלשנה ועל מי היא תחפה או תעלים עין. אנשים מבחוץ לא יכולים להבין את המשמעות של הדבר הזה: יש עוף, אין עוף – אבל שם מדובר בחיים שלהן, במחיה שלהן. אסירה שאכלה למישהי את האוכל וחוטפת הלשנה יכולה לרדת אגף לכמה ימים. אלו מנות קצובות. ומארי מסתובבת שם כמו מלכה ושולטת ביד רמה. כולן צריכות אותה. כך שגם האויבות נאלצות להתחנף אליה. למרות שיש אסירות שפיזם בעצמה פוחדת מהן, אז היא זאת שמתחנפת ומתחנחנת, כדי שיאהבו אותה”.
“מארי היא בחורה חזקה. יש לה סוג של שליטה באגף”, סיפרה בראיון למוסף זה גם סימונה מורי, שהשתחררה לאחרונה לאחר ריצוי של 22 שנות מאסר בגין רצח בעלה המתעלל. “המראה החיצוני שלה מאוד מתעתע. היא עשתה מעשה של השטן בהתגלמותו”.
אף עין לא נשארה יבשה בספטמבר 2008, כשגופתה של הנעדרת רוז פיזם בת הארבע וחצי נמשתה ממי הירקון, כשהיא בתוך מזוודה. פעוטה ששילמה בחייה על הרומן שניהל סבה, רוני רון, עם אמה מארי – רומן שהוביל לשני ילדים משותפים. במשפחה שנוצרה, רוז לא הייתה רצויה. בחודשים האחרונים לחייה, הילדה הדחויה מצאה נחמה אצל סבתא רבתא שלה, ויויאן יעקב, אמו של רון. היא טיפלה בה לסירוגין, והיא גם זו שדיווחה על היעדרותה אחרי שעקבותיה נעלמו במאי.
גם כשגופתה של בתה הוצאה מתוך מזוודה אדומה שנמצאה על קרקעית הירקון, וגם כשהוגש נגדה כתב אישום חמור שייחס לה ולבן זוגה רוני רון עבירת רצח בצוותא, שמרה מארי על שתיקה. בפנים קפואות, בלי להזיל דמעה, ניסתה להפיל את מלוא כובד משקל העבירה על בן זוגה. פיזם שהורשעה במחוזי רק בעבירה של שידול לרצח, הורשעה בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון בעבירת רצח. שניהם נידונו למאסר עולם, אולם כאמור עד היום פיזם לא הכתה על חטא ולא הודתה בביצוע העבירה.
בשנה וחצי הראשונה שבה התנהל משפטה, פיזם הוחזקה בהפרדה בכלא נווה תרצה, הן מהחשש שתזיק לעצמה והן כדי למנוע התנכלויות מצד האסירות כלפיה. אחרי שהורשעה, היא הועברה לאגף סביון הממוקם בקומה השנייה בכלא, שם היא מרצה את עונשה עד היום. “סביון זה האגף המכובד של הג’ורה”, מגדירה האסירה המקורבת אליה, ואסירה אחרת מוסיפה: “סביון נחשבת לשכונה האליטיסטית, המהודרת והמתקדמת של נווה תרצה. נקייה מסמים, מאלימות וממערכות יחסים לסביות מוצהרות”.
אסירה לשעבר אחרת מוסיפה: “הייתה אסירה שצעקה על אסירה אחרת ‘רוצחת’ – ותוך עשר דקות היא כבר לא הייתה שם, עברה לאגף פחות טוב. הכלא בנוי משתי קומות. בקומות למטה יש את אגפים א’ ו־ב’, שהאסירות קוראות להם האגפים של ‘המלוכלכות’ – זונות, נרקומניות, עברייניות רכוש, נשים אלימות. בקומה למעלה זה סביון, ושם יש גם אמהות שמגדלות את הילדים שלהן. רשמית אין שם אלימות. ככל שהמקרה של האסירה יותר מפורסם יש לה מעמד של סלב. לא מסתכלים על מה היא עשתה”.
