אייל שולי מנהל אגף הכשרות במשרד הרווחה החשוד במעשי שחיתות ושוחד ביקש משכורת על תקופת השעייתו ונדחה בש"פ 2581/20

Spread the love

משרד הרווחה מעסיק חוטפות ילדים סוציאליות, והממונים עליהם מושחתים לא פחות מחוטפות הילדים. אייל שולי, ראש אגף הכשרות לחטיפת ילדים במשרד הרווחה, חשוד במעשי שחיתות וקבלת שוחד במסגרת תפקידו כעובד מדינה, שוחרר בערובה בתנאים מגבילים הכוללים הרחקה ממשרד הרווחה ואיסור עיסוק בתפקידיו ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.

אייל שולי פנה לביהמ"ש המחוזי וטען כי הרחקתו ממשרד הרווחה, משמעותה היא "אי קבלת שכר משך תקופה המגיעה לכדי כחמישה חודשים".

השופט יצחק עמית העיף את שולי לכל הרוחות, וקבע:

"דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

בית המשפט המחוזי עמד על כך שמדובר בחקירה מסועפת, הקשורה בקשר ישיר עם תפקידו ומעמדו של המבקש במקום עבודתו. הרחקת המבקש מהמעורבים בפרשה אינה שקולה להרחקתו ממקום העבודה, כפי שמתבקש בשלב זה לצרכי החקירה."

נו, מה תאמרו על תאוות הבצע של החשוד בקבלת שוחד? תתכונן למדים כתומים. הכי באופנה.

אייל שולי במעמד קבלת פרס החינוך. את התמונה הפיץ בעצמו לתקשורת. הוא בטח גאה בעצמו — אייל שולי במעמד קבלת פרס החינוך. את התמונה הפיץ בעצמו לתקשורת. אמא שלו גאה בו

	בבית המשפט העליון
בש"פ 2581/20

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקש:

אייל שולי

נ ג ד

המשיבה:

היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.4.2020 בעמ"י 11764-04-20 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד' עטר

בשם המבקש: עו"ד עוזי נקש

החלטה

נגד המבקש מתנהלת חקירה בחשד למעשי שחיתות וקבלת שוחד במסגרת תפקידו כעובד מדינה בכיר – ראש אגף הכשרות במשרד העבודה. במסגרת החקירה המבקש נעצר, וביום 16.1.2020 שוחרר בערובה בתנאים מגבילים הכוללים הרחקה ממשרד העבודה ואיסור עיסוק בתפקידו, ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה (להלן: תנאי השחרור).

בהחלטה מיום 12.4.2020 קיבל בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ע' מיכלס) את בקשת המשיבה להאריך לתקופה נוספת (שלישית במספר) בת 45 ימים את תוקף תנאי השחרור. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' עטר) דחה ערר שהגיש המבקש על ההחלטה. נקבע, כי יש לאפשר למשיבה למצות את החקירה כשתנאי השחרור עומדים בעינם, וזאת נוכח מהות החקירה הנדרשת והחשדות המיוחסים למבקש, הכוללים חשד לשיבוש מהלכי משפט. בית המשפט התייחס לטענת המבקש כי משרד העבודה התכוון להשעותו ממקום עבודתו, וקבע כי אין מקום בשלב זה לכרוך עניין שהינו מנהלי במהותו עם השיקולים הנוגעים לקידום החקירה, העומדים בבסיס בקשת המשיבה להארכת תנאי השחרור.

מכאן הבקשה שלפניי.

בתמצית, טענתו העיקרית של המבקש היא כי די בתנאי של איסור יצירת קשר עם כלל המעורבים בפרשה כדי להשיג את מטרת שחרורו בערובה. זאת, בהתחשב בכך שמשרד העבודה הביע בכתב את כוונתו להשעות את המבקש מעבודתו עקב החקירה המתנהלת. המבקש טען כי כל עוד הוא מורחק ממקום העבודה בצו שיפוטי, משרד העבודה לא ישעה אותו מתפקידו, ומשמעות הדברים מבחינתו היא אי קבלת שכר משך תקופה המגיעה לכדי כחמישה חודשים.

לטענת המבקש, החלטות בתי המשפט קמא גורמות לעיוות דין בעניינו ואינן מידתיות, שכן ניתן להשיג את התוצאה המעשית של הרחקתו מעבודתו בדרך של הרחקתו מכל המעורבים בפרשה, שפגיעתה במבקש פחותה. עניין זה מצדיק לשיטתו דיון בפני בית משפט זה, באשר בקשתו חורגת מעניינו הפרטי ונוגעת ליישומו של "עיקרון המזעור", כדבריו, הקבוע בסעיף 46 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

חרף טענותיו של המבקש, הלכה למעשה עניינה של הבקשה ביישום הדין על נסיבות המקרה, וככזו היא אינה מגלה עילה לדיון ב"גלגול שלישי". בית המשפט המחוזי עמד על כך שמדובר בחקירה מסועפת, הקשורה בקשר ישיר עם תפקידו ומעמדו של המבקש במקום עבודתו. הרחקת המבקש מהמעורבים בפרשה אינה שקולה להרחקתו ממקום העבודה, כפי שמתבקש בשלב זה לצרכי החקירה. אם וכאשר תסתיים החקירה בלא כלום, כפי שהמבקש מקווה, הרי שנושא שכרו בתקופה בה נבצר ממנו לעבוד במשרד הוא במישור יחסי העבודה בינו לבין המעסיק. אין מקום בשלב זה לכרוך את יחסי העבודה שבין המבקש למשרד העבודה בסוגיית ההשעיה, עם השיקולים הנוגעים לקידום החקירה. בנסיבות אלה, ובהינתן מהות ההגבלה ומשך תוקפה, אין המקרה מצדיק את התערבותו של בית משפט זה.