עשרות ניסויים ומחקרים לא חוקיים ולא אתיים בוצעו באלפי קשישים בבתי חולים קפלן והרצפלד

המאמר ניסויים רפואיים בוצעו באלפי קשישים בישראל, רן רזניק, הארץ, 2006

הנהלת משרד הבריאות מסתירה מהציבור את דו"ח ועדת החקירה שבדקה את הניסויים שבוצעו בקשישים בבתי החולים הרצפלד וקפלן

ניסוי מס' 018/2002 נועד לבדוק את השפעתה של תרופה הפסיכיאטרית "זיפרקסה" של חברת התרופות "אלי לילי" על תיאבונם של חולים המסרבים לאכול וסובלים מתת תזונה. הניסוי נערך ב-2002 על ידי רופאים גריאטרים ופסיכיאטרים בכירים בבית החולים הגריאטרי השיקומי הרצפלד בגדרה ומבית החולים קפלן ברחובות. השתתפו בו 41 חולים, בני 67 עד 102. בחודשים האחרונים גילתה חקירת משרד הבריאות ממצאים קשים על דרך ביצועו.

נמצא ש-12 מהחולים מתו בעת הניסוי או זמן קצר לאחר סיומו, אבל בניגוד למתחייב בחוק אף אחד מהמקרים לא דווח לוועדה המאשרת את הניסויים ולמשרד הבריאות, והם לא נחקרו, לא על ידי בבית החולים ולא על ידי משרד הבריאות. עוד נמצא, שהניסוי אושר על ידי הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם בקפלן-הרצפלד (ועדת הלסינקי), למרות בעיות מוסריות קשות שהוא מעורר. לתרופה שניתנה לחולים יש תופעות לוואי קשות, כולל סכנה לאירוע מוחי ומוות פתאומי; ורוב החולים שותפו בניסוי אף על פי שבשל מצבם המנטאלי לא יכלו לתת את הסכמתם לכך, ולא מונה להם אפוטרופוס שיסכים בשמם.

החולים שהיו חלק מ"קבוצת הביקורת" בניסוי הושארו במשך כמה שבועות במצב של תת תזונה בלי טיפול תרופתי ובלי הזנה בזונדה; משלושה חולים שהוזנו בזונדה היא הוצאה רק לצורך הניסוי; חולה בת 85, שהועברה מבית חולים אחר כדי שתקבל מזון בזונדה, לא חוברה אליה כדי שתתאים להשתתף בניסוי, וחולה נוספת, בת 102, שסבלה מבעיות קוגניטיוויות והיה ידוע שאינה משתפת פעולה עם מטפליה, הוכנסה לניסוי. היא לא לתרופה ומתה.

על פי ממצאי הוועדה של משרד הבריאות, הניסוי הזה אינו תופעה חד פעמית או מקרית. הוא היה חלק משיטה שהיתה נהוגה בקרב כמה רופאים בכירים בהרצפלד ובקפלן: עשרות ניסויים ומחקרים לא חוקיים ולא אתיים בוצעו באלפי חולים זקנים, שקצתם סובלים מפגיעה מנטאלית קשה וקצתם שותפו בניסוי מבלי לקבל את הסכמתם כמתחייב בחוק. בכמה מן הניסויים האסורים הללו לא היתה כל תועלת רפואית ומדעית (אחד הניסויים, למשל, בוצע באופן "סתמי", לפי ממצאי הוועדה, וחלקם בוצעו אף על פי שהיו רופאים בכירים בבתי החולים שהתריעו שהם אינם חוקיים ואינם מוסריים).

הוקמה ועדת חקירה

חלק מפרטי הפרשה נחשפו החל ממרץ 2005 בסדרת כתבות ב"הארץ". במאי 2005 פירסם משרד מבקר המדינה, שבדק ב-2004 את הדרך שבה מאושרים ומוצעים לפועל ניסויים בבני אדם בבתי החולים בישראל, דו"ח ביקורת חריף במיוחד נגד בתי החולים קפלן והרצפלד, המנוהלים על ידי הנהלה משותפת בראשות ד"ר יוסף בר-אל ונמצאים בבעלות קופת חולים כללית. ביוני נחשפו פרטים נוספים בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2.