השינוי במעמדה של פיזם בכלא היה מהיר. מספר ימים לפני הכרעת הדין במשפטה, התאבדה אמה – איזבל דיי. האם לא הצליחה להתגבר על הרצח המתועב של נכדתה רוז, ועל כך שבתה היחידה מארי הייתה שותפה לו. ב־10 במאי 2011, דיי נסעה לגשר ענק סמוך לביתה בנורמדי, וקפצה מגובה 60 מטרים אל מותה. השב”ס שקיבל את ההודעה לא העביר אותה בזמן לפיזם כיוון שלא הגיעה תעודת הפטירה הרשמית. פיזם שמעה זאת מידידה בצרפת שעמדה איתה בקשר טלפוני. בכלא מספרים שהיא קיבלה את הבשורה המרה בשלווה ולא נראתה בסערת רגשות.
בדיעבד – האם שהייתה מבוטחת בביטוח חיים, “הותירה למארי 125 אלף יורו”, מספרת חברתה הטובה. “זה מה שהפך אותה בפועל, לאחת האסירות העשירות והמפונקות בשב”ס”.
תסבירי.
“כל אסירה זכאית לקנטינה של 1,500 שקלים ו־200 שקלים לקניית מוצרים לצורכי היגיינה נשית. למארי יש קנטינה מלאה, אצלה כל חודש נכנסים 2,000 שקלים, תמיד נשאר לה יותר”.
מה זה אומר בפועל?
“קנטינה נחשבת בכלא למותרות. זאת טובת הנאה שניתנת לשלילה על ידי הסגל. לא לכל אסירה יש יכולת כלכלית להכניס סכום כזה כל חודש, ולא לכל אחת יש מי שיפקיד לה את זה. יש אסירות שאין להן בכלל קנטינה, ומסתפקות בגרושים שהשב”ס משלם עבור עבודה במפעלי המתקן. זה אומר שמארי יכולה לקנות חופשי בקנטינה, להשלים מוצרי מזון, סיגריות למרות שהיא לא מעשנת, ממתקים וטואלטיקה. מארי היא אחת שאוהבת בגדים יפים. כשהיה לה חבר הוא הכניס לה בגדי חורף וקיץ. מארי לובשת בכלא רק פיג’מות של דלתא ומצעים של גולף. מחוץ לתא, לובשים אמנם מדי אסיר כתומים, אבל בתא היא יכולה ללבוש גם מותגים. מארי מתאפרת, מתבשמת, ונראית מטופחת תמיד. זה גם מנקר את העיניים של האסירות האחרות שאין להן”.
הכסף שקיבלה חיזק גם את מעמדה: “מצד אחד, היו כאלה שניצלו אותה, נשים וגם אסירים שיצרו איתה קשר. מצד שני, האסירות התקרבו אליה יותר וגם הסוהרות”, מספרת האסירה המקורבת. “אלה, לאט, לאט, גם משכו אותה להלשין ולהעביר מידעים על אסירות אחרות, תמורת קבלת טובות הנאה שונות. הפכו אותה למבלשת (מלשון “בלשית” – ש”מ) שלהם”.
באגף סביון שוהות כיום כ־55 אסירות, בהן גם אמהות שמגדלות את ילדיהן עד גיל שנתיים. מתחילת מאסרה, פיזם ישבה שם יחד עם אמהות שרצחו או הרגו את ילדיהן (רגינה קרוצ’קוב, מיכל אלוני, אולגה בוריסוב, ד”ר סבטלנה רוסו ואחלאס אלערג’אן), עם נשים שרצחו את בעליהן (סימונה מורי, דלאל דאוד, אריקה פרישקין) ועם רוצחות כמו סיגלית חיימוביץ’, שהורשעה ברצח אסף שטיירמן, ונטליה קרליק, שהורשעה בהריגתו של אדוארד אושרנקו, והפכה בהמשך לחברתה הטובה של מארי. היו גם מורשעות בעבירות מרמה שונות, והייתה גם ענת קם – שהורשעה בהחזקת מסמכים סודיים ובמסירתם לעיתונאי אורי בלאו – שחברה למארי בהמשך ואף סייעה לה ללמוד לבגרות במתמטיקה. מדובר באגף של נשים שהן לא ‘עברייניות’ במובן הקלאסי, ורובן לא יחזרו לכלא. אין שם נרקומניות. זה מקום נקי מסמים ואלימות ובלי בעיות משמעת רציניות. גם אתי אלון, חוה יערי, אביבה גרנות, ושולה זקן עברו שם.
