השופט אהרון משניות (מחוזי באר שבע) דגר 5 שנים על תיק שוחד של השוטר מקס אדרי מאילת ת"פ 39844-06-16 מד"י נ' מקס אדרי

חמש שנים נדרשו לשופט המחוזי בבאר שבע אהרון משניות כדי להרשיע את השוטר המושחת מקס אדרי מאילת. ב 19/6/2016 הגישו נגדו כתב אישום. כתב האישום הוגש באמצעות עו”ד איילת רזין בית-אור ונוהל ע”י נעמי מששה. הכרעת הדין ניתנה ב 18/4/2021. מדוע השופט משניות מרח את התיק 5 שנים? הרי בא כוח השוטר הנאשם, הרצל סמילה הסכים בשמו של הנאשם להכניס את כל הראיות של המשטרה כראיות בתיק ללא התנגדות וללא חקירה?

כשהסנגור מוכר ככה את הלקוחות שלו ומסכים להגשת ראיות ללא חקירות, הוא בעצם עושה לתביעה את כל העבודה, אז למה בכלל התיק נמרח 5 שנים? ומה עשה מקס אדרי במשך אותן 5 שנים? האם המשיך לקבל משכורת? פקד מקס אדרי, שהיה קצין רישוי עסקים במשטרת אילת ולאחר מכן מפקד משטרת התיירות בעיר, הואשם בקבלת שוחד בעשרות אלפי שקלים מבעלי עסקים בעיר. לטענת המדינה, אדרי קיבל הלוואה של 35,000 שקל מאושרי גבאי, ובתמורה סייע לו כאשר הוגשו נגדו תלונות על מפגעי רעש מביתו ופעל למסמס את הטיפול בהן. אדרי גם מסר לגבאי מידע על מי שהתלוננו נגדו ובירר עבורו האם אדם מסוים דרוש לחקירה.  עוד נטען, כי אדרי קיבל 13,000 שקל מציון מסס, המחזיק יחד עם שמוליק אשכנזי בכמה עסקים באילת. בתמורה מנע אדרי טיפול במקרים בהם תכולת אחד מעסקיהם של השניים עלתה על המותר, מנע סגירת מועדון שלהם בעקבות קטטה וביקר במדים בבתי העסק כדי להעלות את יוקרתם של בעליהם.

שימו לב שלא ממש התנהל משפט כי הסנגור הסכים להכניס את כל הראיות ללא התנגדות.  כך כותב השופט משניות על העד ממחלקת הסייבר של באר שבע:  “חלף חקירתו הראשית של העד, הוגשו בהסכמה 41 מוצגים אשר רובם הגדול הוא אמרות ותמלולים של חקירות הנאשם, וכן מסמכים נוספים שקשורים לחקירה, שרובם לא נערך ע”י העד, אולם כל המסמכים הללו הוגשו באמצעותו, בהסכמת ב”כ הנאשם.   בחקירתו הנגדית ציין העד כי בשבוע החשיפה של הפרשה, הוא עבד בשלוחה של מח”ש באילת. העד פירט את הפעולות שביצע בעצמו, והוסיף כי לא השתתף בחקירת הנאשם, ואינו בטוח שיכול לזהותו. בהמשך נשאל העד באופן ספציפי על דו”ח צפייה בסרטון מיוטיוב….. העד השיב כי קיבל משימה להוריד את הסרטון, לצפות בו ולערוך דו”ח צפייה וכך עשה. כשנשאל ממי קיבל את ההנחיה השיב כי אינו זוכר במדויק”. 

אנו חוזרים ואומרים לכל קוראינו במיוחד אלו שעצורים בשב”ס:  אסור בשום פנים ואופן ובשום מקרה להסכים לשום הגשה בהסכמה של ראיות, אפילו אם השופט לוחץ.  סנגור שעושה זאת צריך להיות מפוטר לאלתר.  בתמונה:  הסנגור הרצל סמילה מקרית גת.

אנו נדלג על סעיפי השוחד בהם מקס אדרי הורשע.  מפליא שהסנגור שלו טען שהאישומים האלה מתאימים לדין משמעתי ולא לדין פלילי.  לא הצלחנו להבין את פשר הטענה הזו.  למעשה עצם העובדה שלשוטרים יש אופציה לתת דין וחשבון על מעשים עבריינים בדין משמעתי ולא בדין פלילי זו פריבילגיה מיוחדת שניתנת לעובדי מדינה, שכן ככה מטייחים פשעים ולא נרשמות הרשעות.  במקום להעמיד אותם לדין כמו כל אזרח אחר, מסווגים להם את העבירות והפשעים כאילו זה בסך הכל הפרה משמעתית, וכך לא נוצרת מסה של תיקי שוחד של שוטרים והסטטיסטיקה של פשיעה בשורות המשטרה יורדת באופן מלאכותי.  לא ממש ברור לנו למה מח”ש החליטה להתלבש דווקא על מקס אדרי…. כנראה בגלל שהפרשה התפוצצה בכלבוטק, כך שלא היתה למח”ש ברירה אלא להעמיד לדין.  אם כלבוטק לא היה נכנס לתמונה, גם ההרשעה הזו לא היתה באה לעולם.

עוד פריבליגיה שמקס אדרי זכה לה, היא הזיכוי מעבירות של הפרת אמונים.  הרי אם הוא הורשע בשוחד אז קל וחומר שהוא עבר גם את העבירה של הפרת אמונים.  כאשר אזרח עומד לדין, אז מנסחים נגדו כתב אישום עם כל סעיף אפשרי להרשעה וכל וריאציה אפשרית להרשעה, והשופטים לא מוותרים על שום סעיף גם אם עבירה קטנה נבלעת בתוך עבירה גדולה.

כאן, החליט השופט משניות לזכות את השוטר המושחת מהעבירה של הפרת אמונים רק בגלל שהיא כלולה כבר בתוך עבירת השוחד.  אילו אזרח רגיל היה עומד לדין בפניו הוא היה מכניס לו את כל הצינור, ולא היה מוותר על אף סעיף, כולל הפרת האמונים.

לגבי העבירה של שיבוש מהלכים, השופט משניות זיכה והפעם הצדק איתו.  פרקליטים ממציאים עבירה של “שיבוש” בכל פעם שהנאשם מנסה לאסוף ראיות מזכות והשופטים תמיד זורמים איתם, ומרשיעים כי הכי חשוב לשופטים זה להרשיע במשהו.  זו עבירה כל כך ערטילאית שהפרקליטים מכניסים לכתב האישום, כדי שאם יפול האישום הגדול, לפחות יהיה לשופט פתח הצלה להרשיע במשהו.  הפעם השופט משניות זיכה בעבירה זו, אבל למעשה לא היה צורך להמתין 5 שנים לכך.  את זה הוא היה יכול לעשות כבר בטענות המקדמיות לפני 5 שנים, כי ברור שלא היה פה שום שיבוש.

לדברי השופט:  “המאשימה ככל הנראה מבקשת לטעון כי העובדה שהנאשם יעץ לעמנו לשלם בהקדם את הקנס שהושת עליו בדו”ח התנועה שקיבל, מפני שיכול להיות שזה ימנע את עדכון הנקודות לחובתו, מהווה עבירה של שיבוש מהלכי חקירה, ומדובר בטענה שמוטב היה אלמלא נטענה. זאת, מפני שלא מתקבל על הדעת שכאשר קצין משטרה מייעץ למי שפונה אליו לשלם בהקדם קנס שהוטל עליו בגין עבירת תעבורה, יהיה בכך עבירה פלילית, גם אם בשל תשלום הקנס, ייתכן ולא יעודכן רישום הנקודות”. 

להלן הכרעת הדין.  את התביעה יצגה עו”ד נעמי מששה ממח”ש ואת הנאשם יצג עו”ד הרצל סמילה:

ת”פ 39844-06-16 מדינת ישראל נ’ אדרי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני:  כבוד השופט אהרון משניות
המאשימה:  מדינת ישראל ע”י ב”כ עו”ד נעמי מששה ממח”ש –
נגד
הנאשם:  מקס אדרי, ע”י ב”כ עו”ד הרצל סמילה

הכרעת דין

א. כתב האישום

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם כולל שישה פרטי אישום, אשר בארבעה מהם מיוחסות לו עבירות של שוחד  והפרת אמונים; אישום נוסף מייחס לו עבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים, ואישום שישי מייחס לו רק עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

לפי הנטען בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירת הנאשם כקצין בדרגת פקד במשטרת ישראל באילת, ובשנים 2009 – 2013 שירת בתפקיד קצין אבטחה ורישוי עסקים, שמופקד בין היתר על מתן אישורים משטרתיים להפעלת בתי עסק, כחלק מתהליך קבלת רישיון מהעירייה, וכן אחראי על מתן אישורים משטרתיים לקיום אירועים תחת כיפת השמיים

לצורך קבלת האישור המשטרתי, נדרשים בעלי העסקים או מפיקי האירועים לעמוד בשורה של דרישות ותנאים שקבעה המשטרה, אשר כוללים הצגת תכנית בטיחות ותכנית אבטחה, וכן הצבה באירועים של מאבטחים מוסמכים שעברו הכשרה מתאימה, בהתאם להנחיות המשטרה. לפי הנטען בכתב האישום, במספר רב של הזדמנויות, ביקש הנאשם ואף נטל שוחד מבעלי עסקים אשר היו בקשר איתו במסגרת תפקידו, וזאת בתמורה לפעולות שונות שביצע הנאשם עבורם במסגרת תפקידו.

