התנועה למען איכות השפיטה בישראל הגישה עתירה להדחת השופט אברהם הימן מתיקים פליליים בשל התעללות בציבור והיותו סניף של התביעה והפרקליטות אשר החלטותיו נהפכות בעליון באופן תדיר

אריאל פורמנובסקי מנכ”ל התנועה למען איכות השפיטה, הגיש עתירה להדחתו של השופט אברהם הימן, כשבין הסיבות להדחתו של השופט המזיק נמנות הטענות כי יש להדיח את הימן ללא פנסיה, שכן לא ברור מדוע הנהלת בתי המשפט משלמת לו משכורת כ”שופט”, בעוד שהוא משמש כפרקליט בפועל.

אברהם הימן איננו ניטרלי והוא משמש סניף של התביעה והפרקליטות, אשר החלטותיו נהפכות בעליון באופן תדיר והצטברו נגדו אין ספור תלונות בסיטונות בנציבות תלונות הציבור על שופטים והן בתקשורת.

המערכת המשפטית (להלן: האליטה) בראשות הנשיאה אסתר חיות, נחושה לאתרג ולשכפ”ץ את השופט הפוגעני והמזיק אברהם הימן, למרות אין ספור ראיות שאיננו מתנהג כשופט, ושהוא בעצם פרקליט מטעם הפרקליטות הלובש גלימת שופט.

לא ניתן לראות באברהם הימן כ”שופט”, שכן הוא משמש סניף של התביעה, המשטרה והפרקליטות, והוא למעשה חותמת גומי של הפרקליטות. מחקר עומק חושף כי דווקא בתיקים כמו בקשות לפי סעיף 74 לחסד”פ לגילוי מסמכים שהפרקליטות מסתירה (והיא תמיד מסתירה) או בקשות לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 או 45 לפקודת הראיות שאז נדרש השופט לראות האם הראיות עשויות לשמש להגנה, ולעזור לזכות נאשמים, השופט הימן איננו מסוגל כלל וכלל לראות את הראיות מהמשקפיים של סנגורים, שכן אצלו אין זיכויים ואצלו אין נאשם חף מפשע.

הסיבה למרחק העומק היא דעת הקהל, לרבות ציבור עוה”ד, לפיה מיותר לחלוטין לקיים דיונים למראית עין אצל השופט הימן בתיקים מסוג בקשות לחומרי חקרה או לגילוי ראיה חסויה. למעשה, זאת התוצאה גם בתיקי מעצר עד תום ההליכים או ערעורי מעצר מבית משפט השלום, הדיון בפני הימן מיותר לחלוטין שכן הוא איננו מסוגל לשחרר אף אחד, ואיננו מסוגל לבחון ראיות לכאורה.

בפסיקותיו, הימן כותב שדי בראיות גולמיות סתמיות, וכל השאר איננו מעניין אותו. הוא מבחינתו מסתפק בראיות “ממעוף ציפור”, כדי לעצור אזרחים חפים מפשע, והכל מתוך אג’נדה של השאלת גלימתו לעזור לתביעה ולפרקליטות לשמש קבלני הרשעות, לספק עבודה לעצמו, לספק עבודה לשב”ס, לקצינות המבחן, שכולם זקוקים לאספקה טרייה של בשר טרי כדי שיוכלו להתפרנס.

אברהם הימן גרם ללא מעט התאבדויות, וללא מעט טראומות נפשיות ללא מעט אזרחים אשר נאלצו לפגוש אותו באולמו. מדובר במפגשים טראומטיים במיוחד.

בשלב זה, מדובר במחקר עומק איכותני, ואין בידי התנועה למען איכות השפיטה נתונים כמה אזרחים התאבדו או ניסו להתאבד בגלל אברהם הימן. לאור התנהגותו המזיקה, קיים חשש לחיי אזרחים אם הנ”ל ימשיך בתפקידו במחלקה הפלילית.

אזרחים נוספים עלולים לקפח את חייהם בגללו מרוב השפלה, תסכול, חוסר אונים, שלילת חירות ואוטונומיה, זלזול וא גועל, מדרכי פעולתו והתנהגותו האכזרית והברוטלית של אברהם הימן.

דעתו של אברהם הימן נעולה מראש לטובת פרקליטות מחוז תל אביב. אצל הימן לאף בן אדם אין כל סיכוי למשפט צדק, וכל המשפטים אצלו מכורים מראש לטובת השוטרים והפרקליטות.

דוגמא אקטואלית, הוא עניינה של לורי שם טוב בתיק מ”ת 14280-04-17, לאורך השנתיים וחצי האחרונות, מאז שודרג הימן משופט ביהמ”ש שלום ראשל”צ לביהמ”ש מחוזי ת”א בינואר 2017, כל החלטה שנתן הייתה מוטה ומגמתית לטובת הפרקליטות. חלק מהחלטותיו ניתנו ללא זכות שימוע כאשר אברהם הימן הפך עצמו לסוכנות תיווך להאשמות בכתב ונתן החלטות על סמך תגובות התביעה מבלי שטרח לזמן את הנאשמים לדיון.

הציבור נדהם לשמוע כי במקרה אחד הוא חתם על מעצר עד תום ההליכים לפני שבכלל שמע את טיעוני הסנגורים, ונתפש בקלקלתו.