שוטרי משטרת גבעתיים ירו 4 קליעים על רכב חונה שלא קשור לאירוע פלילי כלשהו – הרשמת אביגיל ון-קרפלד דחתה תביעת נזיקין נגד המשטרה תא”מ 72669-01-18
אלמלא כתב תביעה נגד משטרת ישראל, לא היינו יכולים להיחשף לסיפור מוזר ביותר, על שוטרים שמבצעים ירי מופקר ללא סימני אזהרה מקדימים, בלי שיש עצורים, ובלי שהוגש כתב אישום נגד מי שנטען על ידי השוטרים שניסה “לדרוס שוטר”.
במקום שתביעת הנזיקין נגד המשטרה על נזקי רכב חונה שניזוק מ-4 כדורי אקדח, תתנהל בביהמ”ש השלום ת”א, התיק הועבר לביהמ”ש השלום ירושלים, ונידון בפני הרשמת אביגיל ון-קרפלד, שמטייחת את האירוע, וניסתה לשוות לתביעה נופך של תביעה פשוטה נגד המדינה. אלא שקריאת פסק הדין מעלה, תהיות על כשירותה של הרשמת להכריע בתביעת נזיקין פשוטה, כשהרשמת במילים עדינות, לא מדייקת, בלשון המעטה, בפרוטוקול שהיא ערכה.
סופו של דבר, למרות השקרים של השוטרים והירי הלא מוסבר, הרשמת דחתה את התביעה, וקבעה כי המשטרה אינה אחראית בנזיקין לפיצוי התובעים ועל נזקיהם והתביעה נדחתה, כשהרשמת מחייבת את התובעים ביחד ולחוד לשאת בהוצאות המדינה בסך 4,000 ש”ח.
חברת ביטוח ישיר תבעה את משטרת ישראל ביחד עם הגב’ שלומית מנצור, שרכבה ניזוק והיא ביקשה להשית את נזקי הרכב שלה על חברת הביטוח, כשחברת הביטוח, ביצעה תביעת שיבוב נגד משטרת ישראל ודרשה ממנה את נזקי הרכב שאירעו בשל רשלנות הירי, ללא כל צורך. ראו מקטע מעמ’ 6 לפרוטוקול: 
הרשמת כותבת בראשית הפרוטוקול, כי הנתבעת היא מדינת ישראל, בלי להזכיר כי הנתבעת היא משטרת ישראל, על מנת להגן לכאורה על משטרת ישראל, בשל מחדליה החמורים באירוע ירי מיותר של שוטרים שלא נתנו את הדין על שימוש בנשק חם בשטח ציבורי, כשהם יורים 4 כדורים ללא שנשקפת סכנת חיים לאף אחד מהציבור ובטח לא לשוטר השקרן תומר פינקלשטיין, שהסתבך בעדותו.
ביום שבת 13.8.16 שעה 14:00, אחד מהשוטרים עידן מנסור או תומר פינקלשטיין ירו 4 כדורים על רכב, ללא שנשקפה למי מהשוטרים או למי מהציבור סכנת חיים.
על מנת להצדיק את הירי, השוטר תומר פינקלשטיין בנה מסכת שקרים שנשזרה על כרעי תרנגולת, וכל סיפורי הבדים שלו התמוטטו כמו מגדל קלפים בעת החקירה.
השוטר תומר פינקלשטיין העיד כי רכב על אופנוע, ואילו הרשמת ון-קרפל, כתבה בעמוד הראשון של הפרוטוקול שהיא רואה שהשוטר רוכב על אופניו. הרשמת תיעדה דיווח לא נכון בפרוטוקול.
טעויותיה המהותיות של הרשמת משליכות על אמינות פסק הדין שניתן על ידה.
רכבה של הגב’ שלומית מנצור, חנה בחנייה ברח’ חד סטרי בגבעתיים, וניזוק מירי של השוטרים עידן מנסור ותומר פינקלשטיין, שהחליטו להשתולל עם האקדח שקיבלו מהמשטרה, לירות בלי הבחנה, כשהמי מהם, פגע ברכבה של הגב’ שלומית מנצור.