האישום הראשון

עוסק בקשר שהיה בין הנאשם ובין אחד, אושרי גבאי (להלן: אושרי), שהינו בעל מספר בתי עסק באילת, ונדרש מעת לעת לקבל אישורים משטרתיים לצורך ניהול עסקיו. לפי הנטען, במהלך שנת 2012 נפגש הנאשם עם אושרי וביקש ממנו הלוואה בסך 35,000 ₪ בשל קשיים כלכליים שנקלע אליהם, תוך שהוא מבקש ממנו לא לספר על כך לאף אחד, אף לא לשותפו של אושרי לעסקים, ותוך שהוא מציין בפניו כי ישיב לו את הכסף במהלך השנה הקרובה. זמן קצר לאחר מכן,במפגש נוסף שהתקיים בין השניים, מסר אושרי לנאשם מעטפה  חתומה ובה 35,000 ש”ח במזומן, בציפייה כי הנאשם יפעל עבורו בעתיד.

הנאשם שסיים את תפקידו כקצין רישוי עסקים בחודש פברואר 2013 , המשיך להנחות את מחליפו בתפקיד. במהלך חודש מרץ 2013 פנה אושרי כמה פעמים לנאשם, והתלונן בפניו על ריבוי ביקורות אכיפה משטרתיות בבתי העסק שלו, שבעקבותיהן אף נרשמו לחובתו כמה דו”חות, והנאשם הנחה את אושרי כיצד לפעול, ואף הבטיח כי יפעל בעצמו כדי לסייע לאושרי. כמה חודשים לאחר מכן, פנה אושרי לנאשם וביקש כי יבדוק עבורו אם אדם מסוים דרוש לחקירה במשטרה, והנאשם בדק את הדברים במאגר המשטרתי ועדכן את אושרי אודות תוצאות הבדיקה.

כמו כן, בשלושה מועדים שונים במהלך חודשים מרץ ואפריל 2013 , התערב הנאשם בעניינים שקשורים לתלונות על רעש חריג שנשמע מביתו של אושרי, ומסר לאושרי לבקשתו, פרטים על מי שהתלוננו על הרעש. באחד מהמקרים יצר מצג כלפי אושרי כי הוא מטפל בהשבת רמקולים שנלקחו מביתו של אושרי ע”י שוטרים שבאו לטפל בתלונות על הרעש.

על כל המעשים המפורטים לעיל, יוחסו לנאשם בפרט האישום הראשון עבירה של לקיחת שוחד ועבירה נוספת של הפרת אמונים.

האישום השני

עוסק בקשר שבין הנאשם ובין שני אנשי עסקים, ציון מסס ושמוליק אשכנזי (להלן גם שמוליק), אשר היו שותפים בכמה בתי עסק באילת, והכירו את הנאשם במסגרת עבודתו. לפי הנטען בכתב האישום, בהזדמנויות שונות ביקש הנאשם מהשניים בנפרד, סכומי כסף בשל קשיים כלכליים שנקלע אליהם. בסך הכול קיבל הנאשם מציון 8,000 ₪, בשתי פעימות, האחת בסך 5,000 ₪ בשנת 2011 , והשנייה בסך 3,000 ש”ח בשנת 2012 . בקשה נוספת של הנאשם לסיוע כספי מציון נענתה בשלילה.

כמו כן קיבל הנאשם משמוליק סך של 10,000 ₪ בשתי פעימות שוות במועדים סמוכים זה לזה, בשנת 2012 . בתמורה, סייע הנאשם לציון ושמוליק בעניינים שונים הקשורים לעבודתו וקשריו במשטרה. בין היתר הציע ציון כי יעסיק את הנאשם כשוטר סמוי בשכר, וציין בפני כי אינו מעוניין שהמשטרה תערוך ביקורות בבי העסק שלו. במועד אחר, הבטיח הנאשם לציון כי יסייע למניעת סגירת מועדון שציון היה בו שותף, בעקבות קטטה שהייתה בו, ובמועד נוסף ביקש ציון מהנאשם כי ישלח ניידת משטרתית לאחד מעסקיו, כדי לטפל באדם שהציק לו.

בפעם נוספת מסר הנאשם לציון פרטים אודות סידורי האבטחה בעסק מתחרה, ובמועד נוסף ביקש הנאשם מציון כי יתיר כניסתם של 20 שוטרים שהיו בחופשה באילת, לבית עסק בבעלותו בלא תשלום. בגין כל המעשים הללו יוחסו לנאשם גם בפרט האישום השני עבירה של שוחד ועבירה נוספת של הפרת אמונים.

האישום השלישי

עוסק בקשר שבין הנאשם ובין אחד בשם אפנדי טליע, שבבעלותו חברת אבטחה בעיר, אשר נדרש מעת לעת לקבל אישור משטרתי לשם ניהול החברה. לפי הנטען בכתב האישום, במהלך שנת 2012 נפגש הנאשם עם טליע, סיפר לו כי הוא נתון בקשיים כלכליים, וביקש ממנו סיוע כספי בסכום שבין 30,000 – 35,000 ₪. טליע שחשש כי אם יסרב לבקשה הנאשם יתנכל לו, השיב כי אינו יכול לסייע לעת הזו, בתואנה כי הלווה כסף לחבר אחר, ושב על הדברים גם בפעמים נוספות שהנאשם פנה אליו לבדוק אם הוא כבר יכול לסייע לו. בגין כל המעשים הללו יוחסו לנאשם גם בפרט אישום זה עבירה של שוחד ועבירה נוספת של הפרת אמונים.

האישום הרביעי

מייחס לנאשם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, ונטען בו כי בתקופה שבין ספטמבר 2012 ועד מרץ 2013 , ניסה הנאשם בהזדמנויות שונות לשכנע אחד בשם מוריס והבה, שביחד עם אדם נוסף, יוחנן פורצנל שמו, הינם בעלי חברת אבטחה שפעלה באילת, במישרין ובעקיפין, לבטל תלונה שהגיש נגדו במח”ש, בטענה כי הוא מפלה לרעה את החברה שלו ופוגע בעבודתה.

לפי הנטען, הנאשם המליץ על חברות אבטחה אחרות, ופסל על הסף את אפשרות העסקתה של החברה של מוריס, בתשובה לפנייה של תחקירנית שהתחזתה למי שמבקשת לקיים אירוע באילת, והמפגש בין הנאשם והתחקירנית הוקלט וצולם בחשאי, פרטים ממנו פורסמו בתקשורת, ובעקבותיו אף הוגשה תלונה למח”ש. כאמור, הנאשם פנה גם למוריס וגם לשותפו בכמה הזדמנויות, ואמר כי יפעל לקדם את פעילות החברה שלהם, אם תבוטל התלונה במח”ש.

האישום החמישי

עוסק בקשר שבין הנאשם ובין אחד בשם אהרון עמנו (להלן: אהרון), שהיה בקשרי ידידות עם הנאשם, ופנה אליו מעת לעת בבקשות שונות לסיוע מתוקף תפקידו כשוטר. בין היתר ניסה הנאשם לסייע לאהרון לבטל דו”ח שקיבל על עבירת תנועה שביצע, וכן מסר לאהרון פרטים בכמה הזדמנויות על פעילות אכיפה מוגברת של משטרת התנועה באילת, וכן פרטים על פעילות אכיפה לאיתור שוהים בלתי חוקיים ושל מהגרים לא חוקיים, כולל פרטים על מועדי הפעילות, מיקומה ומערך הכוחות שמשתתף בה. בגין כל המעשים הללו יוחסו לנאשם בפרט אישום זה עבירה של שיבוש מהלכי משפט ועבירה נוספת של הפרת אמונים.