העובדה שחלק מהאסירות האלה השתחררו מסייעת לוותק של פיזם לעומת האסירות האחרות והחדשות שהגיעו אחריה. בעוד שב”ס מנייד אסירים גברים ממתקן למתקן במהלך תקופת מאסרם, בין היתר, כדי שלא יצברו ותק, כוח ושליטה במקום אחד – נווה תרצה הוא כלא הנשים היחיד.
שותפתה הראשונה לתא של פיזם הייתה רגינה קרוצ’קוב, מי שהטביעה את בנה בן הארבע בגיגית ונידונה בהמשך ל־12 שנות מאסר. בכלא חשבו שהחיבור בין השתיים יועיל למארי, שהייתה בדיכאון עמוק בתקופה הראשונה. בפועל, מארי הייתה זאת שניסתה לעזור לקרוצ’קוב, כשהעבירה מידע לשב”ס, לפיו קרוצ’קוב כביכול הודתה בפניה שהיא מחפה על אדם אחר שביצע את הרצח. בעקבות המידע החדש, נדחה משפטה של קרוצ’קוב בשבועיים. לבסוף זה לא שינה את פסק הדין, וקרוצ’קוב הורשעה בהריגה, אבל מארי זכתה בחברה.
אחריה, היא הייתה בתא עם דלאל דאוד, שרצחה את בעלה המתעלל והשתחררה לאחרונה אחרי 18 שנים בכלא. השתיים לא הסתדרו. “בכל תא באגף יש ארבע אסירות בדרך כלל והתחלופה היא גבוהה, אבל אסירות העולם זוכות לתא של שתיים”, מסבירה אסירה. “זה הופך להיות ממש הבית שלהן. בינה לבין דלאל היו ויכוחים קטנים כמו: ‘גנבת לי טמפונים’, ו’למה לא קנית אבקת כביסה?’ ובסוף הפרידו ביניהן. גם סימונה מורי לא אהבה את מארי שכל הזמן הייתה מבלשת אחריה והיו ביניהן ויכוחים”.
גם לך יצא לריב איתה?
“לא היו לי ויכוחים איתה. כשדלאל הייתה יוצאת להתייחדות, הייתי באה בלילות לישון עם מארי ועבורי זה היה כמו נופש. החדר שלי היה מסריח ומטונף, לא היה נעים להיות שם. מארי נקייה ומסודרת, אז כל פעם שהייתי יכולה לישון אצלה, זה היה פינוק”.
ולמה צריך להלשין?
“בכלא כולן עובדות עם הקמ”נית ועם מפקדת האגף. יש בנות שנמצאות במצוקה כלכלית שממש צריכות תמורות עבור הלשנות. מארי לא הייתה צריכה את זה, אבל היא הייתה חנפנית וחיפשה תשומת לב אצל הסגל. זה למה”.
אחרי דאוד, נכנסה למארי כשותפה לחדר אנג’ל שלגין שהגיעה אחריה בהפרש של כמה חודשים. שלגין נידונה למאסר עולם ועוד חמש שנים בגין רצח הקשישה שטיפלה בה, נעמי רוטנשטיין ז”ל בת ה־84, בגלל שלא קיבלה העלאה בשכר. גם איתה האידיליה לא שרדה לאורך זמן. “הן היו מאוד קרובות ואחר כך הסתכסכו ונפרדו”, מספרת אסירה שיודעת.