בעדות בעלה של הגב’ מנצור מטעם ביטוח ישיר, סיפר כי השוטרים דפקו על דלת ביתו, ביקשו ממנו שיבוא לאוטו שלו עם מפתח, וכשהוא ירד לאוטו ופתח לשוטרים את האוטו, הגיעו שוטרים עשו בדיקה ותוך כדי דיבורים שדיברו, הוא הבין שהשוטר תומר פינקלשטיין ירה על הרכב שלו, והמשטרה אספה את הקליע מהרכב.
שי מנצור העיד, כי ראה נזק בזכוכית הקדמית על הדשבורד ועל משענת ראש של המושב ליד הנהג. ולדבריו:
“באותו זמן הודיתי לאלוהים שאני ואשתי שבד”כ חוזרים מהים בזמן הזה שלא היינו באוטו, זה היה מוות בטוח איך שהכדור חדר שם ומצד שני אני חושב שלשוטר היה לו מזל גדול, אם חוס וחלילה היה קורה מקרה. לאחר המקרה היינו נסערים. הבנתי שהיו שתי יריות אחת בחצר של השכנים אמרו שלא אספו את הקליע, אני לא ראיתי שאספו אולי אספו אחר כך.
אני חושב ובטוח גם לפי הנהלים של המשטרה היה אסור לפתוח באש במקום כזה צר, לשוטר פיזית לא היתה סכנה. בד”כ בכל ירי אמורים לירות קודם לאוויר ולא לרחוב. זה פשוט פשע שירו שם.
לשאלת בית המשפט, שילמתי השתתפות עצמית 2,800 ש”ח ודמי כינון עוד 300 ומשהו ש”ח. השוטר עשה טעות היה אסור לו לירות. יש להם מזל שלא נתבעים על מוות”.
בחקירת השוטר היורה תומר פינקלשטיין, מסר עדות לא הגיונית שלא מתקבלת על הדעת, כמו קבלת טיפול רפואי, כשהוא מזגזג בגרסתו, וטען כי לא פנה למשטרה לקבלת החזר הוצאות עבור האופנוע שלו.
“הייתי בדרך למשמרת צהריים ביום שבת, אני בא מת”א לגבעתיים, בתחילת הרחוב עצרתי בצד עם האופנוע שלי. אני מחייג למספר טלפון שפותח לי את השער של החניה של התחנה שנמצאת בקצה הרחוב שבו צילמה הקסדה את הסרטון.
הרכב הזה מגיע נגד כיוון התנועה וברחוב צר אשר בשני הצדדים ישנם רכבים.
בשלב הזה עצרתי ונעמדתי במקום, ומרגע שעצרתי במקום הוא פשוט המשיך בנסיעה ודרס אותי תוך כדי שהוא ממשיך בנסיעה לוחץ על הגז ודורס אותי.
אני נפגעתי באחת הרגליים מהרכב, אני לא זוכר איזה רגל. אני לא זוכר אם קיבלתי טיפול רפואי באותו יום. יכול להיות שלא קיבלתי טיפול רפואי.
האופנוע נפל על הרצפה נגרמו לו נזקים. תיקנתי חלק מהנזקים, פנסים שנשברו לי ויש חלקים שלא תוקנו. אני שילמתי על התיקון, ולא התעסקתי בעניין החזר מהמשטרה.
אחרי שהרכב הזה פוגע בי, דורס אותי וממשיך בנסיעה, ניסיתי למנוע ממנו להמשיך, כאשר ביצעתי ירי של כדור בודד לכיוון הצמיגים של הרכב במטרה לעצור אותו. זה אחרי שראיתי שאין עוברי אורח או אנשים שיכולים להיפגע, לא ביצעתי ירי באוויר כי האזור היה בנוי ולכן הגעתי להחלטה לבצע ירי סלקטיבי לכיוון הצמיגים באופן מהיר.”
בחקירה נגדית השיב השוטר בעניין הירי שביצע:
“חשתי סכנה לחיים שלי, אבל הירי לא היה לצורך הגנה על חיי”.