האישום השישי

עוסק בקשר שבין הנאשם ובין אחד בשם אבי מסס (להלן: אבי), אף הוא בעל חברת אבטחה בעיר, שנזקק מעת לעת לקבל אישורים מהמשטרה, באמצעות הנאשם, במהלך פעילות החברה. לפי הנטען בכתב האישום הנאשם נפגש עם אבי ביוזמתו וביקש ממנו עזרה בסך 30,000 ₪ מפני שנקלע למצוקה כלכלית. אבי השיב לו כי בשל יחסי העבודה ביניהם לא ראוי שהוא יסייע לו, ובהמשך מסר כי ישקול את בקשתו, והתחמק באמתלות שונות מלהשיב לנאשם תשובה עניינית, למרות שהנאשם שב ופנה אליו בעניין זה. גם בגין מעשים אלו יוחסו לנאשם עבירה של
שוחד ועבירה נוספת של הפרת אמונים.

אציין כבר עתה כי בכתב האישום בנוסחו המקורי היו לא מעט טעויות, ואכן 10 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ביום 19.4.17 , הגישה המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום, ובהסכמת ב”כ הנאשם, בית המשפט הורה על תיקון כתב האישום כמבוקש. ועדיין נותרו אי דיוקים בכמה פרטים בכתב האישום, גם בתיאור העובדות וגם בסעיפי העבירה המיוחסים לנאשם.

סיכום העבירות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום הוא כדלקמן:

1. שתי עבירות של לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, בפרטי האישום הראשון והשני.
2. שתי עבירות של שוחד, לפי סעיף 290 ביחד עם סעיף 294 )א( לחוק העונשין, בפרטי האישום השלישי והשישי.
3. 5 עבירות של הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, בכל פרטי האישום, למעט פרט האישום הרביעי.
4. שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, בפרטי האישום הרביעי והחמישי.

ב. המענה לכתב האישום

חודשים ויותר לאחר הגשת כתב האישום, ביום 29.3.2017 , הגיש ב”כ הנאשם מענה מפורט לכתב האישום, וכבר בתחילתו הבהיר כי בשונה מהנטען בכתב האישום, מי שמופקד על מתן אישור משטרתי לאירועים תחת כיפת השמים הוא מפקד המרחב או סגנו, מדרגת סנ”צ ומעלה, בעוד תפקידו של הנאשם היה להכין את החומר לקראת מתן האישור.

לעצם העניין, הנאשם הודה ברוב העובדות שבכתב האישום, חלק על חלק מהפרטים, וכפר מכל וכל בטענה כי לקח שוחד או כי הפר אמונים במסגרת תפקידו. לדבריו, מדובר בחברים קרובים שלו, שהוא ביקש מהם עזרה כספית כאשר נקלע למצוקה כלכלית, מתוך כוונה להשיב להם כשמצבו ישתפר, והוא לא נתן יחס מיוחד לאותם חברים בשל העזרה שקיבל מהם. לכן, לשיטתו, היה במעשיו לכל היותר עבירה משמעתית, שלא הגיעה כדי עבירה פלילית. להלן פירוט המענה ביחס לכל אחד מהאישומים.

ג. נקודות המחלוקת בין הצדדים

להלן אפרט את נקודות המחלוקת בין הצדדים ביחס לכל אחד מפרטי האישום, בהינתן בחינת גרסתו של הנאשם במענה אל מול המעשים והעבירות שיוחסו לו בכתב האישום:

ביחס לאישום הראשון,

הנאשם מאשר כי ביקש, וקיבל, מאושרי גבאי סכום של 35,000 ₪, אולם בשונה מהנטען בכתב האישום, הוא מכחיש כי הדבר יצר ציפייה אצל אושרי לפיה יפעל עבורו בעתיד, טוען כי מדובר בהלוואה שהוחזרה במלואה, כאמור בסעיף 7 למענה, וטוען גם כי מעולם לא ביצע עבירה פלילית בתמורה להלוואה אותה נטל מאושרי, וגם לא הפלה את אושרי לטובה לעומת בעלי עסקים אחרים.

ביחס לאישום השני,

הנאשם מכחיש כי קיבל 5,000 ₪ מציון מסס בשנת 2011 , מכחיש גם כי קיבל סכום זהה משמוליק אשכנזי בשנת 2012 , ומאשר רק כי קיבל מציון בשנת 2012 סכום של 3,000 ,₪ שאף אותו החזיר כעבור זמן מה, כאמור בסעיף 25 למענה. הנאשם מכחיש גם כי בתמורה להלוואה האמורה, סייע לציון בעניינים הקשורים לתפקידו, בניגוד למקובל.

ביחס לאישום השלישי,

הנאשם מאשר כי ביקש הלוואה ממר טליע, ומאשר גם כי לאחר שנענה בשלילה, פנה פעמים נוספות למר פנדי בעניין זה. עם זאת, הנאשם טוען כי לא סביר שמר אפנדי חשש כי אם יסרב הנאשם עלול להתנכל לו, בהינתן העובדה שכבר כמה שנים שהנאשם מועסק ע”י מר פנדי ומשמש כסמנכ”ל של החברות ששייכות לו.

ביחס לאישום הרביעי,

הנאשם מודה במרבית העובדות שמפורטות באישום זה בכתב האישום, אולם טוען כי ההנחיות שנתן לתחקירנית גב’ גרין עם אילו חברות אבטחה היא יכולה לעבוד ועם אילו לא, ניתנו משיקולים ענייניים בלבד, בהתאם לרישוי שניתן לחברות השונות. הנאשם טוען עוד כי הדברים שאמר למוריס והבה ולשותפו יוחנן במפגשים שהתקיימו ביניהם, שבהם שידל כביכול את בני שיחו לבטל את חקירת מח”ש בעניינו, נאמרו על ידו בידיעה שהמפגשים מוקלטים, ולא היו אלא מצגי שווא שנועדו לבחון את רצינות הכוונות של הצד השני, ובידיעה שהיחידה החוקרת לא תפסיק חקירה שנמצאת בעיצומה, גם אם המתלונן יבקש זאת.

ביחס לאישום החמישי,

הנאשם מאשר את העובדות שמפורטות באישום זה, אולם טוען כי אין פסול במעשיו, מפני שמדובר בדברים שנעשו בשקיפות מלאה, ובהנחיות לגיטימיות בדבר האפשרויות שעומדות בפני חברו שקיבל דו”ח תנועה כיצד לנהוג, ואין בכך הפרת אמונים. הנאשם מאשר גם כי חברו פנה אליו בבקשה לבדוק אם מתקיימת בעיר פעילות אכיפה נגד שוהים בלתי חוקיים, אולם מכחיש כי מסר פרטים כלשהם על הפעילות האמורה, ועל אופן הפעולה של היחידה שעוסקת בכך, שאיננה יחידה משטרתית, אלא כפופה לרשות האוכלוסין וההגירה.

ביחס לאישום השישי,

הנאשם כופר בטענה כי ביקש מחברו אבי מסס עזרה כספית כלשהי, וטוען כי מעולם לא ביקש ממנו סכום של 30,000 ₪, כנטען בכתב האישום.

בסופו של דבר, נוכח כפירת הנאשם, נשמעו הוכחות בתיק, שבמהלכם העידו 25 עדים במסגרת פרשת התביעה ו- 5 עדים העידו במסגרת פרשת ההגנה, והעדויות הללו תועדו בלמעלה מ- 800 עמודי פרוטוקול. כמו כן, הוגשו 183 מוצגי תביעה, כולל מאות רבות של עמודים שבהם תמלולי האזנות סתר, וכן הוגשו 9 מוצגים מטעם ההגנה.

להלן אסקור בקצרה את תמצית הראיות שהוגשו במסגרת פרשת התביעה, לאחר מכן את תמצית הראיות שהוגשו במסגרת פרשת ההגנה, כאשר העדויות של אנשי העסקים, וראיות נוספות שקשורות בעבירות ובמעשים שמיוחסים לנאשם בפרטי האישום, יובאו במסגרת פרק נפרד שיעסוק בהכרעה במחלוקות העובדתיות שבין הצדדים וקביעת ממצאים עובדתיים בכל אחד מפרטי האישום. לבסוף אדון בסוגיות המשפטיות שעולות בתיק זה, ואכריע בעניין אשמתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ד. פרשת התביעה

דומה כי ניתן לחלק את העדויות שנשמעו במסגרת פרשת התביעה לשתי קבוצות: הקבוצה האחת קשורה למעטפת של כתב האישום, והיא כוללת את חוקרי מח”ש, ואת השוטרים ששירתו עם הנאשם ויכולים לשפוך אור על מעשיו, והקבוצה השנייה קשורה לליבת כתב האישום והיא כוללת אנשי עסקים שהיו בקשר כזה או אחר עם הנאשם, והם קשורים באופן ישיר למעשים שמיוחסים לנאשם בפרטי האישום השונים. כפי שציינתי לעיל, תמצית העדות של אנשי העסקים השונים שנזכרים בכתב האישום תובא בפרק שעוסק בקביעת הממצאים העובדתיים, בפרטי האישום
הרלבנטיים לכל אחד מהעדים בקבוצה זו. להלן אסקור את העדויות של יתר עדי התביעה.