עוד בינואר 2005, לאחר שקיבל ממבקר המדינה את עיקרי הממצאים, הקים משרד הבריאות ועדת חקירה בראשות פרופ' ז'ק מישל, יו"ר הוועדה לניסויים בבני אדם בהדסה. בתחילת יולי השנה הגישה הוועדה את ממצאיה ומסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, אך למרות שלהערכת בכירים במשרד מדובר באחת הפרשות החמורות בתולדות המערכת הרפואית בישראל, המנכ"ל והיועצת המשפטית של המשרד, עו"ד מירה היבנר-הראל, מסתירים את הדו"ח מהציבור ואפילו מבני המשפחה של החולים שנפגעו מניסויים, או אף מתו בעקבותיהם. ישראלי והיבנר-הראל גם לא דאגו עד עתה לכך שממצאים שחשפה הוועדה יתועדו בתיקיהם הרפואיים של החולים ששותפו בניסויים, כפי שמחייב חוק זכויות החולה.

מסקנות הוועדה

ממצאי החקירה שהובאו לידיעת "הארץ" מציירים תמונה מצמררת של התנהלות רפואית, שהציבור – ובכללו רבבות העובדים במערכת הבריאות – זכאי להכירה. ואלה עיקרי מסקנות החקירה וההתפתחויות האחרונות בפרשה:

* במערך הגריאטרי בקפלן ובהרצפלד נוהלו במשך שנים, בניצוחו של ד"ר שמואל לוי, סגן מנהל בית החולים והאחראי על הרצפלד, עשרות מחקרים וניסויים בלי אישור, שלא כדין ותוך הפרה בוטה של נוהלי משרד הבריאות וכללי האתיקה הרפואית, ובעלות של מאות אלפי שקלים שנלקחו מתקציבי בית החולים. הפגיעה בחולים ששותפו בניסויים נבעה מהתייחסות שטחית של הרופאים לאתיקה הרפואית ולזכויות החולה. כל רופא סביר אמור ומחויב להימנע מפגיעות כאלו.

* הנהלת בתי החולים, בראשות בר-אל, נכשלה בטיפול בתלונות ובמידע שהועבר אליה במשך השנים על הליכי העבודה הלקויים של ד"ר לוי. לא הוסקו המסקנות הדרושות מממצאי דו"ח מבקר המדינה. נעשו ניסיונות לשבש, לשקר, למסור מידע כוזב ולהטעות את ועדת החקירה, וכן ניסיונות להלך אימים על רופאים שניסו להתריע בזמן אמת על ניסויים לא חוקיים ולא מוסריים וסירבו לשתף פעולה עם גרסה מתואמת וכוזבת של מקצת הרופאים.

* לפחות ארבעה רופאים בהרצפלד ובקפלן קיבלו תואר מומחה בגריאטריה – שניתן על ידי משרד הבריאות והמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, האחראית על התמחויות הרופאים בארץ – על יסוד עבודות מדעיות שהתבססו כולן על ניסויים לא חוקיים ולא אתיים שביצעו עם עמיתיהם בחולים. במקצת המקרים אף קיבלה המועצה המדעית דיווחי כזב בדבר זהות הרופאים הבכירים האחראים על הרופאים המתמחים, וזאת כדי לטשטש את העובדה שהמתמחים עשו את המחקר והניסוי במחלקה שבה הם מתמחים, בניגוד לתקנות המועצה.

* הניסויים האסורים היו בסיס לקידומם המקצועי והאקדמי של כמה מהרופאים בשני בתי החולים. במקרים אחדים שימשו הניסויים בסיס למאמרים שהוגשו לפרסום בכתבי עת רפואיים בישראל ובחו"ל, וזאת גם לצורך קידום בהיררכיה האקדמית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית (שאליה מסונפים אקדמית שני בתי החולים).

* לפני ועדת החקירה, הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם (ועדת הלסינקי) בקפלן-הרצפלד, והעומד בראשה, פרופ' אברהם אלירז, כשלו בתפקידם לשמור על האינטרסים של הציבור. לפיכך המליצה ועדת החקירה לפני כחודש וחצי לפרופ' ישראלי לפזר מיד את ועדת אלירז ולמנות במקומה ועדה חדשה. אבל מנכ"ל משרד הבריאות נמנע עד כה מלעשות זאת, והוועדה בראשות אלירז ממשיכה לפעול כרגיל.

