בפני
כב' השופט אפרים צ'יזיק

תובעת

מדינת ישראל

נגד

נתבעים

1.גיא גנדרסקי ת.ז. XXXXXX306
2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תובענה בגין התנגשות שבין שני כלי רכב.

לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 12.1.2014 נסעו שני כלי רכב: כלי רכב משטרתי מתוצרת יונדאי מס' רישוי 7094678 (נהוג בידי הגב' טל ויתקון) וכלי רכב מתוצרת סוזוקי מ.ר. 4886028 (נהוג בידי הנתבע 1), בואכה "איירפורט סיטי" שליד שדה התעופה הבינלאומי בן-גוריון, כאשר בעת נסיעה בכיכר בה שני נתיבים תעבורתיים , הייתה התנגשות בין שני כלי הרכב.

לטענת התובעת, האחריות להתנגשות מוטלת על כתפי הנתבע 1, אשר נהג לכאורה בחוסר זהירות, ובאי שימת לב מספיקה לתנאים התעבורתיים של הנסיעה בכיכר, ובהתאם טענה התובעת כי על הנתבעים לפצותה במלוא נזקיה כתוצאה מההתנגשות, עלות תיקון כלי הרכב ועלות עריכת חוות דעת שמאית בהקשר של תוצאות התאונה, בסכום כולל של 5,982 ש"ח.

הנתבעים טענו כי יש לדחות התובענה, מקום שהאחריות לקרות ההתנגשות רובצת דווקא על נהגת המכונית המשטרתית, הגב' ויתקון, לטענתם, תיאור התאונה על ידי נהגת המכונית המשטרתית היה לא נכון ולא תואם את אשר אירע בפועל, ולגישתם הנתבע 1 נסע במכוניתו בנתיב הנסיעה החיצוני בכיכר האמורה, כאשר הגב' ויתקון היא זאת אשר סטתה לפנות ימינה מהנתיב הפנימי-שמאלי בכיכר, עברה לנתיב הנסיעה של הנתבע 1, ופגעה במכוניתו.

במסגרת הדיון אשר התקיים בפני, הוצגו תמונות הנזק על ידי הצדדים (מוצגים ת/2 ת/3) , שני הנהגים תיארו את אופן הנסיעה ומהות ההתנגשות שבין שני כלי הרכב, ואף נתבקשו ומסרו שרטוטים של אופן התרחשות התאונה (מוצג ת/1, נ/1).

לאחר בחינת כל הנתונים אשר הוצגו, מצאתי לנכון לדחות התובענה, באשר אופן קרות התאונה התואם את הגרסה אשר מסר הנתבע מס' 1, אותה אני מאמץ – תואם גם את צורת הנזקים ומיקומם של הנזקים בשני כלי הרכב המעורבים בתאונה.

שני הנהגים התבקשו לתאר את מקום התרחשות התאונה, כאשר הן נהגת הרכב המשטרתי והן הנתבע 1 סימנו בצורה דומה (וכמעט זהה) את מקום קרות התאונה – הכניסה לכיוון היציאה השניה מהכיכר בה התרחשה התאונה. מיקומה של התאונה במקום זה, תמכה בהחלט דווקא בגרסתו של הנתבע 1, שכן הפגיעה במכוניתה של התובעת הייתה בכנף הימנית-קדמית. ברור שהגב' ויתקון לא יכולה הייתה לנסוע בנתיב הימני, ולהיפגע בכנף הימנית קדמית, אלא מרכב שהיה מימין לה. יתר על כן, צורת הנזקים, כנזקי מעיכה, אינם תואמים, על פניו, מקרה בו מדובר בכלי רכב אחד אשר עקף כלי רכב אחר (שאז צורת הנזק הייתה מכילה שפשוף), אלא של שני כלי רכב הנוסעים אחד לצידו של זה, כאשר אחד מהם פונה לנתיב נסיעתו של האחר.

ככל שהנהגת מטעם התובעת הציגה מצג עובדתי לפיו היא נסעה בנתיב הימני, שומה על בית המשפט לדחות גרסתה על פי צורת ומיקום הנזקים בשני כלי הרכב, אוסיף כי גם עדותו של הנתבע 1 הייתה מאוד אמינה בעיניי, והייתה סדורה, ברורה ומפורטת מאוד.

יתר על כן, פגיעה בפינה האחורית שמאלית של מכונית הנתבע 1 עם הכנף הימנית של מכונית התובעת, מבלי שנפגעה הפינה הימנית קדמית במכונית התובעת, מלמדת על כך מכונית התובעת היא זאת אשר פנתה לנתיב הנסיעה של מכונית הנתבע 1 ולא להיפך: פנייה לנתיב הנסיעה של הרכב משמאל, ומגע עם המחצית האחורית של מכונית הנתבע 1 עם כנף קדמית של המכונית משמאל ללא פגיעה בפינה הימנית – אינה אפשרית.

לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התובענה.

אני מחייב התובעת לשאת בהוצאות המשפט בנוגע לנתבעים, סך של 750 ש"ח לכל אחד מהנתבעים.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ה, 13 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.