מומחים: המדריך החדש לפסיכיאטריה DSM חסר תוחלת וחסר כל תוקף מדעי
המהדורה החדשה של המדריך, DSM 5 מעוררת תהיות רבות וזוכה להרמות גבה ולפקפוק הן מצד קבוצות של מטופלים והן מבכירים בעולם הפסיכיאטריהניו יורק טיימס , 09.05.2013
שבועות ספורים בלבד לפני פרסום המהדורה החדשה של ה־DSM, המכונה התנ”ך של ההפרעות הנפשיות, אומרים מומחים לפסיכיאטריה מהממשל האמריקאי כי הספר “אינו תקף מדעית”.
הד”ר תומס ר’ אינסל, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה”ב, התייחס לספר האבחנות הפסיכיאטריות בראיון שקיים בתחילת השבוע. “ה-DSM (The Diagnostic Statistical Manual of Mental Disorders) הוא אמנם הספר טוב ביותר הקיים כיום לטיפול קליני בפציינטים ואין להשליך אותו לפח”, אמר הד”ר אינסל אך הוסיף כי “אין הוא משקף את המורכבות של הפרעות רבות, והצורה שבה הוא מקטלג מחלות נפש לא צריכה להדריך חוקרים שמבצעים מחקרים”.
לדברי אינסל, “כל עוד קהילת המחקר מתייחסת אל DSM כאל תנ”ך, אין סיכוי שנשיג התקדמות כלשהי”. הוא הוסיף כי “אנשים חושבים שהכל צריך להתאים לקריטריונים שמפורטים ב-DSM, אבל אתם יודעים מה? הביולוגיה מעולם לא קראה את הספר הזה”.
אינסל אמר עוד כי לדעתו יש לעצב מחדש את המחקר הפסיכיאטרי כך שיתמקד בביולוגיה ובגנטיקה, כדי שמדענים יוכלו לאבחן הפרעות על ידי הגורמים הללו, ולא לפי סימפטומים חיצוניים.
המהדורה החדשה של המדריך, הנקראת DSM 5 מעוררת תהיות רבות וזוכה להרמות גבה ולפקפוק הן מצד קבוצות של מטופלים והן מבכירים בעולם הפסיכיאטריה, עוד בטרם יצאה לאור. מומחים בתחום מתנגדים לא רק לקביעת האבחנות עצמן, אלא לבסיס המדעי של הספר. לדברי המומחים, המחקר הביולוגי הבסיסי על הפרעות נפשיות ודרכי הטיפול בהן נמצא במבוי סתום, בגלל מורכבותו של המוח.
עשרות שנות מחקר על המוח ומערכת העצבים, עדיין לא גילו תשובות לשאלות רבות. בעיות גנטיות שגורמות להגדלת הסיכוי לחלות בסכיזופרניה אצל אדם אחד, עלולות לגרום לתסמינים הדומים לאוטיזם אצל אחר, או למשל להופעת הפרעה דו-קוטבית.
הפסיכיאטרים, רושמים למטופליהם על פי רוב תרופות נוגדות דיכאון, או תרופות נגד פסיכוזה, אלא שאלה לא תרמו דבר לפענוח הסיבה שגורמת להפרעות הנפשיות, וליצרניות התרופות אין כל מטרה לפתח תרופות פסיכיאטריות חדשות.
הד”ר אינסל הוא חלק מקבוצת מדענים, שהולכת וגדלה, הסבורים כי התחום זקוק לשינוי בדפוס החשיבה, ולמציאת אופן התבוננות חדש לגמרי כדי להבין את תחום ההפרעות הנפשיות.
הד”ר דיוויד קופפר, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג, ששימש כראש צוות המשימה וערך את השינויים ב-DSM, התייחס לסוגיה ואמר כי המדריך החדש התמודד כמיטב יכולתו עם הראיות המדעיות הקיימות כיום.
“במשך השנים שבהן עבדנו על המדריך החדש ניצבנו מול בעיה”, אומר קופפר. “העוסקים בחקר המוח ובמחקרים בתחום הביולוגיה נכשלו במתן קריטריונים לאבחון הפרעות נפשיות. רמת הדיוק והרגישות של הקריטריונים הקיימים לא הספיקה לנו כדי להכניס אותם למדריך”.
הד”ר סטיבן היימן, פסיכיאטר ורופא עצבים במכון ברוד, שהיה בעבר מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה”ב, אומר כי “יוצרי המדריך בשנות ה-60 ושנות ה-70 היו גיבורים באותה תקופה”. לדבריו, “הם יצרו דגם, שבו מיוצגות כל המחלות הפסיכיאטריות שמנותקות מההגדרה ‘אדם נורמלי’. אבל הם טעו באופן מוחלט, טעו באופן שהם אפילו יכלו להעלות על דעתם”, הוסיף ד”ר היימן. “למעשה, הם יצרו חלום בלהות מדעי. לפי המדריך שלהם, אנשים רבים שסבלו מהפרעה אחת כלשהי, קיבלו חמש אבחנות שונות, אבל אין לחולים חמש הפרעות שונות, יש להם רק אחת”. הד”ר מייקל פירסט, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה, שהגיה את הגרסה האחרונה של המהדורה החדשה של ה-DSM, אמר כי יעברו שנים עד שיראה אור מדריך אבחון מסוג אחר, מבוסס על מדעי המוח וביולוגיה. “חולים תמיד יכנסו למשרדו של הרופא סובלים מסימפטומים כלשהם” אמר. לדעת הד”ר פירסט, לפחות בעשור הקרוב פסיכיאטרים ימשיכו להשתמש ב-DSM כדי לאבחן מטופלים.