* ועדת החקירה דרשה מפרופ' ישראלי לנקוט הליכים משמעתיים נגד המנהל ד"ר בר-אל, נגד סגנו ד"ר לוי, נגד ד"ר נדיה כגנסקי, שהיתה שותפה פעילה בחלק ניכר מהניסויים הלא חוקיים, ונגד ד"ר אלונה סמירנוב, שהיתה רופאה מתמחה בהרצפלד (והיום עובדת בקופת חולים מכבי), והיתה, לדעת הוועדה, מעורבת באי סדרים חמורים ומסרה עדות שקר בפרשה. כל אלה ממשיכים לעבוד כרגיל ולא ננקטו נגדם עד עתה הליכים משמעתיים כלשהם, למעט לוי, שהוצא לחופשה על ידי הנהלת הכללית.

* מנכ"ל משרד הבריאות, בעקבות פגישה עם בכירי פרקליטות המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה, הסתפק בהגשת תלונה למשטרה. זו פתחה באחרונה בחקירה מסועפת של חוקרי יחידה הארצית לחקירות הונאה. כמה מן המעורבים בפרשה כבר העידו או נחקרו במשטרה, ולפני כשבועיים תפסו החוקרים בקפלן והרצפלד מסמכים רבים הקשורים לניסויים.

* הוועדה המליצה גם לנזוף בד"ר אפרים רימון, מ"מ מנהל מחלקות ה'-ו' בהרצפלד, על חלקו בשיבוש מסמכים באחד הניסויים, אבל ציינה לזכותו כי רק עדותו הביאה "לשבירת קשר השתיקה של הרופאים בפרשה", כי הוא היה הרופא המרכזי שמסר עדות מקיפה אמינה ומלאה, וכי הוא גם הביע חרטה על מעשיו ושילם מחיר יקר על כך שסיפר את האמת (הנהלת בית החולים ניסתה להדיח אותו מתפקידו, ניסיון שכשל בבית המשפט).

* הוועדה מצאה גם שעדותו של ד"ר אבנר שחר, שהתריע ב-2003 בפני הנהלת קפלן על הפרשה, הינה אמינה ונכונה. שחר מכהן כיום כגריאטר מחוז הדרום במשרד הבריאות.

לא לפרסום

ל"הארץ" נודע, כי עוד בתחילת 2003 הועברה למבקר קופת חולים כללית אז, עדי שביט, תלונה של אחד העובדים הבכירים בהרצפלד על האופן שבו בוצעו שני מחקרים בחולים בבית החולים. ואולם למעט ניסיון ראשוני וכושל לאימות המידע לא ערך המבקר כל חקירה משמעותית בעניין: הוא לא העביר את הטענות לידיעת הנהלת קופת חולים כללית, משרד הבריאות ואפילו לא למשרד מבקר המדינה, וזאת גם לאחר שנודע לו כי משרד מבקר המדינה חוקר את הנושא.

תלונה חריפה וחריגה בנושא זה על המבקר שביט הועברה באחרונה על ידי משרד מבקר המדינה להנהלת כללית ולצבי לשץ, אשר כיהן אז כסגנו של שביט ומונה באחרונה לממלא מקומו לאחר ששביט פרש לגימלאות. ציונה אלון, סגן בכיר לממונה על האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, כתבה ללשץ שלביקורת הפנימית בכללית הועבר בתחילת 2003 מידע ש"הצביע לכאורה על פגיעה מהותית בחולים חסרי ישע ובזכויותיהם. המדובר היה במידע רגיש, והיה ראוי כי בעקבות קבלת המידע יישקלו כמה דרכי פעולה אפשריות ובהן בדיקה דיסקרטית של המידע או העברת המידע להנהלת הקופה. אולם במידע חשוב זה לא נעשה שימוש".