עדויות של חוקרי מח”ש – תקציר

עד תביעה 1 אלון שפיצר מס’ 36 בכתב האישום

עדותו של העד היא הראשונה שנגבתה במסגרת פרשת התביעה, והיא נשמעה בבית המשפט בתאריך 20.4.17 . בתחילת עדותו ציין העד כי הוא חוקר במח”ש מזה כ- 5 שנים, והחל לעבוד במח”ש בשנת 2012 . העד הוסיף כי בשנה האחרונה הוא אחראי תחום סייבר ומיצוי ראיות דיגיטאליות של המחלקה, ולפני כן היה חוקר בצוות החשיפה שחקר את התיק נשוא כתב האישום. חלף חקירתו הראשית של העד, הוגשו בהסכמה 41 מוצגים אשר רובם הגדול הוא אמרות ותמלולים של חקירות הנאשם, וכן מסמכים נוספים שקשורים לחקירה, שרובם לא נערך ע”י העד, אולם כל המסמכים הללו הוגשו באמצעותו, בהסכמת ב”כ הנאשם.

בחקירתו הנגדית ציין העד כי בשבוע החשיפה של הפרשה, הוא עבד בשלוחה של מח”ש באילת. העד פירט את הפעולות שביצע בעצמו, והוסיף כי לא השתתף בחקירת הנאשם, ואינו בטוח שיכול לזהותו. בהמשך נשאל העד באופן ספציפי על דו”ח צפייה בסרטון מיוטיוב שערך בתאריך 19.5.2013 (מזכר שסומן ת/ 40). העד השיב כי קיבל משימה להוריד את הסרטון, לצפות בו ולערוך דו”ח צפייה וכך עשה. כשנשאל ממי קיבל את ההנחיה השיב כי אינו זוכר במדויק, אך ככלל הנחיה כזאת ניתנת מראש הצוות. עוד נשאל העד מדוע לא בוצע תמלול של הסרטון וכיצד הצליח לתמצת סרטון של 11 דקות בשבע או שמונה שורות. על כך השיב כי אין זה מתפקידו לתמלל את הסרטון, וכי הוא כתב את עיקרי הדברים, ביחס להתנהלותו של הנאשם מול גב’ גרין, שהציגה עצמה בפני הנאשם כמי שמבקשת הנחיות ביחס לאירוע שהיא מתכוונת לערוך באילת, אולם הוא עצמו לא פגש את גב’ גרין. בהמשך עדותו ציין העד כי הוא אינו מפעיל או איש מודיעין במח”ש, מעולם לא עסק בעניינו של מוריס והבה, מלבד העובדה שראה אותו והוא יודע שנגבתה ממנו עדות במסגרת החקירה של תיק זה. העד ציין עוד כי ככלל, במסגרת החקירות שביצע היה מעיין בחומרים המודיעיניים שהיו מתקבלים בתיקים, אולם אינו זוכר אם ראה חומר מודיעיני על העד והבה.

עד תביעה 2 דרור תא שמע (מס’ 33 בכתב האישום)

העד הוא חוקר במח”ש מזה כ- 9 שנים, ובמועד העדות היה ראש שלוחת דרום. נכון למועד חקירת התיק היה בין הוותיקים שבצוות החשיפה, ריכז את הפעילות באילת ובשלבים הראשונים של החקירה עיכב את הנאשם. חלף חקירתו ראשית של העד הוגשו באמצעותו המוצגים ת/ 60 ת/ – 65 .

העד נשאל על המבנה הלוגיסטי של הצוות שחקר את התיק וכן הוצג לו דו”ח העיכוב בצירוף זיכרון הדברים שערך סומן ת/ 62 . בנוגע לדו”ח נשאל האם היה מעורב גם במעצרו של הנאשם, והשיב כי לפי מה שזכור לו הוא לקח חלק רק בעיכוב, ואילו על המעצר הודיעו לנאשם החוקר איתן סלוצקי וראש הצוות שחר חמדי, כאשר לאחר מכן הנאשם נלקח לביתו בכדי לערוך שם חיפוש וגם שם נכח העד אך לא ערך בעצמו את החיפוש באופן פיזי. עוד נשאל העד מדוע דו”ח העיכוב המודפס נכתב מספר ימים לאחר עריכת הדו”ח הידני, כאשר האחרון נערך סמוך לפעולת העיכוב, ועל כך השיב כי בתיק בוצעו פעולות חקירה רבות שהעסיקו את הצוות ומיד כשהתפנה ערך את הדו”ח ואינו רואה בכך כל בעיה.

עד תביעה 3 אמיל לוינסקי (מס’ 44 בכתב האישום)

העד אף הוא חוקר במח”ש ובמסגרת חקירתו הראשית חלף עדות הוגשו מוצגים ת/ 46 ת/ – 53 .

בחקירתו הנגדית עומת העד עם הסתירה בדבריו, בכך שמחד ציין כי הוא מקפיד לכתוב דוחות בזמן אמת ומאידך השיחה עם מוריס בוצעה במהלך המחצית השנייה של שנת 2012 , ואילו הדו”ח על כך נערך חצי שנה ויותר לאחר מכן, ביום 26.6.13 . העד השיב כי השיחה עם מוריס והבה הייתה פעולה שאינה קשורה באופן מובהק לתיק ובשל כך, כנראה, לא העלה אותה על הכתב בזמן אמת. אולם ברגע שהתבקש לעשות כן על ידי חוקרת בשם אדרה בכדי להשלים את התמונה המלאה, ערך את המזכר ואף ציין את הסיבה לאיחור

עד תביעה 4 שחר חמדי מס’ 31 בכתב האישום

העד הינו קצין באגף תכנון של המשטרה ובמועד חקירת התיק שימש כראש צוות חשיפה במח”ש, ובמסגרת עדותו הוגשו באמצעותו חלף חקירה ראשית המוצגים ת/ 69 ת/ – 132 .

בחקירתו הנגדית ציין העד כי בתחילה התיק היה בטיפולו של צוות דרום במח”ש, וכי רק לאחר מכן כאשר החקירה הפכה גלויה התיק עבר לצוות החשיפה והתחומים נחלקו בין החוקרים. העד העיד כי למיטב ידיעתו הכול התחיל מפניה של מוריס והבה למח”ש בטענה כי יש בידיו חומרים מפלילים על שוטרים, וציין כי בסופו של דבר החקירה הגלויה התמקדה הרבה פחות בחומרים אותם מסר מוריס עמ’ 21 ש’ 21 20 . העד לא ידע כמה זמן נמשכה החקירה ומשכך סייע בעדו ב”כ המאשימה והבהיר כי החקירה החלה בעקבות תלונתו של מוריס והבה בספטמבר 2012 , עברה לצוות החשיפה באפריל 2013 ובסוף יולי 2013 בוצעו המעצרים.

העד נשאל על ידי בית המשפט, אם אלמלא תלונתו של מוריס והבה, עדיין הייתה נפתחת חקירה, והשיב כי עוד טרם הגשת התלונה על ידי מוריס, הגיע מידע מודיעיני המצביע על כך שמתבצעים מעשים פליליים במשטרת אילת, וכלשון העד יש שם “סירחון” עמ’ 43 ש’ 20 13 , ולכן כבר בשנת 2012 אנשי המודיעין של מח”ש ירדו לאילת וערכו בדיקות. העד הוסיף בפני בית המשפט כי הוא עצמו לא הרגיש בנוח לנהל את התיק עם דברים שמוריס מסר, מפני שלטענתו לא הצליח לאמת דבר ממה שמסר מוריס, אולם גם לא הצליח להראות כי שיקר.

עד תביעה 5 דרור אילני מס’ 32 בכתב האישום

במועד החקירה שימש העד כראש צוות דרום במח”ש ובמועד עדותו נמצא בחופשת פרישה. בחקירתו הנגדית נשאל העד באיזה שלב חבר לראש צוות החשיפה שחר חמדי, והשיב כי חבר אליו בתאריך 25.4.13 ושם מסר לו את כל חומר החקירה הרלוונטי שנאסף. העד התבקש לפרט עם מי פעל בצוות והשיב כי הוא היה אחראי על צוות דרום, החולש על אזור ראשון עד אילת והיו אתו עוד כמה חוקרים שחולשים על השלוחות באזורים אלו.

