ראש מח”ש קרן בר מנחם רודפת אחרי דגי רקק ומטייחת פשעי שוטרים בכירים: ניר (אשר) ז’נו שוטר בתול בן 20 הורשע בהטרדה מינית של שוטרת ת”פ 8651-04-17
מח”ש המחלקה לחקירות שוטרים חוקרת רק דגי רקק מסכנים כדי לייצר מראית עין של פעילות אבל את השוטרים הבכירים אלו שמשקרים, מעלילים ותופרים תיקים לא חוקרים. להם יש פטור במח”ש מחקירות. לפנינו דוגמא למקרה בו מח”ש מתנפלת על בחור מסכן בן 20, ניר ז’נו בתול, חלש אופי, ללא שום רקע של הטרדת נשים, חרדי, וטופלים עליו הטרדה מינית במהלך משמרת עם בחורה שהתחילה איתו, ואחר כך שינתה דעתה
ודפקה לו תלונה. מקריאת גזר הדין של השופט דוד שאול גבאי ריכטר מירושלים עולה שהבחור ששימש שוטר משמר הגבול בבסיס מג”ב בירושלים, איננו מסוג הבחורים שמציקים לבנות ובכלל אין לו ביטחון עצמי עם בנות. הוא בא מרקע חרדי ובגיל 20 הוא היה בכלל בתול. כל מה שמתואר עליו הוא תיאורים של המתלוננת, אשר הנאשם טוען שהיא פיתתה אותו, ואחר כך דפקה לו תלונה. אין שום ראיות בתיק הזה למעט סיפורי השוטרת שהוצבה איתו באותה משמרת.
את ההרשעה תפר לבחור השופט פאול שטרק, שופט דתי עם כיפה שהיה פעם שופט משפחה שהתעלל בגברים עד שזרקו אותו מבית המשפט למשפחה בירושלים. לבחור לא היה כל סיכוי אצל פאול שטרק. את גזר הדין כתב דוד שאול גבאי ריכטר. היתה לו אפשרות לסגור את התיק באי הרשעה בגלל שזה תיק רקק ואפילו תסקיר קצינות המבחן אמרו שהבחור אינו מסוכן מינית ושהערכים שלו נורמטיביים.
בתמונה הנאשם המסכן ניר זנו. הוא עדיין מתפאר במדי המשטרה ומשמר הגבול. לא למד לקח הבחור?
בכל מקרה השופט דוד שאול גבאי ריכטר החליט לחמול על הבחור, ומחק את שמו מפסק הדין כך שאנו רואים רק את המילה “פלוני”. אלא שהקלדת מספר התיק בגוגל מעלה תיק אחר בעליון בו הבחור ביקש להעביר את התיק מירושלים לחיפה, והשופט ענת ברון דחתה בקשתו זו. התיק בעליון פורסם בשמו המלא של הבחור, ניר (אשר) ז’נו. אם כך מה התועלת של ההחלטה של השופט בכותרת גזר הדין ש”גרסה זו מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים של הנאשם“? אכן הגרסה מפורסמת ללא פרטים מזהים שלו, אבל כאשר מצמידים את הבקשה שלו בעליון ששם השם שלו אינו חסוי, הרי שהגרסה של גבאי ריכטר + ההחלטה של ענת ברון, מביאה לזיהויו של הנאשם (המסכן). ראו צילום מסך מגוגל:
8651-04-17