אלון כתבה עוד, כי לאחר שנודע בסוף 2003 למשרד מבקר כללית שמבקר המדינה בודק את נושא הניסויים בבני אדם, ו"נוכח העובדה שלא עשיתם במידע שהועבר אליכם שימוש, היה עליכם לפחות להעבירו לידיעת משרד מבקר המדינה, ואף זאת לא עשיתם. התוצאה – מידע רגיש שקיבלתם 'תוייק' מבלי שנעשה בו כל שימוש, והדבר הוא חמור". בתגובתו כתב לשץ למשרד מבקר המדינה: "צר לנו על המסקנה שהגעתם אליה… ואנו מצדנו נעשה ככל שניתן שמקרים דומים לא יישנו בעתיד". הוא הוסיף שמבקר כללית עורך בימים אלה מעקב אחר תיקון הליקויים שהתגלו בחקירת מבקר המדינה בתחום הניסויים.

משרד הבריאות מסתיר את ממצאי הוועדה בטענה כי זו מונתה כ"ועדת בקרה ואיכות" אשר כל ממצאיה ומסקנותיה חסויים על פי חוק זכויות החולה. ואולם את החקירה במשרד הבריאות פתחה דווקא "ועדת בדיקה", שמינה המנכ"ל ישראלי בינואר 2005. על פי חוק זכויות החולה, ממצאיה של "ועדת בדיקה" אינם חסויים והם מועברים תמיד לחולים שנפגעו ובמקרים רבים גם לציבור. זאת ועוד: באמצע יוני 2005 הודיע עו"ד יואל ליפשיץ (אז מבכירי הלשכה המשפטית של משרד הבריאות והיום סמנכ"ל קופות החולים במשרד) לעורכת הדין שייצגה את מרבית הרופאים בקפלן-הרצפלד – וזאת על דעתו של ישראלי ו"למען הסר כל ספק" – כי הוועדה שחוקרת את הפרשה היא "ועדת בדיקה" ולא "ועדת בקרה ואיכות".

ואולם, בעקבות לחץ שהפעילו עליו בכירים בקפלן וראשי ההסתדרות הרפואית – כולל ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית שרשום כרופא בכיר בקפלן, ועו"ד לאה ופנר, היועצת המשפטית של ההסתדרות הרפואית – נכנע ישראלי שבועיים לאחר הודעתו של ליפשיץ ושינה את הגדרת הוועדה ל"ועדת בקרה ואיכות", שממצאיה חסויים ושבדרך כלל נמנעת מהסקת מסקנות אישיות. היו"ר נשאר פרופ' מישל, אך ארבעת חברי הוועדה הוחלפו בשניים: עו"ד אייל חקו ופרופ' ז'ק ברנהיים מבית החולים מאיר בכפר סבא. ההגדרה החדשה של הוועדה מונעת לא רק את פרסום דו"ח הוועדה בציבור, אלא גם את העברתו למשטרה, אשר צריכה לפיכך להתחיל את החקירה כמעט מאפס למרות שבמגירתו של ישראלי מונח דו"ח חקירה מפורט.

עדויות שקריות

לא כל הרופאים הסכימו לקחת חלק בניסויים (אילוסטרציה)

הוועדה חקרה לעומק את ניסוי 011/2003, אשר בוצע בקפלן מ-2003 על 40 חולים מעל גיל 80. מטרת הניסוי היתה בדיקת היעילות של הוצאת דגימת שתן בהחדרת מחט לשלפוחית השתן, כדי לאבחן זיהום בדרכי השתן. מבצעי הניסוי היו רופאים בכירים בקפלן ובהרצפלד.

פרשת הניסוי נבדקה עוד קודם לכן על ידי מבקר המדינה. בדו"ח שפירסם במאי 2005 נקבע כי אף שרבים ממשתפי הניסוי סבלו מליקויים קוגניטיביים קשים שפגעו ביכולתם להבין את משמעות הסכמתם לביצוע ניסוי בגופם, הם הוחתמו (חמישה מהם בטביעת אצבע) על טופסי הסכמה. ועדת החקירה של משרד הבריאות גילתה עוד ממצאים חמורים על הניסוי, אשר משקפים לדעת הוועדה את כל האי-סדרים והמחדלים בפרשת הניסויים האסורים, וציינה שממצאיה התגלו לאחר שלחברי הוועדה נמסרו תחילה "עדויות שקריות ומתואמות" מכמה מהרופאים המעורבים בפרשה.

