שוטרי יס"מ לירן אמסלם, ערן אלמו ורמי מוכתר ביצעו חיפוש לא חוקי על גופו של סמי שמאלי ותפסו סכין – השופט אייל כהן זיכה "לא היה חשד סביר לביצוע עבירה ולא הייתה הצדקה לחיפוש גופני" ת"פ 63079-05-19
השופט אייל כהן הורה על זיכויו של סמי שמאלי מהחזקת סכין, בשל העובדה כי בוצע עליו חיפוש שלא כדין. ביום 4.2.19 בשעות הערב רכב סמי שמאלי על אופניו החשמליות בשכונת מגוריו בג'וואריש, ושוטרי יס"מ עצרו אותו וביקשו לבצע חיפוש גופני, במהלכה נתפס סכין באורך 8.5 ס"מ שנמצאה סמוך לבטנו. כנגד שמאלי הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של החזקת סכין שלא כדין. במענה לכתב האישום טען שמאלי, כי החיפוש בוצע שלא כדין ולשוטרים לא היה יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה, כי הם לא ביקשו את הסכמתו לחיפוש, לא הסבירו לו את מהות החיפוש, ומכאן ביקש להורות על פסילת הסכין כראיה ועל זיכויו בהתאם.
המשטרה שיקרה וטענה, כי שמאלי היה מעורב ב"אירוע קודם" שהתרחש על יד השוק, וכל אחד משלושת השוטרים שהעידו מסר כי האירוע מושא האישום, אינו זכור לו וכי הוא נסמך על דוח פעולה שערך שותפו, אותו קרא עובר לעדותו. אלא שהשוטרים לא שמרו עדויות או מזכרים כלשהם בעניין ה"אירוע הקודם".
השוטר רמי מוכתר העיד, כי שמאלי רכב בצורה חשוד, ולכן עוכב, והשוטרים לירן אמסלם וערן אלמו ערכו עליו חיפוש. השוטרת אורית יום טוב העידה כי גבתה את הודעת שמאלי, וכשהוצג בפניה דוח מעצר לא חתום, השיבה כי היא לא זוכרת מדוע ערכה אותו, שכן בדרך כלל הסיירים עושים זאת. עוד הוגש באמצעותה מזכר שנערך על ידי השוטר אילן לוי.
מהודעת שמאלי עלה כי הוא נחקר כשעה וחצי ואישר כי נתפסה עליו סכין אותה לקח מילדים קטנים במשפחה, כחצי שעה בטרם עוכב ובוצע עליו חיפוש, וכי הוא ויתר על זכותו להיוועץ בעו"ד.
שמאלי העיד להגנתו, כי הוא מתגורר בג'וואריש, ובליל האירוע כשרכב על אופניו, הבחין בשני שוטרים, כשהתקדם לכיוונם הם קפצו עליו, שאלו לשמו ונענו, הפילו את אופניו ואמרו לו "חיפוש". עוד בטרם הוא הספיק לענות, כבר ביצעו על גופו חיפוש ואמרו לו שהוא עצור. אמרו לו להתקשר לבן דודו על מנת שיגיע לקחת את האופניים, אך לא חיכו לכך, ולכן האופניים שהיו בבעלות חבר שלו והושארו ברחוב, נגנבו, ושמאלי שילם בתמורה 1,500 ש"ח. בעת שבוצע עליו חיפוש, נכחו 8 שוטרים.
השופט אייל כהן קבע כי החיפוש שבוצע על שמאלי היה לא חוקי, וראיה שהושגה שלא כדין במקרה דנן דינה להיפסל. דוחות השוטרים לא הוגשו כראיה, ובלט העדר זכרון האירוע בקרב השוטרים, אשר נטו להפנות את הסניגורית בשאלותיה לשוטר אחר או לדוח שכתבו. השוטרים לא זכרו מתי התרחש "אירוע קודם", ואף שוטר לא ייחס לשמאלי ביצוע עבירה כלשהי.כמו כן לא נרשם דוח בגין האירוע המקדים, לא ברור מתי הוא אירע, היכן אירע ומה היו טיבו ומהלכו לאשורם. המסקנה אליה הגיע השופט היא כי בעת שפגשו השוטרים בשמאלי כשהוא רוכב על אופניו בשכונת מגוריו, לא התקיים כל יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה כלשהי על ידו, ולא הייתה כל הצדקה לבצע חיפוש על גופו.
השופט כהן מסכם:
"התמונה הכללית העולה מהתנהלות השוטרים מטרידה. יש בה כדי ללמד במקרה הטוב, כי השוטרים נהגו אדישות בנאשם וכי הם לא נתנו דעתם לצורך בשמירה על זכויותיו כמעוכב, כנחפש, וכאדם. ממילא נהגו באדישות באשר לצורך לתעד כדבעי את פועלם. לא התקיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה ולא ניתנה הסכמה מדעת. החיפוש במהלכו נתפסה הסכין נערך שלא כדין".
השופט כהן הוסיף, כי החיפוש על גופו של שמאלי נערך שלא כדין, ודין הסכין שנתפסה במהלך החיפוש להיפסל כראיה. לא נטען כי אף בלעדי הסכין ניתן להרשיע את הנאשם, אשר על כן הנאשם מזוכה בזה.