העד אישר כי החקירה בתיק החלה על רקע עדותו של מוריס והבה, וציין כי תפקידו של דני אלבז היה איש מודיעין וניתן לומר שהם עבדו יחד בתיק. העד הוסיף ופירט כי בשלב מסוים, לאחר שמוריס מסר עדות במח”ש, נכנס דני אלבז לתמונה והוא היה זה שעבד מול מוריס……

העד הופנה למזכר נוסף שערך )ת/ 87 ( מיום 29.4.13 בעניין גביית עדות ממוריס והבה ונטילת מכשיר ההקלטה שניתן לו על ידי דני, והעיד לגבי גורלו של מכשיר ההקלטה הנ”ל. העד מסר כי המכשיר הועבר למשרדים בירושלים בכדי לצרוב את ההקלטות ולתמלל אותן, אך המכשיר לא נמצא. העד ציין כי איננו זוכר אם ערכו בדיקה לבחינת קיומה של ההקלטה על גבי המכשיר טרם העברתו למשרדי מח”ש בירושלים.

בהמשך עדותו הוצגה לעד הודעה מתאריך 9.2.12 אשר התקבלה למייל המשטרתי שלו (נ/ 3), מאת ארמונד בז, רכז אבטחה ורישוי במשטרת אילת, המיועדת לכאורה למשרד המשפטים בעניין חברת “טל ניהול ומתן שירותים אילת בע”מ”, שבה נכתבו הדברים הבאים: “ישנה חברת שמירה ששמה טל ניהול ומתן שירותים בע”מ אילת. האם חברה זו מאושרת על ידי משרד המשפטים? נכון – להיום טרם המציאו את הרישיונות הרלוונטיים לחברת שמירה. בשיחה עם הבעלים הוא טוען שאמור לקבל הרישיונות בקרוב. לציין שהחברה נכון להיום אינה פועלת עם רישיונות. מה הסטאטוס של החברה הנ”ל נכון להיום”. העד התבקש לפרט כיצד פעל משלב זה ומה עשה עם המידע הנ”ל, והשיב כי עד היום אינו מבין כיצד הגיעה ההודעה הזאת למייל המשטרתי האישי שלו, והוסיף כי לדעתו היה צריך לבדוק את הדברים מול בז אך לא בשלב בו הייתה מצויה החקירה, ועל כן לא ביצע כל פעולה. העד הוסיף כי כבר באותו היום השיב להודעה זו וציין כי מדובר בטעות מאחר וזו כתובת מייל משטרתית שאינה קשורה למשרד המשפטים.

עד תביעה 6 איתן סלוצקי מס’ 37 בכתב האישום

העד הוא חוקר במח”ש מזה כשש שנים וחצי, ובזמן המעצר הוביל את הנאשם ברכב למשרדי מח”ש בירושלים, והיה החוקר הראשון שחקר את הנאשם. במקום חקירה ראשית, הוגשו באמצעות העד מוצגים רבים מת/ 69 ועד ת/ 132 , לרבות חקירות של הנאשם ע”י העד.

במסגרת חקירתו הנגדית, ציין העד כי הונחה על ידי ראש הצוות שחר, וכי המשימה שלו הייתה לעצור את הנאשם באילת, לערוך חיפוש בביתו וברכבו ולאחר כל אלו להוביל אותו למשרדי מח”ש בירושלים. למיטב זכרונו של העד את המעצר בפועל ביצעו שחר ודרור. הנאשם נעצר ליד התחנה, הוצא לו צו מעצר, הוא הוזהר לגבי החשדות נגדו והוסברו לו זכויותיו על ידי שחר. בהקשר לכך נשאל העד מה שמע שנאמר לנאשם באזהרה, והשיב כי אינו זוכר מילה במילה אך ציין כי תוכן האזהרה נאמר. העד נשאל מי נכח בחיפוש שנערך בביתו של הנאשם, ולאחר עיון בת/ 19 השיב כי הוא והחוקר יוסי דיין נכחו בחיפוש ובשלב מסוים נכחה גם חוקרת בשם שירה. העד הוסיף כי במהלך החיפוש הגיעו גם שחר ודרור אך לא לקחו חלק בחיפוש ועזבו את הדירה תוך דקות ספורות. העד אישר כי הנאשם נכנס עמו לרכב כשמכשיר ההקלטה ברכב פועל וכי הוא לא הזהיר אותו ולא הקריא לו את זכויותיו, אולם הזכויות הוקראו לו קודם לכן.

במהלך עדותו של העד הושמעה חלק מהקלטה 211/13/3 המתעדת את חקירת הנאשם מיום 23.7.13 הדיסק סומן ת/ 3 והתמליל סומן ת/ 8. בקטע שהושמע נשמע הנאשם כשהוא מבקש לישון מאחר והוא ישן רק 3 שעות, מתוך 48 שעות שהוא נמצא במעצר. העד התבקש להסביר מדוע וכיצד קורה דבר כזה, והשיב כי הוא העביר את זה לידיעת הממונה עליו ובהתאם למה שהנחה אותו פעל. העד ציין כי הדברים תועדו בתרשומת פנימית ולא היה עליו לתעד דבר זה. כאשר נשאל מדוע לא בדק את טענות הנאשם באשר לתנאי מעצרו הקשים בגינם לא יכול היה לישון השיב העד כי הוא אינו מתערב בשיקולם של שירות בתי הסוהר.

עד תביעה 10 דני אלבז מס’ 42 בכתב האישום

מדובר במי שהיה קצין איסוף מודיעין במח”ש הכולל כמה מחוזות ונכון לזמן החקירה כלל גם את אילת. במסגרת חקירתו הראשית הוגשו מסמכים המסומנים ת/ 143 ת/ – 150 . מוצגים אלה כוללים מזכרים באשר לפעילויות שביצע העד בתיק. במסגרת חקירתו הנגדית ציין העד כי מבחינתו מוריס היה זה שדרכו התחיל את האיסוף המודיעיני בתיק הזה. העד ציין כי פגש את מוריס לאחר שהיה דין ודברים בינו לבין צוות דרום, ולבקשת ראש צוות דרום ערך העד פגישה עם מוריס, והוסיף כי מרגע שאיש מודיעין פוגש מישהו, כל מה שמתקבל ממנו זה בגדר מידע מודיעיני, ולא משנה כיצד הוא בוחר להשתמש בסוף בתוצרים אלו.

העד התבקש על ידי ב”כ המאשימה להבהיר מה היה מעמדו של מוריס לאחר שהופנה מצוות דרום, והשיב כי מוריס היה כבר מתלונן. בכל אופן, מוריס באף שלב לא היה סמוי, הוא בא מעצמו ומסר מה שיש לו למסור.

עדויות השוטרים בבית המשפט
עד תביעה 14 פקד האדי קבאלאן מס’ 19 בכתב האישום

העד היה קצין במשטרת אילת בעת שהנאשם שירת בתחנה, והוא העיד בבית המשפט ביום 9.5.18 . העיד העד על נסיבות פנייתו של הנאשם אליו ובקשת הנאשם לטפל באופן מיוחד באירוע של הקמת רעש בביתו של אושרי גבאי. העד ציין כי בדרך כלל קצין תורן לא אמור להגיע בעצמו לכל אירוע של הקמת רעש, אולם במקרה הזה הבין מהנאשם כי מדובר באירוע חריג, ויכול להיות שהוא ימצא שם דברים מעניינים כשלהבנתו מדובר בסמים, רכוש גנוב או אמל”ח. העד ציין כי אם הנאשם לא היה מתקשר זה היה נגמר בטיפול ניידת סיור ודו”ח עמ’ 157 , ש’ 7 .

בחקירה הנגדית אישר העד כי יכול להיות שהנחה להחרים את הרמקולים ששימשו להקמת הרעש, והוסיף כי אינו יודע אם אושרי נלקח לחקירה בתחנת המשטרה ואם נרשם לו דו”ח בעקבות האירוע. העד ציין עוד כי לא זכור לו שהנאשם ביקש ממנו להקל עם הנאשם בדרך כלשהי או לוותר לו על משהו עמ’ 160 ש’ 21

עד תביעה 16 פקד באסם חסון מס’ 29 בכתב האישום

העד החליף את הנאשם בתפקידו כקצין הרישוי והאבטחה בתחנת אילת, והודעותיו של העד במשטרה ת/ 164 ו ת/ – 165  הוגשו חלף עדותו הראשית. העד תיאר כי הנאשם המשיך להגיע למשרד הרישוי ושהה שם פעמים רבות אף לאחר שסיים את תפקידו. בחקירה הנגדית ציין העד כי הוא מכיר א ציון מסס, ויודע שהוא בקשרי ידידות עם הנאשם, אך הוא אינו יודע מה עומק הקשר ביניהם. העד אישר כי הנאשם מעולם לא פנה אליו בבקשה שיקל עם בעל עסק כזה או אחר בנושאים שבטיפולו  עמ’ 1287 , ש’ 5 – 12 . העד אישר עוד כי נחקר באזהרה במח”ש, וכי תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה.

