המחלקה לחקירת שוטרים סוגרת תיקים מבלי לשמוע את המתלונן

המחלקה לחקירת שוטרים סוגרת תיקים מבלי לשמוע את המתלונן

ארבע תלונות שהגישה בשבוע שעבר הסנגוריה הציבורית בדרום למח”ש, מצטרפות לעוד כ-60 תלונות על אלימות שוטרים נגד נחקרים מתחילת השנה, מתוכן הוגש כתב אישום אחד בלבד. מח”ש: כל תלונה מטופלת במקצועיות.

 המפגש הראשון של ע’, נער בן 14 וחצי ממוצא אתיופי, עם המשטרה הוביל לתלונה שהוגשה בשבוע שעבר למחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש). ע’ חזר באחד הערבים בחודש יוני מבית קרובי משפחתו לבית הוריו בבאר שבע, כשפגש בדרך נער אחר, שאחד מבני משפחתו משרת במשטרה בעיר. ע’ טוען כי הנער התגרה בו, וכי במהלך קטטה שהתפתחה ביניהם אף שרט אותו בבטנו. הנער הגיש תלונה למשטרה, שמיהרה לעצור את ע’, והובילה אותו ואת אביו לתחנת המשטרה העירונית.

בתלונה שהגישה בשמו עו”ד מירי שיין, העובדת מטעם הסנגוריה הציבורית, ואשר גובתה בתצהירים של ארבעה מבני משפחתו, נטען שע’ הציג לשוטר את סימני הפציעה – תוצר אלימות נער השני, אולם החוקר התעלם מכך ואף לא תיעד את הפציעה במצלמת משטרה או בדו”ח שכתב על התקרית.

אלא שזו היתה רק תחילתה של מסכת ההתנכלות המשטרתית לע’, המספר כי החוקר צעק עליו כי הוא משקר, נצמד לגופו והכה אותו ב”כאפות”, כהגדרתו, בראש ובפנים. ע’ קם מכסאו ואמר לחוקר שהוא מבקש לדבר עם אביו, אשר ממתין לו בחוץ, אך החוקר סירב וניגש לסגור את הדלת. ע’, בתגובה, התריס בפני החוקר כי אינו מוכן לדבר עמו לאחר המכות שספג, ואף פתח את הדלת ורץ לעבר אביו. החוקר יצא מהחדר והורה לשוטרים המלווים להכניס את ע’ לניידת ולהובילו לתחנת משטרה אחרת. בניידת החל ע’ לבכות ואמר לאביו כי הוכה על ידי החוקר. אביו של ע’ ביקש מהשוטרים את פרטיו, אולם, לטענתו, הם סירבו למסור לו את שמו. גם בתחנה בעיר העתיקה נדרש אביו של ע’ להישאר מחוץ לחדר החקירות בזמן שבנו נחקר, הפעם על ידי חוקר אחר. ע’ סיפר השבוע שהחוקר הכה אותו מאחר שהוא התעקש לדבוק בגירסתו לתקרית. “קיבלתי מכות חזקות בראש. צעקתי, רציתי שאבא שלי ייכנס לחדר. החוקר עישן עלי כל החקירה (…) הוא רצה שאחתום על מה שלא עשיתי. אמרתי לו ?אני ילד, לא עבריין'”. בתלונה שהוגשה למח”ש נכתב, בין היתר, כי “בסופו של יום, כל שמסר הקטין לא נאמר מפיו מרצון חופשי, אלא מדובר בגרסה שבנתה המשטרה כדי להפליל את הקטין, מקום בו היתה צריכה לחקור את המקרה, ללא משוא פנים ובנפש חפצה”.