הוועדה קבעה שוועדת הלסינקי בקפלן היתה צריכה ממילא לדחות את הבקשה לעריכת הניסוי, מאחר שאין לו הצדקה מדעית ורפואית: לא ניתן ללמוד ממנו דבר שאינו ידוע בספרות הרפואית הרלוונטית, וקיים בו סיכון למשתתף. עוד ציינה הוועדה, שיש הסכמה רחבה בספרות הרפואית שאצל קשישים הוצאת דגימת שתן בדיקור (כפי שהוצע ובוצע בניסוי) מוצדקת אך ורק כשקיים חשש כבד לזיהום בדרכי השתן, וגם זאת בתנאי שאין אפשרות להגיע לאבחנה מדגימה שנלקחת בזמן הטלת שתן או מקטטר.

הוועדה העלה חשד כי בחלק מהדיקורים בניסוי לא התקבלו כלל הסכמות כדין, וכי אחדים מטופסי ההסכמה שנמסרו לוועדה זויפו או עברו שינויים בדיעבד. עוד התגלה כי את הדיקור דרך הבטן, להוצאת דגימת השתן ישירות משלפוחית השתן, ביצעה במקרים רבים הרופאה המתמחה סמירנוב, בניגוד להוראת ועדת הלסינקי כי רק רופא מומחה יעשה זאת. בשישה מהמקרים בוצע הדיקור בימי שישי בלילה, כשאין רופאים מומחים בבית החולים. הוועדה ציינה כי סמירנוב הגישה, במסגרת התמחותה בגריאטריה, עבודת מחקר שתיארה את הניסוי ועל בסיס עבודה זו קיבלה תואר מומחה בגריאטריה בישראל. בעבודה נכתב שד"ר נדיה כגנסקי, היום מ"מ מנהל מחלקות א'-ב' בהרצפלד, הדריכה את המתמחה בביצוע העבודה.

הוועדה גילתה עוד, שלא כל הרופאים בהרצפלד הסכימו להיות שותפים לניסויים אלה וכי ד"ר לוי ניסה לשכנע את שרי טל, מנהלת מחלקות ז'-ח' בהרצפלד ויו"ר ועד הרופאים במוסד, לבצע את המחקר במחלקתה. טל סירבה בתוקף למרות הלחצים הממושכים שהפעיל עליה, והסבירה שהמחקר לא אתי, שהוא יכול לגרום לתופעות לוואי קשות (אף שהן נדירות), ושתועלתו הצפויה לידע רפואי אפסית. לאחר שנכשל לוי לשכנע את טל הוא הפעיל נגדה סנקציות, דבר שטל העבירה לידיעת בר-אל, מנהל המרכז הרפואי.

ועדת הבדיקה בדקה לעומק את המקרה של ברטה ויזל, שמתה בעקבות הניסוי בשלפוחית השתן. התלונה של קרובי משפחתה, באמצעות עו"ד מירב בבא-נהרי, הוגשה בנובמבר 2004 למשרד הבריאות, והיא שהניעה את חקירת מבקר המדינה ואת גילוי הפרשה כולה. ואולם למרות זאת עו"ד היבנר-הראל סירבה לבקשת משפחתה של ויזל להעביר לידיהם את ממצאי החקירה. בפני הוועדה העידה ברנה פלגנבאום, בתה של ויזל, שהיא אחות במקצועה ועובדת בבית אבות בירושלים. באחרונה, היא העידה על הפרשה גם במשטרה.

לדברי המשפחה, בעת אשפוזה חזרה ויזל והדגישה בפני בני משפחתה שהיא לא מוכנה שהרופאים "ילמדו עלי", ושלא יעשו בה ניסויים. לויזל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ, היו זיכרונות קשים מהפרדתה מאחותה התאומה כדי להצילן מהניסויים של ד"ר יוזף מנגלה.

הוועדה קבעה שאבחון הסיבוך אצל ויזל נעשה באיחור, דבר שייתכן כי השפיע על ההתפתחות הקשה ממנה מתה החולה, וציינה כי יו"ר ועדת הלסינקי בקפלן, אלירז, הודיע בעקבות מותה של ויזל למשרד הבריאות על הקמת ועדה פנימית לחקירת המקרה (כמתחייב בחוק), אבל ועדה כזו לא הוקמה מעולם.