עד תביעה 17 רס”מ ניסו טהר מס’ 29 בכתב האישום

העד הוא נגד במשטרה, והעיד בקשר לאירוע שמוזכר בסעיף 12 (ו) לאישום השני, שבו נטען כי הנאשם פנה לציון מסס וביקש שיכניס למועדון ג’ויה שבבעלותו בלא תשלום 20 שוטרים שהיו בחופשה באילת. העד ציין כי בעת שהשוטרים שהיו בחופשה ולא לבשו מדים, טיילו בטיילת, ניגש אליהם יחצ”ן של המועדון ומסר להם שהכניסה למועדון היא בלא תשלום עד שעה 12:00 , ולאחר מכן הכניסה עולה 50 ₪ כולל משקה ראשון. העד ציין כי הוא חשב שהשוטרים יגיעו למועדון לאחר 12:00 , ולכן ביקש מהנאשם שיבקש מציון להאריך את שעת הכניסה בחינם לשוטרים עד השעה 13:00 , אך לבסוף רוב השוטרים הגיעו לפני 12:00 , ויכלו להיכנס בלא תשלום גם בלי הבקשה של הנאשם. העד ציין עוד כי שירת בעבר באילת, והאירוע היה בחודשים מרץ אפריל, שהם חודשים –
חלשים מבחינת תיירות, ולכן המבצע של כניסה חינם נהוג במועדונים רבים, ואין בכך שום דבר חריג )עמ’ 194 , ש’ 15 – 19 , וכן עמ’ 198 .)

עד תביעה 19 נצ”מ בדימ’ (רון גרטנר )מס’ 15 בכתב האישום

העד היה מפקד מרחב אילת, בעת שהנאשם שירת בתחנת אילת, והיה למעשה מפקדו של הנאשם. הודעתו במח”ש הוגשה חלף עדותו הראשית וסומנה נ/ 2, ולהשלמת גרסתו הגישה המאשימה עוד 3 מסמכים שסומנו ת/ 168 ת/ – 170 . בחקירתו הנגדית מסר לסניגור כי אינו מגדיר את הקשר הנדרש לשם ביצוע עבודתו של קצין הרישוי והאבטחה כקשר ידידות עם בעלי העסקים אלא כקשר מקצועי עמ’ 231 , ש’ 5 4 . בהמשך אישר את פנייתו של מוריס אליו לאחר ההקלטה שפורסמה בכלבוטק ואת הפנייתו למח”ש עמ’ 231 , ש’ 17 14

העד ציין כי בעבר מוריס ניהל הליך משפטי מול קצין אחר במשטרה, ואותו קצין זוכה ואילו מוריס חויב בהוצאות. לדבריו, כל הטיפול בעניינו של מוריס היה מקצועי עם שקיפות מלאה, אולם בשלב מסוים מוריס לא שיתף פעולה עם המשטרה בנוגע לחברת האבטחה שבניהולו, בטענה שהנושא נמצא בטיפול מח”ש. בכל אופן, החברה לא הייתה מורשית לספק אבטחה חמושה, ולכן לא יכלה להשתתף באירועים שנדרשת בהם אבטחה חמושה עמ’ 236 , ש’ 17 – 23 .

העד ציין כי בעקבות הפרסום בכלבוטק הוא זימן את הנאשם אליו לראיון הדרכה, שהוא “מוגדר כאקט משמעתי ברמה הנמוכה ביותר” עמ’ 241 , ש’ 21 , כדי להעיר לו שהוא שגה כאשר הפנה את התחקירנית שפנתה אליו לחברות אבטחה ספציפיות, במקום להפנות אותה לרשימה של כל החברות המורשות, ולומר לה שהיא רשאית לבחור את מי שהיא רוצה מתוך הרשימה. בסוף החקירה הנגדית, העד ציין כי אינו רואה פגם בכך שהנאשם פנה לקצין תורן, וביקש ממנו שיטפל באירוע רעש, לאחר שניידת שכבר הייתה במקום לא הביאה לסיום הבעיה עמ’ 251 , ש’ 32 –

עד תביעה 20 סנ”צ איתן גדסי מס’ 16 בכתב האישום

העד היה סגן מפקד מרחב אילת סממ”ר בתקופה הרלוונטית, והודעתו במח”ש הוגשה לבית המשפט חלף עדות ראשית לפי כלל הקפאת הזכירה שבעבר ובהסכמת הסניגור ת/ – 171 + 172 . בהודעתו במח”ש ובבית המשפט במסגרת חקירתו הנגדית פירט העד והבהיר את האחריות והסמכות של קצין רישוי ואבטחה וציין כי הוא כפוף פיקודי לקצין האג”ם עמ’ 255 , ש’ 17 27 . העד ציין עוד כי לא נתקל בהתנהלות חריגה של הנאשם שלא בהתאם לנהלים )עמ’ 256 ש’ 11  והוסיף כי הוא ידע על החברות שבין הנאשם ובין ציון מסס, אולם הנאשם לא ביקש ממנו אף פעם שיקל עם ציון, והעד אף הזהיר את הנאשם והורה לו לא ללכת למועדון של ציון )עמ’ 258 , ש’ 36 28 , עמ’ 259 , ש’ 1 4, כפי שאסר על כל השוטרים להימנע מללכת למועדונים

עד תביעה 21 רפ”ק מתי סופר מס’ 21 בכתב האישום

העד היה בתקופה הרלוונטית מפקד משטרת תנועה באילת, וסיפר על כמה מקרים שבהם הנאשם ביקש לסייע לאזרחים שקיבלו דוחות תנועה. פעם אחת, ביקש מהעד להתחשב בקב”ט של שדה התעופה באילת בשימוע שנערך לו לפני השבתת הרכב שבו נתפס נוהג בשכרות; ופעם נוספת פנה אליו הנאשם בתלונה על שוטר תנועה שהיה עד תביעה 24 במסגרת פרשת התביעה, שלא נעתר לבקשתו לבטל דו”ח תנועה שרשם לאחד ממכריו. העד ציין כי מדובר בהתנהגות פסולה של הנאשם והוא הרגיש רע מאוד כלשונו, עם התנהגותו של הנאשם עמ’ 270 , ש’ 24 .

בחקירה הנגדית אישר העד כי בעבר היה מקובל ששוטרים פונים אליו בבקשה להקל עם עברייני תנועה שהם מכירים, ולפני שנים אחדות יצא נוהל חדש שאוסר על פניות כאלה, ומאז התופעה הצטמצמה מאוד עמ’ 271 ש’ 12 ואילך. העד אישר עוד כי אותו שוטר שפנה אליו בקשר לנאשם, כלל לא דיבר ישירות עם הנאשם. כמו כן אישר העד כי הפניה של הנאשם אליו בקשר לקב”ט התייחסה אך ורק לנושא של השבתת הרכב, מפני שהרכב לא היה של הנהג אלא של המעסיק. יתירה מכך, בשימוע שנערך לבסוף ע”י קצין משטרה אחר, הוחלט לבסוף שלא להשבית את הרכב. העד לא ידע למסור פרטים על מקרים נוספים שהנאשם פנה אליו בענייני דו”חות תנועה.

עד תביעה 24 מפקח ניב בן עמי מס’ 20 בכתב האישום

העד הוא קצין משטרת תנועה שפעל במרחב אילת בעת הרלוונטית, ובעדותו בבית המשפט בחקירה ראשית הוא סיפר כי התקשר למפקדו רפ”ק מתי סופר עד תביעה – 21 וסיפר לו כי שמע שהנאשם קילל אותו באוזני המפקד, כשנלווה לנהג שביקש כי יבוטל לו דו”ח תנועה שנרשם ע”י העד, וביקש ממנו שאם הנאשם אכן קילל אותו, שזה לא יעבור בשתיקה. בחקירה הנגדית אישר העד כי שמע מהנהג שקיבל ממנו את הדו”ח שהוא מתקשר לנאשם, אך הוא עצמו לא דיבר עם הנאשם. העד אישר עוד כי מדי פעם קורה ששוטר פונה אליו בבקשה לסייע לנהג שמקבל דו”ח תנועה, ובסופו של דבר זה נתון לשיקול דעתו של השוטר שרשם את הדו”ח עמ’ 302 ש’ 14 – 18 .

עד תביעה 25 רפ”ק טירן יהוד מס’ 18 בכתב האישום

העד היה קצין האג”מ של תחנת אילת בתקופה הרלוונטית, והיה בעצם מפקדו הישיר של הנאשם, והוא ציין בחקירה הראשית כי לא אהב את התנהלותו האישית של הנאשם, שנהג לבלות במועדונים שהיו בטיפולו, בהיותו קצין רישוי עסקים. העד מסר גם בחקירה הנגדית שהיה טעם לפגם בכך שהנאשם בילה הרבה בעסקו של ציון מסס עמ’ 308 , ש’ 29 ואילך. העד אישר את הדברים שמסר בחקירותיו במח”ש על ההנחיות שניתנו להתנהלות מסודרת ומתועדת לפי הספר בטיפול בעניינו של מוריס לאחר פרסום הכתבה בכלבוטק. העד אישר עוד כי הנאשם לא פנה אליו אף פעם בבקשה להקל בטיפול עם מועדון הג’ויה ששייך לחברו של הנאשם ציון מסס עמ’ 309 ש’ 20 .

