הפסד צורב לפרקליטה עו"ד נטלי בן שושן: התנגדה לניכוי שליש ממאסרו של עו"ד אשרף ג'אסר שרימה בנקים מצריים כי עבר טיפול קבוצתי ולא פרטני. שוחרר בגלל הקורונה
עו"ד נטלי בן שושן מייצגת את הפרקליטות בוועדות שחרורים של אסירים המבקשים ניכוי שליש. מדובר בפוסטמה ואין צורך בהרבה ידע משפטי. כל מה שהיא עושה כל היום זה לומר: "אני מתנגדת, האסיר לא עבר שיקום". פעם, ניכוי שליש מהמאסר, שליש באמת היה שליש ואנשים היו משתחררים. היום עם הדגש על הוכחה שהאסיר עבר "טיפול" בכלא, ועדות השחרורים הפכו זירת קרב מול הפרקליטות, כי לא משנה איזה טיפול יעבור אסיר/ה בכלא, תמיד תבוא פוסטמה כמו נטלי בן שושן ותטען שהטיפול לא היה טוב, או לא היה מספיק.
כל זה נועד לספק פרנסה לכל מיני עובדות סוציאליות בכלא וכל מיני "מטפלים" זבל המועסקים כמשקמי אסירים בכלא. הבלוף הגדול הוא שתכניות השיקום הן בלוף אחד גדול. העו"ס מרכזת במעגל מספר אסירים והם צריכים לספר לה כמה הם "מפנימים" וכמה הם "מצטערים" וש"לעולם לא אעשה זאת שוב". כל האסירים מייעצים זה לזה מה להגיד בקבוצות האלה, העיקר שיוכלו להגיע לוועדת השליש עם אישור ש"עברו שיקום".
זה שיקום חרטא, כי אלה ישיבות כפויות ומלאכותיות שנועדו אך ורק לעשות הצגה לעו"ס ולוועדת השליש. בכלא אי אפשר לעשות "טיפול", מאחר ואיכות המטפלים היא זבל שבזבלים.
במקרה דנן עורך דין ערבי ישראלי אשרף ג'סאר, הורשע בהונאת שני בנקים במצרים ביותר מ-20 מיליון שקל. כמו כן נקבע כי ג'סאר יפצה את הבנקים שהונה ב-800 אלף שקל. זה קרה ב 2013. הוא הורשע בהונאת שני בנקים מצריים – בנק אלעקארי אלמצרי אלערבי ובנק מצר, המצויים בבעלות ממשלת מצרים, בסכום של כ-21 מיליון שקל. בהיותו עורך דין המייצג את הבנקים, קיבל מהם ג'סאר סכומי כסף גבוהים, בטענה כי הם ישמשו אותו בתשלום אגרות עבור תביעות כספיות. זאת, בעוד שבפועל הוא הגיש בשמם תביעות לפסקי דין הצהרתיים, שסכום האגרה עבורן הוא מאות שקלים בלבד. את ההפרש שילשל ג'סאר לכיסו הפרטי. ג'סאר הורשע בכך שיצר מצג שווא כלפי בנק אלעקארי, לפיו בכוונתו להגיש תביעה כספית בסך 78 מיליון דולר נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים לצורך טיפול במימוש זכויותיו, ודרש מנציגי הבנק סך של כ-8.2 מיליון שקל עבור תשלום האגרה.
בפועל, הגיש ג'אסר תביעה בשם בנק אלעקארי למתן פסק דין הצהרתי כנגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ושילם סך של 954 שקל בלבד כאגרת משפט. לבנק מצר הציג הנאשם מצג שווא, לפיו יגיש בשם הבנק לצורך מימוש זכויותיו תביעה כספית על סך כ-406 מיליון שקל, שאגרת משפט בגינה הוא בסך של 2.5% מסכום התביעה. בפועל, הוא הגיש תביעה לבית משפט מחוזי בירושלים למתן פסק דין הצהרתי כנגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ושילם 975 שקל בלבד כאגרת משפט.
כמו שניתן לראות לא מדובר בהונאה מתוחכמת במיוחד ולא מדובר בהונאה סדרתית. העו"ד נקלע לסיטואציה של לקוחות תמימים מחו"ל שלא מבינים הרבה על החוק בישראל, הוא עבד עליהם והוציא מהם המון כסף. השאלה היא איזה טיפול צריך לעשות לו בכלא, כדי שהוא לא יעשה זאת שוב? הרי לשכת עורכי הדין שללה לו את הרישיון לצמיתות ולכן כעו"ד הוא לא יוכל יותר לשקר ללקוחות. גם עצם המעצר ופרסום שמו – כך שכל אחד יכול לקרוא עליו באיטנרנט זה די והותר כדי למנוע האפשרות שהוא יצליח לרמות אנשים במידה וייצא לשחרור מוקדם.