לדברי עו”ד דוד ויצטום, האחראי על המעצרים בסנגוריה הציבורית במחוז הדרום, מתחילת השנה הגישה הסנגוריה הציבורית בדרום למח”ש, מעל 60 תלונות הנוגעות לאלימות שוטרים בחקירה, ולטענתו, רק תלונה אחת הבשילה לכתב אישום. יתרה מזו, חרף ההנחיה לעורכי הדין העובדים עם הסנגוריה הציבורית, להגיש תלונה למח”ש על כל מקרה אלימות המדווח על ידי העצורים, מבקר עו”ד ויצטום את חוסר הרצינות המאפיין, לדבריו, את הליך בירור התלונות במסגרתה. ממח”ש נמסר בתגובה כי “כל תלונה למח”ש מטופלת במקצועיות ובמסירות, ובמקרים המוצדקים מוגשים כתבי אישום”.

גם בדיקת רישיונות שגרתית, בה נכח זכר רושקוביץ, בן 25 מבאר שבע, בתחילת החודש הובילה לתלונה דומה. רושקוביץ, העובד במוסך בעיר, נסע עם חבר בשעת לילה מאוחרת,

כשמכוניתם נעצרה על ידי שוטרי משטרת התנועה במרכז באר שבע. השוטרים ביקשו מחברו של רושקוביץ, שישב ליד ההגה, לנשוף בעזרת צינורית למכשיר לבדיקת אלכוהול. רושקוביץ התערב וביקש שיחליפו את הצינורית המשומשת – הערה שנענתה, לדבריו, בכינויו “מסטול” ובריסוס פניו בגז פלפל בידי השוטרים. “אולי הם חשבו שאני מסוכן”, אמר השבוע ל”הארץ”, “אחד מהם קפץ עלי, שמו לי אזיקים בידיים וברגליים, זרקו אותי לרכב, ומשם לתחנה. במשך שעות לא יכולתי לפתוח את העיניים. בעיטות בכל הגוף, אחד החזיק לי בגרון ואמר לי ?מי אתה, תסתום את הפה. אתה אפס’. מתייחסים לבני אדם כמו לחיות. חושבים שאם אתה רוסי, אתה עבריין”.

רושקוביץ מספר כי במשך כל הזמן בו הוחזק בתחנת המשטרה – משעה שתיים בלילה באותו יום ועד למחרת בצהריים, עת הובא לבית המשפט לשם הארכת מעצרו – לא נתנו לו השוטרים מים לשתייה, וכן לא איפשרו לו לשטוף את פניו הצרובות מגז הפלפל שרוסס לעברו. לאחר ששוחרר ממעצר, ניגש רושקוביץ לבית החולים סורוקה, כדי לתעד את פציעתו. אף בדיון שהתקיים בהארכת מעצרו, תועדו החבלות בפרוטוקול בית המשפט, ונרשם כי הוא סובל בין היתר מ”חבלות בכתף ימין”, “נקודות שחורות ביד שמאל”, שנטען שהינן סימני סוליות נעליו של אחד השוטרים, “בליטה בראש ושן שבורה”.

תלונה נוספת שהועברה בשבוע שעבר למח”ש, היא תלונתו של מ’, בן 18, המתגורר ביישוב בדווי סמוך לדימונה. מ’ נחקר בתחנת דימונה באוגוסט, בחשד לזריקת אבנים על כלי רכב חולפים. הוא הכחיש את החשדות וטען שכלל לא היה במקום בעת האירוע – דבר אותו הציע, מיוזמתו, להוכיח באמצעות בדיקת פוליגרף. לדבריו, תוך כדי החקירה, סטר לו אחד החוקרים, וחוקר אחר, כך הוא מספר, חזר עם אלה והכה עמה בראשו. גם אשר סופר, המואשם בעבירות של איומים ותקיפת שוטר, הגיש תלונה למח”ש לפיה כשנעצר והובא לתחנת משטרת ערד העמיד אותו אחד השוטרים בפינה חשוכה והכה אותו בפניו. בתא ההמתנה, הוא מציין בתלונתו, הוכה שוב נמרצות בבעיטות ובאגרופים בכל חלקי גופו. יצוין שלאור טענות אלה, הפנתה המשטרה את העניין לבירור מח”ש, שהחליטה בחודש שעבר לסגור את התיק בנימוק של חוסר עניין לציבור – מבלי שנגבתה עדות כלשהי מסופר עצמו. בערר שהגישה עו”ד שיין נטען כי “ההחלטה לסגור את התיק, מבלי שנשמע קולו של המתלונן אינה סבירה בכל קנה מידה”.

