חגית מטלין שופטת בימ”ש לעניני משפחה ראשל”צ העבירה סמכויות לפקידת סעד לנהל תיק במקומה

בעקבות תחקיר “זהירות פקידי סעד” הודיע שר הרווחה מאיר כהן, כי יגובשו נוהלים חדשים בנוגע לסמכויות פקידות הסעד. יוסי סילמן מנכ”ל משרד הרווחה אמר בדיון בוועדה בכנסת:

“אבסורד שהעובדת הסוציאלית תהיה גם הממליצה וגם המכריעה”. 

ומה קורה בפועל? לא הרבה. בסתירה מוחלטת לדיונים שנוהלו בכנסת, על הקלות הבלתי נסבלת בה פקידת סעד חורצת גורל ילדים ומונעת כל קשר עם הוריהם, השופטת חגית מטלין, המנותקת מהדיונים הסוערים שנוהלו  שעיקרן ניהול משפט עצמאי על פי עובדות וראיות. השופטת מטלין במקום לבצע את חובתה, גרמה לכך כי חייו של אב גרוש אינם חיים ובנו הקטן סובל. האבא רואה את בנו פעם בשבוע, שעה בשבוע תחת פיקוח במרכז קשר בבאר-שבע כשהוא מתגורר במרכז, לאור תלונה כוזבת שהגישה גרושתו ונסגרה מחוסר אשמה, עובדה שדי בה ללמד על אמינות גרושתו.

פקידת הסעד מונעת מהאב את זכותו הבסיסית, בניגוד לדין, לגדל את בנו. חמור מכך, היא מונעת ממנו לקחת את בנו לסופי שבוע, לחגוג חגים, כל קשר עם משפחתו המורחבת ועוד.

אין חולק על כך כי האבא אינו מסוכן לבנו וכי מעולם לא היווה סיכון לאיש. האב מנותק מילדו בכורו, כשלמרבה הצער פקידת הסעד שכחה את חובתה: לפעול לטובת בנו, ולהחזיר את הסדרי הראיה למצב תקין, משהוכח כי גרושתו הגישה נגדו תלונה כוזבת שכל מטרתה לחבל בקשר אב-בן.

כל התקשרות של האב עם פקידת הסעד עלו בתוהו, כשהפק”ס ממשיכה ועומדת על דעתה, כי הקשר אב-בן ימשיך להתקיים אחת לשבוע תחת פיקוח במרכז קשר בבאר-שבע.

לאור זאת, פנה האב באמצעות עורך דינו לבית המשפט בבקשה שעיקרה:

“3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.

4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.

5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.

6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה.”

החלטת השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 – העברת שרביט השיפוט לפק”ס:

“1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.

המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.

2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.

3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד”.

סוף דבר, פקידת הסעד פעלה ופועלת משיקולים זרים ומונעת מהאבא את ילדו תקופה של כ- 5 חודשים. הסדרי הראיה הדרקוניים בין האב לבנו נקבעו לאחר שהגרושה הגישה תלונה כוזבת, ברם משהתבררה התלונה ככוזבת, במקום שפקידת הסעד והשופטת יפעלו כנגד מגישת התלונה כשקרנית אולטימטיבית, הן פעלו לטייח את התנהלותה הפלילית, והמשיכו באופן זדוני למנוע מהאב את בנו.

למרבה הצער, השופטת “שכחה” כנראה את חובתה: לפעול לטובת הקטין ללא משוא פנים ולקיים הסדרי ראיה תקינים החיוניים להתפתחות הקטין הכוללים קשר אב-בן.

במשך חמישה חודשים מונעת השופטת מטלין מהאבא את זכותו הבסיסית להורות, הזכות לגדל את בנו, הזכות לקחת את בנו לגן ילדים, לקניון, לים, לבריכה או לסרט, הזכות לחגוג חגים עם ילדו, הזכות להשתתף באסיפת הורים בגן.

השופטת התעלמה לחלוטין מהעובדה, כי הגרושה הגישה תלונת שווא כוזבת, ופקידת הסעד מונעת מהאבא את ילדו חמישה חודשים ללא סיבה הגיונית, ובניגוד לטובת ילדו, וכי פקידת הסעד פועלת “לתמרן” לרעה את בית המשפט, תוך ניצול אמון בית המשפט במוסד פקידות הסעד.

השופטת מטלין העניקה סמכויות פיקוח נרחבות בידי פקידת הסעד, והסמיכה אותה לשפוט ולפסוק במקומה, חרף העובדה כי האב הוכיח כשל מהותי בעבודתה של פקידת הסעד (חוסר טיפול בגרושה על הגשת תלונה כוזבת). למרבה הצער, השופטת מטלין הינה חותמת גומי והכבידה עולה על האב באופן בלתי מוצדק.