מחר: עוד מממצאים מהחקירה, ובהם תשובות לשאלות: למה ועדת החקירה האמינה לעובדת ניקיון בהרצפלד, ולא לרופאים הבכירים? ומי הוא הרופא שהודה בחקירה ששיחזר בדיעבד חתימות של כ-60 חולים ששותפו בניסוי?

בגידת הרופאים – עשרות ניסויים רפואיים בוצעו במאות קשישים בבתי החולים קפלן והרצפלד ללא ידיעתם ובלי הסכמתם של החולים
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=fsO2AWGnAEk]

תגובות

פרופ' אלירז, המכהן כיו"ר הוועדה לניסויים בבני אדם בקפלן כ-20 שנה, דוחה בתוקף את כל הביקורת על תפקודו. לדבריו, הוא "מוכן להישבע" כי כל הניסויים אושרו כדין, אין בהם כל בעיה אתית או חוקית ויש להם חשיבות מדעית ורפואית, ובכלל זה גם הניסויים בתרופה הפסיכיאטרית ובדיקור שלפוחית השתן. אישור הניסויים דווח למשרד הבריאות ולא התקבלה ממנו כל הערה. אלירז אמר עוד כי הוא אומנם העיד בפני הוועדה אבל הממצאים נקבעו בלי לשאול לתגובתו. עוד אמר, שיו"ר הוועדה, פרופ' מישל, "חושב שהוא האלוהים שפוסק בתחום הזה. הייתי רוצה לבדוק איך נעשים אצלו מחקרים (בבית החולים הדסה)".

מהנהלת קפלן נמסר בשמם של כל הרופאים המעורבים בפרשה, כי בנוגע לטענות על שיבוש החקירה "טענות הוועדה שקריות וללא כל בסיס עובדתי". עוד נמסר כי לבר-אל, מנהל קפלן, "טענות קשות נגד עבודתה הרשלנית והמוטה של הוועדה", וכי ההנהלה "משתפת פעולה עם המשטרה ומקווה לחקר האמת על ידי צוות מקצועי ורציני". בר-אל הגיש לפני כחודשיים עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות ובה טענות קשות על תפקוד הוועדה ועל פרופ' ישראלי. מתשובת המדינה לבג"ץ עולה שאין בכוונת ישראלי להעביר את המלצות הוועדה לגורם אחר, חקירתי או משמעתי, וכי הן יוכלו לשמש רק לצורך שיפור איכות הרפואה בישראל.

עו"ד עופר דורון מסר בשמו של ד"ר לוי, כי הוא "כופר בדברים המיוחסים לו בכתבה והלקוחים כביכול מדו"ח הוועדה. בכל שנות עבודתו בבית החולים עמדה לנגד עיניו של לוי אך ורק טובת החולים המאושפזים, ומעולם לא נקט בכל פעולה רפואית לשם השגת רווח אחר. אין כל פסול בעריכת מחקרים לגיטימיים בבני אדם, והדברים נכונים לתחום המחקר הגריאטרי שאינו מפותח כשאר ענפי הרפואה".

עו"ד ארנה לין מסרה בשמה של ד"ר כגנסקי, כי "בכל הקשור לעניינים המופיעים בכתבה, כגנסקי פעלה ביחד עם רופאים אחרים על פי הנחיות הממונים עליה, וברוב רובם של המחקרים היא לא היתה החוקר הראשי ולא ביצעה בדיקות כלשהן". ד"ר סמירנוב סירבה למסור תגובתה.

מקופת חולים כללית נמסר שהקופה לא קיבלה ממשרד הבריאות את ממצאי החקירה וכי הקופה נערכה להפקת לקחים בעקבות ממצאי דו"ח מבקר המדינה בנושא המחקרים הקליניים.

ממשרד הבריאות נמסר ששינוי מתכונת הוועדה מ"ועדת בדיקה" ל"ועדת בקרה ואיכות" "נעשה משיקולים מקצועיים, במטרה להתגבר על חוסר שיתוף פעולה של המעורבים ועל מנת לקבל מידע מלא, ובדיעבד ברור כי מינוי הוועדה הביא לתוצאות המקוות וכי מדובר בבדיקת תהליכים ונהלים בבקרה על הניסויים. אנו ממתינים להחלטת בג"ץ כדי להמשיך ולטפל בהיבטים השונים של הפרשה ובהמלצות הדו"ח".