ה. פרשת ההגנה

במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם, רכזי הרישוי ששירתו תחת פיקדו בזמן ששירת כקצין אבטחה ורישוי, קצין המשטרה גל דפני שקדם לנאשם בתפקיד קצין אבטחה ורישוי, וכן הגב’ אלונה מסס – רעייתו של עד התביעה ציון מסס.

גרסת הנאשם כפי שהיא עולה מחקירותיו במח”ש:

בחקירתו הראשונה במח”ש מיום 22.7.13 שסומנה ת/ 13 , הנאשם הכחיש שקיבל כספים מציון ש’ 466 462 ואולם שנשאל שוב על הכספים אותם קיבל מציון מסר “ציון חבר ובטח שלא משלם לי שוחד” כאשר החוקר כלל לא התייחס לשוחד ש’ 518 – 519 . בהמשך החקירה מסר כי החברות בינו לבין ציון מסס הייתה ידועה במשטרה, וכי הוא וציון חברים כ- 12 שנה עם תנודות קשר עולות ויורדות ש’ 470 467 , וכן כי הקשר ביניהם הוא קשר של תן וקח ת/ 16 , ש’ 478 475 , 489

בחקירה השנייה מיום 23.7.2013 שסומנה ת/ 14 , חזר בו הנאשם מגרסתו ומסר שציון נתן לו סכום של כ- 3,000 ₪ בעקבות בקשתו לסיוע כספי )ש’ 11 9 . בהמשך הרחיב הנאשם על תפקידו של קצין רישוי עסקים והצורך של בעלי העסקים בו ש’ 123 110

בחקירתו השלישית מיום 24.7.2013 שסומנה ת/ 15 , הנאשם סיפר את סיפור המעשה בנוגע למקס, אנה ומוריס, הרחיב לגבי התנהלותו מול מוריס ויוחנן והוסיף כי חברו יוסי חיים לקח הלוואה מהבנק עבורו לאחר שהוא עצמו לא היה מורשה לכך. בהמשך תיאר הנאשם את הסיטואציה בה נשלחה אנה התחקירנית להקליט אותו, כאשר לטענתו לא הוצגה התמונה המלאה, שכן הוא המליץ לתחקירנית שתעבור אצל המזכירה שלו ותיקח רשימה בה מצוינות חברות האבטחה שאיתן ניתן לעבוד……

עדותם של רכזי הרישוי

רכזי הרישוי ארמונד בז ורבקה אלטנני )להלן : “הרכזים”( מילאו תפקידם והיו תחת פיקודו של הנאשם בעת ששימש כקצין אבטחה ורישוי. הרכזים תיארו את מבנה הצוות במשרד וכן את הסמכויות הנתונות להם, ותיארו כי המשרד פועל בהתאם לתוכנית שנתית הגוזרת מתוכה את תכנית העבודה החודשית כאשר לקצין האבטחה או לגורם פיקודי אחר מהמרחב, ישנה הסמכות ליזום פעילויות גם מעבר לתוכנית.

הרכזים אישרו כי קצין האבטחה הוא זה שמכריע האם אדם בעל עבר פלילי יוכל לעבוד כסדרן ואשרו פה אחד כי ישנו איסור להמליץ על חברת אבטחה ספציפית כאשר אזרח מגיע למשרד הרישוי בבקשה לערוך אירוע. רכזי הרישוי אישרו עוד כי הנאשם מעולם לא ביקש מהם לפעול לטובת מי ממכריו ו/או לסטות מהנהלים, הדגישו כי הגורם המאשר בפועל הינו מפקד המרחב או סגנו, ויחד עם זאת ציינו כי בהתאם לשנות ניסיונם הרבות, המלצות משרד הרישוי לרוב מתקבלות……

עדותו של הקצין גל דפני

העד מסר בעדותו בעיקר פרטים הקשורים לרדיפה המשטרתית לה טען מוריס. העד הסביר כי עם כניסתו לתפקיד קצין אבטחה עשה סדר בכל תחום הרישוי ואבטחה הקשור לחברות האבטחה, דבר אשר הוביל לחשיפתם של ליקויים רבים שלבסוף גרמו גם לסגירת שתי החברות שהיו בבעלותו של מוריס.

לדבריו של העד מכאן החל כדור שלג להתגלגל, כאשר הוא הפך לשק החבטות של מוריס והבה והעניין אף הגיע לפתחו של בית המשפט אך מוריס הפסיד והוטלו עליו הוצאות המשפט. העד תאר את הנזק העצום שהדבר גרם לו לרבות עיכוב קבלת דרגה, וכן תאר את מוריס והבה כאדם מניפולטיבי, שקרן פתולוגי שיודע לשחק את המשחק, כלשונו.

העד ציין כי לדעתו האנטגוניזם שנוצר אצל מוריס כלפי הנאשם היה בשל העובדה שהנאשם שימש כעד בהליך המשפטי שניהל מוריס והבה כנגד העד גל דפני. ולבסוף הכחיש מכל וכל כי התנכל למוריס והבה.

עדותה של אלונה מסס אשתו של עד התביעה ציון מסס

העדה אישרה כי היא מודעת לכך שיש קשר חברי טוב מאוד בין הנאשם לציון בעלה עוד קודם למועד עלייתה לארץ, בשנת 2006 . העדה מסרה בעדותה כי הייתה יכולה לתקשר אתו כשעלתה ארצה מאחר שהיה דובר אנגלית שוטפת.

במהלך עדותה אישרה העדה מפגשים באירועים משותפים וכן אישרה כי היו אוכלים יחד עם הנאשם בחוץ מספר פעמים בשבוע , ואישרה כי רוב המפגשים בניהם היו בשטחי העסק של ציון או בסמוך אליהם. העדה אישרה שהייתה פונה לנאשם בנושאים הקשורים לעבודתו. יחד עם זאת, תיארה מקרה בו פנתה לנאשם אך הוא סייע לה בעיקר בכך שהרגיע אותה ותקשר אתה לאור כך שאינה דוברת עברית…..

ז. דיון והכרעה קביעת ממצאים עובדתיים

אציין כבר בפתח הדיון כי לאחר שמיעת עדותו של הנאשם שבה הודה בין היתר כי קיבל את הכספים שמוזכרים בפרטי האישום הראשון והשני, וכי לא החזיר את הכספים הללו, התברר כי בשונה מהרושם שהתקבל עם קבלת המענה לכתב האישום, אין כמעט מחלוקת בין הצדדים על עיקרי העובדות שבכתב האישום, כפי שציין גם ב”כ המאשימה בתחילת סיכומיו.

עם זאת, ההבדלים בפרטים רבים בין הדברים שמסר בחקירתו במח”ש, ובין הגרסה שמסר במענה לכתב האישום, ובין שני אלו והדברים שעלו מעדותו של הנאשם בבית המשפט, מעוררים תמיהה ומשליכים גם על אמינות דבריו של הנאשם. מעבר לכך, ברור כי יש לנאשם אינטרס מובהק להרחיק את עצמו מן העבירה ככל הניתן, ולכן יש להתייחס בזהירות הראויה לדברים שמסר הנאשם בעדותו בבית המשפט. כמו כן, לא נעלמו מעיניי טענותיו של הנאשם כי ביחס לעדותם של אושרי ושל ציון, מדובר בעדים שעדותם מוטה לרעת הנאשם, לאחר שנחתם עימם הסדר טיעון מקל בתיק הפלילי שנוהל נגדם בפרשה זו. על רקע האמור, אבחן עתה את הראיות ביחס לכל אחד מפרטי האישום.

ח. דיון והכרעה אשמתו של הנאשם בעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום

כאמור לעיל בראשית דברינו, כתב האישום מייחס לנאשם ארבע עבירות של לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, כאשר בפרטי האישום הראשון והשני הנאשם קיבל בפועל את הכספים שביקש מנותני השוחד, אושרי גבאי בפרט האישום הראשון, וציון ושמוליק בפרט האישום השני; ואילו בפרטי האישום השלישי והשישי, הנאשם לא קיבל את הכספים שביקש, ולכן ציינתי לעיל כי עבירות השוחד בפרטי אישום אלה הן לפי סעיף 290 ביחד עם סעיף 294 )א( לחוק העונשין אשר קובע כי “המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד”.