עו"ד אשרף ג'סאר ריצה יותר משני שליש בכלא, ובוועדת שחרורים ראשונה שלו הוא נדחה. בוועדת שחרורים שנייה עו"ד נטלי בן שושן טענה ש"טרם בשלה העת להורות על שחרורו. האסיר שולב כמעט שנתיים במסגרת מחלקת השיקום הכוללני הקבוצתי, אך עד היום לא שולב במחלקת טיפול פרטני".
יצוין שההבדל הוא שבשיקום קבוצתי, קבוצת אסירים יוצאת לעבודה מחוץ לתחומי הכלא, בליווי סוהר. בשיקום הפרטני, האסיר יוצא לבד מתחומי הכלא למפעל וחוזר עצמאית ללא פיקוח.
סנגוריו של ג'סאר הסבירו כי גם אם האסיר היה מבקש להשתלב בשיקום פרטני לאחר הוועדה הקודמת, הדבר לא היה אפשרי מאחר שתוכניות השיקום הופסקו עקב משבר הקורונה וסגירת בתי הסוהר. לכך השיבה נציגת המדינה עו"ד נטלי בן שושן כי "גם כאשר אסיר אינו נושא באשמה לכך שאינו משולב בטיפול – עדיין אין בכך כדי להפחית מחשיבות הטיפול לצורך הפחתת מסוכנותו". זבל של עורכת דין כבר אמרנו?
עורכי הדין אלי כהן, רינת בנתורה וימימה אברמוביץ הציעו כי האסיר ייכנס להוסטל בטייבה במסגרת תוכנית שיקום פרטית, ואף רש"א הציגה לפני הוועדה תוכנית משופרת בפיקוחה, הכוללת איזוק אלקטרוני במשך שנה. נציגת הפרקליטות הוסיפה והעלתה כהנה וכהנה טענות על מידעים מודיעיניים שליליים.
עו"ד אלי כהן אמר לוועדה כי הפרקליטות ממחזרת טענות, המידעים ישנים, והאסיר מיצה את כל תוכניות הטיפול בכלא, אחרי שנתיים של עבודה במפעל. לפני הדיון הקודם בחודש פברואר, הוא סירב אמנם לעבור לאגף שיקום פרטני כי הגיע מועד ועדת השליש, ולאחר שהוועדה דחתה את בקשתו אי אפשר היה לשלב אותו כאמור בתוכנית המתקדמת עקב הקורונה. תוכנית רש"א לשיקום בקהילה תשלים את החסר, ומתאימה לצרכיו, אמר עו"ד כהן. "תקופת הזמן הזו, של הקורונה, קשה לאסירים פי כמה", הדגיש, "תשעה חודשים הוא לא ראה את הילדים שלו, לא יצא לחופש, ולא מבקרים אותו. הוא עשה עבירות חמורות, מכה על חטא ולוקח אחריות".
הוועדה החליטה הפעם בחיוב על קיצור המאסר למרות התנגדות המדינה. "לא מעט התלבטנו", צוין בהחלטה, "הגענו למסקנה כי ניתן לתת לאסיר הזדמנות נוספת. מאז ההחלטה הקודמת הוא עשה כל שביכולתו כדי לקבל את הטיפול המיוחל בשיקום הפרטני, אך בשל צוק העיתים לא ניתן לקבל טיפול זה בין כתלי הכלא. בתוכנית רש"א קיים הטיפול הייעודי אותו לא יכול האסיר לקבל היום בכלא, ואנו סבורים כי יהא בו לתרום ולהשלים את החסר".
מוסר ההשכל הוא שהגיע הזמן לנטרל את דרישת ה"שיקום" מוועדות השחרורים של השב"ס. לא משנה מה יעשה האסיר, תמיד תבוא לו פוסטמה כמו נטלי בן שושן שתטען שהטיפול לא היה טוב וש"לא הופחתה המסוכנות". השימוש במילה מסוכנות על כל אחד ואחת בוועדת שחרורים הוא אוטומטי, כולם מסוכנים לטענת הפרקליטות והפרקליטות תמיד מעוניינת להשאיר את כולם בכלא עד היום האחרון שנקצב להם. את הפרקליטות בכלל לא מעניין שהמחוקק קבע שאחרי שני שליש, אם אין אירועים מיוחדים בכלא או מחוצה לו, האסיר אמור להשתחרר.
נציין שאימהות שנטען לגביהן שאיימו או היכו עובדת סוציאלית על רקע חטיפת הילדים שלהן מהבית, לאלה אין בכלל סיכוי לעבור את ועדות השליש. האימהות נחשבות הכי מסוכנות שבעולם, פצצות מתקתקות והסיכוי שמישהו יתחשב בטיפולים שהן עברו הוא אפס. כפי שהסברנו אלו טיפולים ששווים כקליפת השום: צריך לשבת בוועדה לעשות פרצוף מסכן ולהגיד לעו"ס "אני נורא מצטערת, הפנמתי, הייתי אלימה, עכשיו אני אישה חדשה. תודה לך עו"ס יקרה שהצלחת לשנות אותי".