גם לדברי ד”ר דליה חלק, הסנגורית הציבורית המחוזית בדרום, מח”ש נמנעת פעמים רבות מזימון המתלוננים לתת עדות – גם במקרים בהם עולה לכאורה אלימות קשה של שוטרים נגד אזרחים. “אני לא מבינה איך סוגרים תיק בנימוק כזה. אין לציבור עניין בבירור תלונה של אזרח שטוען שהוכה על ידי שוטר?”, תוהה חלק. לדבריה, “כשיש גרסה של שוטר מול גרסת מתלונן, מח”ש לא צריכה להכריע, אלא להביא את העניין לבירור בבית משפט”. ממשטרת באר שבע נמסר כי “המשטרה מנועה מלהתייחס לטענות, שכן התלונות הועברו לבדיקת מח”ש”.

7  שנים אחרי התלונה, משפט הבלשים עדיין מתנהל  

שמונה שופטים בבאר שבע – שופט שלום ושבעה שופטי מחוזי – כבר דנו בערכאות השונות בתיק של אלימות שוטרים נגד שני קטינים בני 16, ואולם ההליך המשפטי עדיין נמשך והשניים ממשיכים למלא את תפקידם במשטרה.

לפני שנה פרסם “הארץ” את סיפורם של שני שוטרים מתחנת באר שבע, יוסי בר ומשה שנקור, שהורשעו ב-2004 בבית משפט השלום בעיר לאחר שהואשמו כי שנתיים קודם, בעת פעילות, הכו קטינים שעוכבו לחקירה. אחד מהקטינים נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדחה.

אלא שפסק הדין בערעור בוטל בהמשך, באופן חריג, ושלושת שופטי הרכב הערעורים הפליליים פסלו את עצמם מלהוסיף ולדון בו, בהוראת בית המשפט העליון. הסיבה לביטול פסק הדין בערעור דנן, הינה טעות שהוגדרה “מנהלית-טכנית”, בעטיה חתם על פסק הדין נשיא המחוזי בבאר שבע לשעבר, יהושע פלפל, אף שכלל לא ישב בהרכב שדן בתיק.

בינתיים, עבר התיק לשלוש שופטות אחרות. במאי האחרון, המליצו השופטות לצדדים להזמין תסקיר של שירות המבחן, בו תיבדק אפשרות ביטול הרשעת השוטרים עקב התארכות ההליך והפגמים הפרוצדורליים שנפלו בו. אם אכן יקבל בית המשפט המלצה שכזו מאת שירות המבחן, לא מן הנמנע שיחליט כי הרשעת השניים תבוטל כליל – מה שיאפשר לא רק את המשך שירותם במשטרה, אלא אף את קידומם.

בשבע השנים הללו, מאז הוגש נגדם כתב אישום ב-2002, בר ושנקור ממשיכים לשרת במשטרה, ומדוברות המשטרה נמסר שהחלטה בעניינם תתברר בסיום ההליך המשפטי. ב-2007, בעוד האישום נגדו מתברר בבית המשפט, הוגשה למח”ש תלונה נוספת נגד בר ושוטרים אחרים, לפיה הללו הפעילו אלימות כלפי נער שנעצר לחקירה ואף שברו את ידו. השוטרים הכחישו את ההאשמות ומח”ש סגרה את התיק מחוסר ראיות. הדיון הבא בתיק יתקיים בסוף החודש.