תרופות שינה לא בנזודיאזפיניות מעלות את הסיכון לשבר בצוואר הירך במטופלים השוהים במוסדות סיעוד

מאי 2013 – מחקר מקרה-מוצלב (Case-crossover) בקרב כ- 15,500 מטופלים השוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך, בחן את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות לבין שבר בצוואר הירך. המחקר כלל מטופלים בני 50 ומעלה עם ריבוד של הסיכון על-פי מאפיינים פרטניים (individual) ומאפיינים מוסדיים (facility-level). תוצאות המחקר מראות, כי הסיכון לשבר בצוואר הירך עולה בקרב מטופלים המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות.

רקע

 חשוב להבין את הקשר בין השימוש בתרופות שינה ונפילות המסבות פציעות בקרב אלה השוהים במוסדות סיעוד (nursing home residents).

מטרות

בוצע מחקר מקרה-מוצלב (case-crossover) על-מנת להעריך את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (nonbenzodiazepine hypnotic drug) כגון זולפידם (Zolpidem– Intermezzo), אסזופיצלון (Eszopiclone – Lunesta) וזלפלון (Zaleplon – Sonata) לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך (hip fracture). המחקר נערך בקרב מדגם בקנה מידה ארצי של שוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך (nationwide sample of long-stay nursing home residents) – כאשר ההתייחסות לסיכון היא כסיכון כולל וכסיכון מרובד (stratified) על פי מאפיינים יחידניים (individual) ומאפיינים ברמת המוסד (facility-level).

שיטות

המחקר נערך בתבנית מחקר מקרה-מוצלב עם רקע של מחקר אקדמי. המחקר כלל 15,528 שוהים במוסדות סיעוד לטווח ארוך בארצות הברית בני 50 ומעלה עם שבר בצוואר הירך אשר תועד בתביעות Medicare Part A and Part D  בין השנים 2007-2008. יחס הסיכויים (OR, odds ratio) של שבר בצוואר הירך הוערך באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית מותנית  (conditional logistic regression models) ועל ידי השוואת החשיפה לתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות במהלך 0-29 ימים לפני השבר בצוואר הירך (תקופת הסיכון – hazard period) אל מול החשיפה במהלך 60-89 ו- 120-149 הימים שלפני השבר בצוואר הירך (תקופות הביקורת). הניתוחים רובדו על פי מאפיינים יחידניים ומוסדיים.

תוצאות

 בקרב משתתפי המחקר, ל- 1715 (11.0%) מטופלים נופקו תרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות לפני השבר בצוואר הירך, עם 927 זוגות שלא מותאמים לחשיפה (exposure-discordant pair) שנכללו בניתוח. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 81.0 (סטיית תקן 9.7 שנים) ו77% היו נשים. הסיכון לשבר בצוואר הירך היה מוגבר בקרב מטופלים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (יחס סיכויים 1.66, רווח סמך 95%: 1.45-1.90). הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות ושבר בצוואר הירך היה גבוה יותר במידת מה בקרב משתמשים חדשים (יחס סיכויים 2.20, רווח סמך 95%: 1.76-2.74), בקרב מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Mild) בהשוואה לבינוני-קשה (יחס סיכויים 1.86 לעומת 1.43,  P = .06), בקרב מטופלים עם ליקוי תפקודי בינוני (moderate) לעומת ליקוי תפקודי מוחלט או קשה (יחס סיכויים 1.71 לעומת 1.16, P = .11), בקרב מטופלים בעלי צורך מוגבל בעזרה במעברים (assistance required with transfers) לעומת אלו עם צורך מלא בעזרה (יחס סיכויים 2.02לעומת 1.43,  P = .02) ובמוסדות עם פחות מיטות Medicaid  (יחס סיכויים 1.90 לעומת 1.46, P = .05).

מסקנות

 הסיכון לשבר בצוואר הירך הינו מוגבר בקרב שוהים במוסדות סיעוד המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות. מטופלים אשר מתחילים לראשונה שימוש בתרופות אלו, מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל-בינוני או אלו הדורשים עזרה מוגבלת בסיוע במעברים – עשויים להיות הכי פגיעים לשימוש בתרופות אלו. יש צורך לנקוט בזהירות בעת רישום תרופות שינה למטופלים השוהים במוסדות סיעוד.