פרופ’ אסתר הרצוג קיימים כשלים מערכתיים בהוצאת ילדים מביתם על ידי משרד הרווחה
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-1ts
תחקיר ישראל היום “זהירות פקידי סעד” הבהיר, כי הבעיה היא מערכתית. למעשה יש מערכת מאוד גדולה של מוסדות באחריות משרד הרווחה, “המערכת הזו חייבת להתקיים”. אני אגיד זאת בצורה קצת צינית, הבעיה היא שכל עוד קיימת המערכת והיא הולכת ומתרחבת לאורך השנים, אז צריך לספק לה ילדים, וכל הזמן מעבירים לה עוד ועוד ילדים. הניתוח שאני מציעה זה ניתוח של התנהגות ארגונית ביורוקרטית. זה אופיים של ארגונים. הם רוצים יותר כוח, יותר תקציבים, יותר משאבים, יותר תקנים וכו’ ככה הם יכולים להמשיך. זה אופיים.
אם ניקח בכלל את כל מערכת המוסדות היא הוקמה בזמנו על ידי “עליית הנוער” לצורך קליטת ילדים שניצלו בשואה וכו’, הילדים האלה, מאגר הילדים נגמר ואז הם הביאו ילדים משכונות מצוקה מאוכלוסיה שקראו לה “טעוני טיפוח” וכו’ וכל פעם מצאו הגדרה חדשה. זה לא ניתוח שלי. פרופ’ הילל שמיט הציע את הניתוח הזה בעבודה המרתקת שלו על “איך הארגונים משיגים את המטרות במטרה להמשיך להתקיים”. המוסדות האלה קיימים ובהכרח צריך למלא אותם. החשיבה צריכה להשתנות בהתמקדות בהשארת הילדים בתוך המסגרות בקהילה של הרשות המקומית בה מתגוררים ההורים. הטיפול חייב להיות בתוך המסגרות של הקהילה.
זכות ההורים להביא עו”ד כמשתתף בוועדת החלטה ולקבל מסמכי תיעוד ופרוטוקול בעניין בנם
ינואר 2014 – במסמך משרד הרווחה על זכות הייצוג (משנת 2005) יועצת משפטית משרד הרווחה בתיה ארטמן המנחה כי זכותם של הורים המוזמנים לוועדות החלטה יביאו עו”ד כמשתתף מטעמם. ע”פ ההנחיה העו”ד אינו אמור לטעון טיעונים משפטיים או לנהל חקירות אלא כמסייע להורים ולא כמישהו במקומם.
בנוסף זכותם של ההורים לקבל כל חומר בעניינם ובעניין בנם הנדון בוועדת החלטה, לרבות פרוטוקול הדיון והמסמכים הנלווים, בכפוף להגבלות מסוימות ע”פ חוק העובדים הסוציאליים. זכותם של ההורים למסור החומר לבא כוחם.