לעצם העניין, לפי הממצאים העובדתיים שקבעתי לעיל ביחס לפרטי האישום השונים, הנאשם קיבל מאושרי גבאי 35,000 ₪ במזומן כאמור בפרט האישום הראשון; וכן קיבל מציון 8,000 ₪ בשתי פעימות, האחת של 5,000 ₪ בשנת 2011 , והשנייה של 3,000 ₪ בשנת 2012 , ובנוסף קיבל משמוליק 5,000 ₪ נוספים בשנת 2012 , כל זאת במזומן, כאמור בפרט האישום השני, כאשר את כל הכספים הללו, אף שנטען כי ניתנו כהלוואה, הנאשם מעולם לא השיב למי שנתנו לו כספים אלו. כמו כן, הנאשם ביקש מטליע פנדי 30,000 ₪ כאמור בפרט האישום השלישי, וכן ביקש סכום זהה מאבי מסס כאמור בפרט האישום השישי, ובשני המקרים הללו טליע ומאבי לא נענו לבקשתו, והוא לא קיבל מהם את הכסף שביקש.

אין חולק שהנאשם היה עובד ציבור בעת שקיבל את הכספים הללו, ואין חולק גם כי מי שנתנו לו את הכספים הללו היו אנשי עסקים שהיו בקשרי עבודה עם הנאשם ונזקקו לשירותיו במסגרת תפקידו כקצין רישוי ואבטחה במשטרת אילת. מדובר בכספים שניתנו לבקשת הנאשם, במסגרת קשרי העבודה שהיו לו עם אותם אנשי עסקים, ובכך התקיימו כל הרכיבים הנדרשים לקיומו של היסוד העובדתי הנדרש בעבירה זו. גם הבקשות שביקש הנאשם מטליע ומאבי מסס התבקשו במסגרת קשרי העבודה בינו כאיש ציבור בתפקיד שמילא, וביניהם כאנשי עסקים שנזקקו לשירותיו במסגרת תפקידו, וכפי שנקבע בחוק, די בעצם הבקשה של איש ציבור לקבלת מתת, גם אם לא
נענתה, כדי לבסס הרשעה בעבירה של לקיחת שוחד.

באשר ליסוד הנפשי, אני סבור כי מדובר בנסיבות שבהן קיימת במלוא תוקפה “חזקה שבעובדה, הנובעת מניסיון החיים, כי מתת לעובד הציבור מאת אדם הנמצא עמו בקשר רשמי, ניתנת בעד פעולה הקשורה לתפקידו. מכאן נובעת גם חזקה שבעובדה )הניתנת, כמובן, לסתירה( כי עובד הציבור הלוקח מתת כזאת מודע לכך שהמתת ניתנת לו בעד פעולה הקשורה בתפקידו…”, כאמור בעניין בן עטר שנזכר לעיל. לא רק שהנאשם לא סתר את החזקה האמורה, אלא שהנאשם אף הודה בפה מלא בעדותו בבית המשפט, כי בדיעבד הוא מבין שהתנהלותו בכך שביקש מתת כספי, בהיותו איש ציבור, מאנשי עסקים שנזקקים לשירותיו, אינה תקינה, כפי שפירטתי לעיל, בעת סקירת עדותו של הנאשם.

נוכח כל האמור, משבאתי לכלל מסקנה כי התקיימו בנסיבות שלפנינו, גם היסוד העובדתי, וגם היסוד הנפשי, הנדרשים להרשעה בעבירה של לקיחת שוחד, בכספים שביקש וקיבל מאושרי, מציון ומשמוליק, בפרטי האישום הראשון והשני, ובבקשות שביקש ולא נענה מטליע ומאבי מסס, בפרטי האישום השלישי והשישי, התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בארבע עבירות של לקיחת שוחד שיוחסו לו בפרטי האישום הראשון, השני, השלישי והשישי, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, כאשר ביחס לפרטי האישום השלישי והשישי, יש לצרף לסעיף האמור, גם את סעיף 294 (א) לחוק העונשין.

העבירות של הפרת אמונים

העבירות של הפרת אמונים יוחסו לנאשם במצורף לעבירות השוחד, למעט ביחס לפרט האישום החמישי שבו אדון בנפרד. העבירה נזכרת בסעיף 284 לחוק העונשין, אשר זה לשונו: “עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות שלפנינו, לא מצאתי הצדקה מדוע לחרוג מהכלל האמור, ולכן לא מצאתי מקום להרשיע את הנאשם בעבירות של הפרת אמונים בנוסף לעבירות השוחד שבהן הורשע בפרטי האישום הראשון, השני, השלישי והשישי.

אשר לעבירה של הפרת אמונים שיוחסה לנאשם בפרט האישום החמישי, העבירה בסעיף זה מיוחסת לנאשם בשל כך שבכמה פעמים השיב למכרו אהרון עמנו ששאל אותו אם מתקיימת פעילות של משטרת התנועה או פעילות של משטרת ההגירה. הנאשם הכחיש את הדברים בעדותו והדגיש כי אף פעם לא מסר לעמנו מידע על פעילות של משטרת ההגירה או של משטרת התנועה, גם אם לפעמים יצר מצג כלפי עמנו כי הוא מוסר לו מידע כזה, רק בכדי להרחיק אותו מעליו.

ציינתי לעיל, כי בעניין זה ראיתי לתת אמון מלא בגרסתו של הנאשם, אשר מתיישבת גם עם הדברים שאמר עמנו בעדותו, מהם עולה כי המידע שביקש מהנאשם לא היה מידע פנימי שהגיע אליו במסגרת תפקידו כשוטר, אלא מדובר במידע שאותו קיבל גם ממקורות אחרים, כמו נהגי מוניות ואנשים אחרים, ביחס למשטרת התנועה, ומידע שהיה קיים כבר בידי העובדים הזרים ביחס למשטרת ההגירה, אשר בגללו נמנעו מלהגיע לעבודה בימים שבהם ידעו על פעילות משטרת ההגירה באילת.

בנסיבות אלה, אני סבור כי קיים ספק אם מדובר במידע שהגיע לנאשם בתפקידו כשוטר. נוכח האמור, ומאחר והנאשם הכחיש כי מסר מידע כזה לעמנו, וטען כי יצר מצג כאילו הוא מוסר מידע כזה, בכדי להרחיק מעליו את טרדנותו של עמנו, וראיתי לתת אמון בדבריו של הנאשם בעניין זה, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק, מהעבירה של הפרת אמונים שיוחסה לו בפרט האישום החמישי.

העבירות של שיבוש מהלכי משפט

עבירות של שיבוש מהלכי משפט יוחסו לנאשם בפרט האישום הרביעי ובפרט האישום החמישי. ביחס לפרט האישום הרביעי, קבעתי בפרק של קביעת הממצאים, כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח את היסוד העובדתי של העבירה, כי הנאשם ביקש ממוריס והבה לבטל את התלונה שהגיש נגדו במח”ש, ולכן אני מזכה את הנאשם מעבירה זו, ביחס לפרט האישום הרביעי.

באשר לפרט האישום החמישי, המאשימה ככל הנראה מבקשת לטעון כי העובדה שהנאשם יעץ לעמנו לשלם בהקדם את הקנס שהושת עליו בדו”ח התנועה שקיבל, מפני שיכול להיות שזה ימנע את עדכון הנקודות לחובתו, מהווה עבירה של שיבוש מהלכי חקירה, ומדובר בטענה שמוטב היה אלמלא נטענה. זאת, מפני שלא מתקבל על הדעת שכאשר קצין משטרה מייעץ למי שפונה אליו לשלם בהקדם קנס שהוטל עליו בגין עבירת תעבורה, יהיה בכך עבירה פלילית, גם אם בשל תשלום הקנס, ייתכן ולא יעודכן רישום הנקודות. אם אכן כך, והדבר לא הוכח, מדובר בתקלה של המשטרה, שלא ניתן לזקוף אותה לחובתו של הנאשם, ובוודאי שלא הוכחה בנסיבות אלה הכוונה הנדרשת בעבירה זו “בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין”.

נוכח האמור, הנאשם מזוכה מהעבירה של שיבוש מהלכי משפט, גם ביחס לפרט האישום החמישי.

סוף דבר

סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בעבירות של קבלת שוחד שיוחסו לו בפרטי האישום הראשון, השני, השלישי והשישי, ומזכה את הנאשם מהעבירות של הפרת אמונים שיוחסו לו בפרטי אישום אלה.

כמו כן, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה של הפרת אמונים שיוחסה לו בפרט האישום החמישי.

כמו כן, אני מזכה את הנאשם מהעבירות של שיבוש מהלכי משפט שיוחסו לו בפרטי האישום הרביעי והחמישי.