עד כמה השוטר תומר פינקלשטיין שקרן? אפשר לראות זאת מהמשך חקירתו, כשהשיב שאינו יודע מי ניהל את האירוע. כשנשאל האם השוטר עידן מנסור, ניהל את האירוע, השיב שהוא יודע שהיה מעורב באירוע, אך לא יודע אם ניהל את האירוע, בהמשך הפרוטוקול העיד כי עידן מנסור הוא זה שירה 3 כדורים לעבר הרכב, ואילו הוא ירה כדור אחד בלבד.
מחדלי המשטרה
מחדלי המשטרה מגלים כי באירוע ירי חמור ביותר, בו שוטר יורה, מעורב בו שוטר בכיר, ולא קיים דוח פעולה של השוטר הבכיר עידן מנסור. כל שנמצא הוא דוח פעולה של השוטר יוסף מנשה המתייחס לשוטר עידן מנסור.
בחקירה הנגדית שואל ב”כ התובע מדוע לא הגיע השוטר עידן מנסור לחקירה, ותשובת השוטר תומר פינקלשטיין שאינו יודע.
ראו בהמשך, את השקרים של השוטר תומר פינקלשטיין, שטען עמוד קודם לכן, כי הוא נפגע ברגלו מהירי, כשבעמ’ 6 לפרוטוקול השיב:
“באותו רגע של הדריסה שלי וביצוע הירי לא היו כלי רכב ברחוב, אך כדקה לאחר מכן כבר הצטברו מספר כלי רכב שהמתינו שאפנה את האופנוע שלי”.
אם היה השוטר פינקלשטיין פצוע ברגלו, כיצד הוא פינה את האופנוע שלו, ולמה לא פונה לבית החולים?!
ב”כ התובעות מפנה בעמ’ 6 שורה 28 את השוטר פינקלשטיין לסעיף 6 לכתב ההגנה של משטרת ישראל, ופינקלשטיין משיב, שהשוטר היורה 3 יריות הוא עידן מנסור, שירה 3 יריות לפני שהוא ירה, ועל עצמו הוא טוען שירה כדור אחד.
פינקלשטיין מעומת עם הסרטון שצולם על ידו ממצלמת הקסדה שלו:
“הוצג סרטון לביהמ”ש שצולם מהמצלמה שהייתה בקסדת האופנוע, בסרטון רואים בבירור שהרכב מתקדם לעברך, נעצר, לא רק שהוא לא מנסה לדרוס, הוא מנסה להימלט משם ולהמשיך ולאחר שהוא מסתובב, מתחיל לנסוע, אתה יורה לעברו, תאשר לי את זה.”
מאחר והשוטר הכחיש, ב”כ התובעות מעמתת את השוטר פינקלשטיין עם הסרטון, וממשיכה בשאלתה:
“אתה מסכים איתי אחרי שצפינו בסרטון, שרואים בברור שלא נשקפה כל סכנה בעת הירי לעברך חייך.”
וכעת יוצא המרצע מן השק והשוטר שנחשף משיב: “בעת הירי זה נכון”.
ב”כ התובעות מקשה ואומרת, שהמשטרה והמדינה לא ראתה לנכון להרשיע את הנהג, ולכן זה מוכיח שלא היה כל ניסיון דריסה.
ב”כ התובעות שואלת את השוטר פינקלשטיין:
“אני מצטטת לך מדוח הפעולה של פקד ירון כהן “בהמשך לאירוע הנ”ל”… מצטטת, ידוע לך שהקליע פגע בשמשת הרכב ובמשענת שליד הנהג ולא בגלגלי הרכב?”
השוטר משיב שכן.
ב”כ התובעות ממשיכה:
“בזמן שביצעת ירי יכול להיות שלא ווידאת שאתה מכוון לגלגלי הרכב ואם היה עובר ילד הוא היה נפגע קשות. מצפייה בסרט ולאור הדברים, אני אומרת לך שהירי לא היה נחוץ ורק בנס מישהו לא נפגע.”
השוטר מפנה למסמכים חסויים בכתב הגנה, כשב”כ התובעות מבקשת לקבל את החומרים החסויים, הרשמת מתעלמת מהבקשה ומבקשת מב”כ התובעות לסכם.
