עו"ד אלי הלם הגיש תביעת רשלנות על 4.5 מ' נגד קולגה עו"ד יוסף קמר שבכלל לא ייצג את הלקוחה ת"א 32895-11-16 אידה רויטמן נ' עו"ד יוסף קמר

לפעמים עורכי דין צריכים תעוזה להגיש תביעות שעל פניהן מופרכות לגמרי, רק בגלל שבתי המשפט בישראל הפכו לקזינו, ואי אפשר לדעת אף פעם מי ינצח, אז יש סיבה לנסות. עו"ד יוסף קמר הוא הנתבע ברשלנות. הלקוח שלו נפטר והיו לו 2 בנים וידועה בציבור, אידה רויטמן. על פניו עו"ד יוסף קמר אחראי בחובת זהירות כלפי הלקוח שלו – הגבר שנפטר, והוא לא חייב כלום ושום דבר לידועה בציבור. אם לידועה בציבור יש זכויות כלשהן היא אמורה לקחת עורך דין מטעמה, ואם הוא לא ישביע את רצונה היא יכולה לתבוע אותו ברשלנות. אבל מה פתאום שהידועה בציבור תתבע את העורך דין של הגבר כשהיא לא לקוחה שלו?

הגבר המנוח השאיר דירות לבנים שלו. קיימות אינדיקציות שהוא לא רצה שהידועה בציבור תשתלט על הנכסים האלה. כעת באה הידועה בציבור אידה רויטמן וטוענת שהעו"ד של בן זוגה התרשל כלפיה, ואם היה מנסח מסמכים באופן שיביאו לה תועלת, אז היא הייתה יכולה לקחת את הדירות לעצמה ולנשל את הבנים של בן זוגה.

נודה ולא נבוש שאם תביעה זו הייתה מגיעה לבית המשפט למשפחה, בדלתיים סגורות, אז אולי הידועה הזאת אידה רויטמן הייתה גם זוכה. בבית המשפט למשפחה השופטים עושים את העבודה לנשים. עו"ד אלי הלם כנראה חשב שזה ככה גם בבית משפט מחוזי. הוא תבע בבית משפט מחוזי תל אביב, שמתנהל בדלתיים פתוחות, כי בין אישה לבין עורך הדין של הבן זוג אין יחסי משפחה, ולכן התיק אזרחי. מסתבר שהוא טעה בגדול. השופטת חדוה וינבאום וולצקי דחתה את התביעה וגם הטילה הוצאות לא קטנות בסך 50,000 ש"ח על אידה רויטמן.

לדעתנו התביעה הזו הייתה צריכה להימחק על הסף. עו"ד יוסף קמר לא חייב לידועה בציבור כלום. היא לא הלקוחה שלו, לא שילמה לו שכר טרחה. אין ביניהם חוזה. להיפך, חובת הנאמנות שלו היא רק כלפי המנוח שגם לא יכול להעיד. זהו מקרה מובהק שבו התביעה לא הייתה צריכה להתפתח להוכחות. השופטת כנראה רצתה לתת לרויטמן סיכוי, אבל עו"ד אלי הלם כנראה לא היה מוצלח במיוחד.