ביהמ”ש דחה בקשות הנתבעות עמותת אישה לאישה ואח’ נגד התובע להפקיד ערבון בתביעת נזיקין: “האינטרס הציבורי הכללי לאפשר לתובע לברר תביעתו” ת”א 9726-12-16
נדחתה בקשת הנתבעות עמותת אישה לאישה ואח’ בתביעתו של אבא לקטין, לחייב את התובע בתשלום ערבון, במידה ותביעתו תידחה. השופטת אורלי מור-אל, קבעה כי אין לדרוש מהתובע הפקדת ערובה, בשל מצוקתו הכלכלית של התובע, במשולב עם האינטרס הציבורי הכללי לאפשר לתובע לברר את עניינו בבית המשפט.
האבא הגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצויי נזיקין בסך 500,000 ש”ח, כשמנהלת עמותת אישה לאישה, מירי בן שלום, מואשמת בכך שהיא מאחסנת נשים לא מוכות במקלט המשמש כמפלט לנשים סרבניות קשר אבות עם ילדיהם, לחטיפת ילדים והסתרתם מאבותיהם, תוך קידום מיזם להגשת תלונות שווא במשטרה המביאה לכליאת גברים, והקפאת הליכי גירושין מנשים אלימות המבצעות ניכור הורי. נתבעת 4 – אורנה רשף, משמשת כיו”ר המקלט לנשים לא מוכות, ונתבעת 5 – נעמי שניידרמן, מנכ”לית המקלט לנשים לא מוכות, נתבעת על יצירת שיח ציבורי שקרי במדינה, שגברים אלימים והנשים עוברות החפצה יומיומית, הטרדה יומיות וכל יום חוטפות פנס בעין.
האבא התובע טוען שפרסומיה של נתבעת 5 נועדו להגדיל את כמות התרומות למקלט, כדי שהנשים המתפרנסות מתעשיית מקלטים, יוכלו להגדיל את משכורתן.
בין עילות התביעה של האבא הוסיף הפרת חובה חקוקה, הפלייה במתן שירותים ציבוריים, בכך שהשירותים ניתנים לנשים בלבד על רקע אפלייה מגדרית, גרימת נזק בזדון ונגישה, לפיה בזמן שהות האישה במקלט, באופן אוטומטי נפסקים הסדרי הראייה של האבות עם ילדיהם, אלא אם פקידת הסעד מורה אחרת. במקרה של התובע, בעקבות סיוע משפטי חינם שקיבלה זוגתו לשעבר, וליוויה בהגשת תלונות כוזבות במשטרה וניהול הליכים משפטיים מרובים נגדו, הוא הגיעה לקריסה כלכלית.
התובע טען להפרת חובה חקוקה, שכן לאחר שהתברר בבית המשפט, כי זוגתו לשעבר איננה מוכה, היא המשיכה לשהות במקלט עם בנו. עוד טען, לעוולת לשון הרע, כשכתבו עליו שהוא אלים, כשקיבלו את זוגתו לשעבר למקלט, פגיעה באוטונומיה של בנו הקטין, בכך שנחטף וגרמו לו לעבור טיפולים ללא אישורו של התובע האפוטרופוס על בנו, כליאת שווא של בנו הממומנת מהונאת תורמים ומשרד הרווחה, כאשר לקנוניה חברו הנתבעות 2-8 המפעילות את המקלט ככת משיחית לחטיפת קטינים, לצרכי קידום אג’נדה של רדיפת גברים והפלייתם תוך עשיית כסף ותעסוקה על חשבון המדינה והתורמים.
עילת תביעה נוספת היא ניכור הורי, שגרם לכך שאינו רואה את בנו, כשהנתבעות גרמו להפרה של הסדרי הראייה והמשמורת שהייתה לתובע על בנו במשך חמישה חודשים.
הנתבעות טענו, שהתביעה איננה מעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה, שעה שלא התאפשר היתר המצאה לחו”ל.
לצורך הדוגמא בלבד, היום ניתן פטור מאגרה וערובה, למערער בשם דוד אהרון אברהמי, שתבע נזיקין את עיריית ירושלים, מבלי להתייחס לסיכויי ההליך, וזאת על מנת למנוע מעגל שוטה, ולאפשר לתובע את זכות הגישה לערכאות. ראו ע”א 8541/19 דוד אהרון אברהמי נ’ עיריית ירושלים:
החלטה-אורלי-מור-אל-מתאריך-15-1-2020