צריך להבין את הסיטואציה, מדובר בנשים שכלואות בצפיפות 24 שעות ביממה לאורך שנים ולא לכולן יש בני זוג. חלקן לא מקבלות התייחדות, ולא יוצאות לחופשות, ולכן באופן טבעי ולמרות האיסור – יש נשים שמתקרבות יותר ויותר ומפתחות קשרים קרובים אחת עם השנייה. “פה ושם היו בנות שהסתקרנו והתקרבו למארי, בעיקר בנות חדשות. היו את אלה שרצחו בעצמן בן משפחה ומצאו איתה מכנה משותף, והיו כאלה שנידונו לתקופה קצרה ואז היא יכולה לעזור כי היא קבועה שם”.
מי נחשבת היום לחברה הטובה שלה?
“מארי מחליפה חברות לפי מה שהיא יכולה להוציא מהן. עכשיו מדובר במישהי מוכרת כמו פריסיליה קשתי, שנכנסה לכלא לפני מספר חודשים. בכלא אוהבים אסירות מפורסמות. כשמגיעה אסירה חדשה שהסיפור שלה עשה רעש בחוץ, ובמיוחד אם היא יפה, היא מהווה מיד טרף קל, ואם אין לה פה גב היא עלולה לסבול מהתעללויות שונות. בין האסירות החזקות יש תחרות סמויה מי ‘תתלבש’ ראשונה על מישהי כזו”.
כוכבת האינסטגרם קשתי היא בת דודתו של כדורגלן העבר וכוכב הריאליטי טום קשתי. ביולי האחרון היא נידונה לשנתיים מאסר בפועל ולשלילת רישיונה, לאחר שהורשעה בגרימת מוות ברשלנות של דוד מזרחי ז”ל בן ה־81, שבו פגעה בזמן שחצה במעבר חציה בראשון־לציון. פיזם, שמעריצה לדבריה את קשתי, הייתה הראשונה שניגשה לבת דודתו והושיטה לה יד.
מה זה אומר בכלא?
אסירה: “זה מאותת לאסירות האחרות לא להתקרב אליה ולא להזיק לה”.
“קשתי לא צריכה שום הגנה”, אומרת אסירה אחרת. “כמו שאני מכירה את מארי, היא בטח הפעילה עליה מניפולציות כדי שהבחורה פשוט תתחבר אליה. מארי נהנית מזה שמודים לה”.
פרקליטה של קשתי, עו”ד אלי כהן, אומר בתגובה: “אני לא יודע על הקשר בין פריסיליה לפיזם. אני יודע שפריסיליה היא בחורה יפה מאוד, חברותית ביותר, אינטליגנטית הרבה מעל הנורמה ומשפטנית מצוינת”.
“היום זר שייקלע לאגף, לא יאמין שזאת אותה מארי”, מספרת אסירה ותיקה. “השינוי שהיא עברה פה ב־11 השנים מאז שנכלאה הוא מאוד גדול. מארי צבעה את השיער שלה לאדום, השמינה, היא כבר מדברת וכותבת עברית מצוין, מעורבת מאוד בחיי הכלא וחיזקה פה את מעמדה. גם הפז”ם שלה בכלא מדבר”.
כיום, במסגרת תפקידה כראש חוליה, פיזם וחברות הצוות שלה נהנות מגישה חופשית לאוכל ולתנועה חופשית באגף. האסירה המקורבת: “כל יום אחרי הספירה ב־6:00 האגף נפתח מ־7:15 עד השעה 15:00 ומהשעה 17:00 – עד השעה 21:00. לאסירות חוליה יש יותר זמן להיות בחוץ והן מדברות בזמן הזה חופשי בטלפון הציבורי”.
מה תפקידן?
“מתוך החמש, בסבב: אחת מחלקת אוכל בבוקר, השנייה בערב, השלישית מחלקת חומרי ניקוי, הרביעית אחראית על הכביסה, החמישית על הניקיון של האגף – הן חייבות לנקות את האגף כל יום חוץ משישי ושבת. ומעליהן מארי. היא יושבת בחדר עם הסוהרות. ככה היא התיידדה והתקרבה לסגל. הסוהרות אוהבות אותה”.
איך היא יכולה לשלוט באוכל של אסירות אחרות?
