עו”ד אפרים אליגולא ובנו המתמחה התרשלו בהעברת זכויות בדירה על שם הלקוח בממ”י בתגובה הוא קילל אותם. השניים הגישו תביעת לשון הרע עם טענות חסרות שחר בסכום מופרז – השופט גיא הימן פסק סכום זעום וכינה את עו”ד אליגולא “מכניס ידו למדמנה” ת”א 26644-11-18
עו”ד אפרים אליגולא (תובע 1) והבן שלו דור אליגולה (תובע 2) מתמחה במשפטים אצל אביו, הגישו תביעת לשון הרע כנגד לקוח מאוכזב משירותיהם בשם פרוספר זגי (מרוקאי חם מזג), שכעס על אי העברת זכויותיו בנכס מקרקעין על שמו במינהל מקרקעי ישראל, וחש כי עו”ד אפרים אליגולא התרשל בהעברת הזכויות על שמו.
הלקוח הגיע למשרד אליגולא, שלא נכח במשרד ובנו היה שם. פרוספר קילל את עו”ד אפי אליגולא בפני הבן: “מזדיין בתחת, קוקסינל נוכל”.
השופט גיא הימן קרא לביטויים הללו “עושר לשוני” והוא נתבקש לפסוק פיצוי על אירוע חד פעמי זה. לטעמנו השופט היה צריך לפסוק אפס פיצויים. זהו אירוע חד פעמי בעידנא דריתחא כאשר הלקוח זעם על זה שהאליגולאים לא מטפלים בתיק. אז היו קצת קללות. זה לא סוף העולם וזה חלק מ”סיכוני המקצוע”. הנתבע המקלל פרוספר זגי הוא דמות ידועה מעולם הכדורגל. העו”ד המנפח הוא יוסי יפרח.
הבחירה של עו”ד אפריים אליגולא ודור להגיש תביעת לשון הרע התבררה כחרב פיפיות. הוא רצה נקמה על העלבון שספג “קוקסינל”. ובכל זאת, מי שטען שהלעיגו אותו והפיצו את שמו המקצועי באופן מבזה בלשון הרע, רק גרם לכך שאותה לשון רעה עכשיו מתועדת בכל המאגרים המשפטיים, וכל מי שמחפש גוגל על אפריים אליגולא והבן שלו דור יחשוב פעמיים אם לשכור את שירותיהם, גם בגלל שהם תובעים לקוחות, וגם כי מרחפת עננה שהם באמת רשלנים, כי אחרת למה הלקוח שלהם לא מרוצה? שימו לב שהשופט גיא הימן כתב על עו”ד אפי אליגולא שהוא מכניס ידיו “במדמנה” וקרא ללקוח שלו “מסומם”.
מה שכן עשה השופט גיא הימן היה לנזוף באליגולאים על הסכום המופרז אותו תבעו. האליגולאים תבעו 268,000 ש”ח ללא הוכחת נזק. השופט גיא הימן קרע לגזרים את האליגולאים שהגישו תביעה על סכום כה מופרז ומנופח. כבר בקדם משפט ראשון השופט גרם לאליגולאים לרדת לסכום של 140,000 ש”ח (כפליים הפיצוי שבחוק ללא הוכחת נזק). אבל מכיוון שהאליגולאים המשיכו למשפט, השופט גיא הימן קרע אותם לגזרים על הניפוח והורה על פיצוי של 14,000 ש”ח ועוד 2,750 ש”ח על הוצאות משפט.
“הפער הממשי, שבין סכום התביעה ומפניה נאלץ הנתבע להתגונן, אפילו לאחר ההפחתה, לבין שיעורה של הזכייה, כמו גם העובדה כי חלק מסיכומיהם הקדישו התובעים לטענות שאין להן שחר, משמיעים כי כל אחד מן הצדדים יישא, לבדו, בשכר הטרחה של בא כוחו”.