אסירה: “אם יש מנה מוצלחת כמו ספינג’ בחנוכה ונשארו ארבע מיותרות, אז היא תחליט למי לתת אותן. לך זה נשמע אולי אידיוטי, אבל למה שאסירה אחרת, לא מקורבת, לא תקבל? – וזה קורה. היא מחליטה למי לתת יותר פירות, עוף, או חומרי ניקוי – ולמי לא”.
ממה נובע הכוח שלה?
“הכוח של סימונה למשל, נבע מהדמות שלה, מהאופי, אנשים העריכו אותה ונתנו לה כבוד. למארי אין את הקרקטר הזה. אבל זה שהשתן עלה לה לראש, אני מבינה למה זה קרה. פז”ם נותן מעמד בכלא מטבע הסיטואציה, כולל העובדה שהיא אסירת עולם. אבל יש אסירות שהיא לא יכולה לשחק איתן. לסימונה הייתה עין טובה על בני אדם. מארי קלטה שהיא לא יכולה לבלשת אותה כמו האחרות, גם לא את נטליה שאוהבת אותה. הן החברות הכי טובות. בתא של נטליה היא לא מוכנה להיות עם מישהי לא רוסיה, ומארי מפנקת אותה. היא מבינה מי כוחני ועל מי אסור לה לבלשת. זה הכלא של מארי”.
למה היא מתנהלת ככה?
“מארי אוהבת לעשות סצנות. היא בן אדם שזקוק לתשומת לב כל הזמן, רק רצון לקבל. אם את לא עונה לה פעם אחת לטלפון – זה סוף העולם, היא יכולה לביים לך מוות. היא לא הגיונית. מחפשת לה מחלות וכל הזמן גוררת את השב”ס לעשות לה בדיקות. כל הזמן היו מוציאים אותה לבית חולים אסף הרופא. תבדקי כמה ביקורים יש לה שם. כל יציאה לשם זה סיפור. קצינים ושני סוהרים וליווי של יחידת נחשון. כל הזמן היא רוצה להתאשפז ומחזירים אותה. המר”ש (מרכז רפואי שב”ס) לא מספיק לה. היא טוענת שיש לה התקפים בקיבה, לא מצליחה לנשום, מקבלת התקפי חרדה כל הזמן. היא עושה את זה כל הזמן, רוצה לצאת מהכלא. אין לה חופשות, כנראה שזאת הדרך שלה לצאת לראות אנשים בחוץ”.
איך היא יכולה להתנכל לאסירות?
אסירה: “קחי למשל את נושא הכביסה. יש באגף מכונת כביסה אחת וכל יום יש חדרים אחרים שתורם לשים כביסה. אפשר לשים את הכביסה באיזה סדר של חדרים שרוצים ואחר כך גם במייבש. אם היא שמה את הכביסה שלך אחרונה במכונה ואחר כך אחרונה במייבש את יכולה להישאר בלי בגדים. זה מצב פתטי. אני פחות התרגשתי, אבל עבור אסירות שנמצאות בכלא יותר זמן, או שהן מוגבלות קנטינה, או לא יוצאות לחופשות – זה מעצבן”.
לדברי אסירות היא גם התלוננה על חברותיה לחוליה.
“לדעתי, אנשי הסגל נותנים למארי קצת מרחב תמרון, כי זה נותן להם שקט תעשייתי באגף. או שהם מרחמים עליה כי היא אסירת עולם ולא יוצאת לחופשות ואין לה מבקרים והם רוצים להקל עליה את החיים בכלא. בשורה התחתונה אם היא דומיננטית – זה לא בגלל האדם שהיא, אלא רק בגלל הפונקציה שהיא ממלאת”.
לדברי אסירות אחרות, הכוח של פיזם לא מסתכם רק בתפקיד שהיא ממלאת כראש חוליה, אלא מההלשנות שלה להנהלה.
אסירה: “אם אני יוצאת לחופשות הביתה והיא רוצה לתקוע לי אותן, היא הולכת לקמ”נית ומלשינה לה שיצאתי עם מכנסיים בצבע איקס וחזרתי עם מכנסיים בצבע אחר. הנהלים קובעים שאת צריכה לחזור מחופשה עם אותם הבגדים. בגללה שללו לי חופש אחד. ויש אסירה שישבה על תקיפה של בן זוגה, אז מארי הלשינה עליה שהיא גונבת חלב בעוד שהיא לא גנבה, והענישו אותה”.
איך את יודעות שזאת היא שמלשינה?
“כל הזמן לוקחים אותה לאיזה שעה, שעה וחצי, ומזה הבנו שהיא שטינקרית. הקמ”נית היא החברה הכי טובה שלה. על כל דבר שאת רק חושבת, מארי עולה אליה. כל תא מקבל פקק אחד של אקונומיקה למשך יומיים, ומארי הלשינה שבתא מסוים יש יותר מדי אקונומיקה. מה קרה? הן רוצות לנקות את התא המזוהם שלהן שיהיה קצת סטרילי. אסור? בפעם אחרת היא הלשינה על חברת חוליה שלה שמחלקת יותר מדי אקונומיקה והעיפה אותה. על אחרת היא הלשינה שהיא גונבת מאחרות את העוף של ארוחת השישי שלהן, ובגללה הורידו אותה אגף. גם על אסירה שהתחלקה עם חברה שלה בקנטינה היא הלשינה והענישו אותה. העיקר שלה יש קנטינות מלאות”.
אלו הלשנות אמיתיות?
“הרבה דברים שמארי מלשינה הם נכונים, אבל במציאות הקשה בכלא צריך לדעת גם לעגל פינות. הסוהרים מחפשים רק להעניש, אז זה מרתיע ולכן האסירות נזהרות ממנה”.
אבל לא כולן. לאחת האסירות שסובלת לטענתה מהלשנות של פיזם ומתוצאותיהן, נמאס, והיא עתרה בעניין נגד הנהלת הכלא והשב”ס. בעתירה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז והגיעה לידינו, מגוללת האסירה, תושבת הפיליפינים, סיפור אודות בתה שנולדה בכלא לפני כשנה ושמונה חודשים ומאז גדלה שם. לטענת האסירה היא ננזפה וזכויותיה נפגעו בגלל עלילות שווא בנוגע לדרך הגידול שלה והטיפול בבתה בכלא, עלילות שאמורות לפגוע בשחרורה העתידי. ואיך פיזם קשורה לעניין? בעתירה נכתב: “האסירה המלשנית שהופעלה על ידי המשיבה (כלומר: נווה תרצה) כדי שתספק לה מידעים כוזבים על ש’ באמצעות האסירה והתינוקת – היא אסירת העולם מארי פיזם, המרצה עונש מאסר על רצח אכזרי, ומעלילה עליה עלילות שווא חסרות שחר, מתוך קנאתה היוקדת ב־ש’, שמצליחה במה שהיא נכשלה על בתה”. לדבריה, פיזם לא פועלת לבד. “בנוסף לאסירה זו, ישנה אסירה שעושה את שליחותה הנבזית של האסירה פיזם, ומסייעת בידה להכפיש ולהעליל על ש’ ועל בתה של האסירה – וזאת במסגרת יחסי הזוגיות הנשית ביניהן האסורים בתחומי הכלא וההנהלה מעלימה מהן עין”.
המעמד שרכשה פיזם בכלא, לא נסתר מעיניהם של מחזרים שחיפשו את קרבתה של מלכת הסביון. זה נגמר בבכי ובעיקר במינוס בחשבון הבנק שלה, כפי שסיפרה למקורביה. עו”ד אלון אייזנברג: “אני יכול לאשר את זה. אני יודע שרימו אותה בלי סוף”.
הראשון היה א’, טייס ממוצא רומני בחברת אייר פראנס, שקרא עליה בצרפת והתאהב בה.
האסירה המקורבת: “בהתחלה הוא שלח לה מכתבים והם דיברו הרבה בטלפון ואחרי זה הוא גם הגיע לבקר אותה בארץ אחת לשלושה חודשים. הוא נכנס אליה דרך הקונסול הצרפתי, והם היו נפגשים בחדר של העו”ד בכלא. לא הייתה התייחדות. ומארי מתאהבת בקלות, אפילו בזבוב. היא מאוהבת באהבה. הם דיברו הרבה ומארי נתנה לו בסוף הרשאה לחשבון שלה. הוא קנה לה בגדים והוא הפקיד לה כסף כל חודש בקנטינה. הם היו בקשר שנתיים, ואז גילינו שיש לו ילדים והוא בזוגיות אחרת וזה התפוצץ”.
“אני נחשפתי לסיפור הזה עם הטייס, רק כשהגיע מועד תשלום שכר הטרחה שלי”, מספר עו”ד יואב בוקר, שאותו שכרה פיזם לפני ארבע שנים להגיש ערעור נוסף לעליון. “היא אמרה לי שנגרם לה עיוות דין וכסף זאת לא בעיה. יש דיונים בין האסירות בכלא. אמרו לה: ‘תערערי, מה יש לך להפסיד?’ אחר כך התברר שהיא העבירה לאותו טייס הרשאה לשמור לה על הכסף, והיא ביצעה העברות כספים אליו אותם לא ראתה”.
אחריו הגיע י’, עבריין רכוש והונאה שפגש בה בזמן שהמתינו לדיונים בבית המשפט. עו”ד בוקר מכחיש בתוקף את הפרסומים בזמנו, לפיו היא כביכול נישאה לו ואף ביקשה התייחדות. “בפגישות שלי איתה, מארי טענה שלא היה ולא נברא. הם הכירו, שוחחו מספר פעמים בטלפון, הוא היה מפקיד לה כספים לקנטינה. הם לא התחתנו ולא התייחדו, לא ביקשו אפילו”.
איך התרשמת ממצבה החברתי בכלא באותה תקופה?
“כבר אז היא התהלכה שם כמו נסיכה. יש לה עברית טובה והיא נראית טוב, לא הייתה בדיכאון ונחשבת לאסירה עשירה. עושה רושם של אישה חזקה, מניפולטיבית בענק. בסוף אני פרשתי מהייצוג שלה, כי היה לי קשה נפשית להתמודד עם הפרשה”.
אסירה נוספת: “אחרי י’ היא הכירה אסיר ערבי שעבד מול הכלא. הם החליפו טלפונים דרך הסורגים ודיברו בעיקר בטלפונים, העבירו את הזמן. ויש שמועות על קשר שהיה לה גם עם סוהר”.
אחרי עו”ד בוקר, פיזם שכרה את שירותיו של עו”ד רועי לביא, הפעם בבקשה לרצות את המשך עונשה בצרפת.
“הגשנו עתירה בעניין לבית המשפט העליון בחודש אוקטובר”, אומר עו”ד לביא ומפרט: “אחרי שפיזם מיצתה את כל ההליך הפלילי וחלפו שנתיים־שלוש, אמרו לה בכלא: ‘את אזרחית זרה, אין לך משפחה פה, תבקשי שיעבירו אותך לצרפת’. היא הגישה בקשה לשב”ס שהעביר אותה לשר לביטחון פנים ולשרת המשפטים ובשנת 2018 התקבלה תשובה שלילית”.
מה היה הנימוק לסירוב?
“משיקולי מדיניות ושלום הציבור, חומרת מעשיה, העובדה שריצתה רק 11 שנים מ־30 שנות המאסר שנגזרו עליה, לקיחת אחריות מוגבלת ומשום שלא התגוררה בצרפת בעת ביצוע הרצח. כמו כן נטען שישנו חשש שאם היא תעבור לצרפת היא לא תרצה מאסר עולם, אלא תשתחרר יותר מוקדם”.
לא משהו שהיינו רוצים.
“לפי החוק בצרפת, העונש על עבירת רצח הוא מאסר עולם, אבל שלטונות הכלא יכולים להחליט שאדם ישתחרר מוקדם יותר”.
