השופטת שרית זמיר סייעה לנאשמת עו”ס עינת רט ארדמן שגנבה $650,000 כנאמנה על ירושה והחביאה בשוויץ לטרפד עדות הבנקאים השוויצרים ת”פ 41253-05-19 מד”י נ’ גיא ארדמן ועינת רט ארדמן
ביוני 2019 הוגש כתב אישום נגד העובדת הסוציאלית עינת רט ארדמן ובעלה גיא ארדמן בגין גניבת 650,000 $ מכספי ירושה של המנוח האמריקאי וולטר זייגר. המנוח הוריש כספו לקרן נאמנות שהיתה אמורה להפריש כספים ליורש פרד זייגר, ובמותו של פרד זייגר למספר יורשים שחלקם גרים בישראל.
עינת רט ארדמן הייתה אמורה לקבל כ- 3,000 פרנק (משהו כמו 3,000 דולר) לשנה על ניהול הקרן, אבל במקום לנהל את הקרן ולחלק את הכסף ליורשים, היא העבירה את כל כספי הקרן לחשבון אנונימי בשוויץ עם בעלה והשתמשה בכסף לצרכיה, מה שנקרא בשפת העו”ס “עבודת קודש”.
עינת רט ארדמן נתפסה ב 2014 כאשר נציג בנק שוויצרי UBS הגיע לארץ לטפל בלקוחות ישראליים שמחביאים כסף בשוויץ. נציג רשות המסים חדרה לו לחדר במלון ותפסה פנקס עם שמות הלקוחות ועו"ס עינת רט ארדמן היתה ביניהם.
רק כעבור 5 שנים הגישו כתב אישום נגד עו"ס עינת רט ארדמן והתיק הגיעה לשופטת שרית זמיר, שוטרת לשעבר שהיתה חברה של אפי נוה והוא קידם אותה למחוזי בתל אביב, אחרת הייתה ממשיכה לשבת על אותו ספסל בבית משפט השלום. מאז השופטת שרית זמיר רק עוזרת לנתבעת הזו להתחמק ממשפט ודוחה לה את שמיעת העדויות. אפילו צו עיכוב יציאה מהארץ לא הוציאו נגדה. הנ”ל מתפארת בפייסבוק שיצאה לבלגיה למסע טעימות של שוקולדים בלגיים, לאונידס וגודייבה ב- 2019!
נזכיר במה מדובר: הפרשה נחקרה על ידי יחידת חקירות מס הכנסה חיפה והצפון ברשות המסים ומחלק ההונאה של משטרת מחוז תל אביב. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו”ד נגה בליקשטיין-שחורי, פרד זייגר ז”ל היה בנו של וולטר זייגר ז”ל. פרד זייגר התגורר במשך מרבית חייו בארה”ב, למעט תקופת מגורים בת שנים ספורות בישראל. במהלך שנות ה-80′ הוקמה מכספיו של וולטר קרן בשווייץ, שתפקידה תמיכה כספית בפרד זייגר באמצעות קצבה חודשית בסך 3,000 דולר. בהתאם לנהלי הקרן, נקבעו לה מספר יורשים, שחלקם תושבי ישראל, שיהיו זכאים ליתרות בה לאחר מותו של פרד.
עינת רט-ארדמן הייתה בין מנהלי הקרן מאז שנת 2004, ובהתאמה, הייתה זכאית לכיסוי הוצאותיה בניהול הקרן והחל משנת 2007 גם לתשלום שנתי סמלי בסך 3,000 פרנק שוויצרי לשנה. יתרות הקרן הועברו לאורך השנים מחשבון על שם הקרן לחשבון פרטי על שם עינת רט ארדמן ואביה ז”ל, וגם בתקופה זו עינת רט ארדמן ואביה המשיכו לפעול בהתאם להוראות הקרן והעבירו לפרד את קצבתו החודשית באופן סדיר.
על-פי כתב האישום, החל מהרבעון השני לשנת 2012, עינת רט-ארדמן – בהיותה מחזיקה כדין בכספי הקרן – החלה לנהוג בהם מנהג בעלים מלא ומתמשך לשימושה האישי במרמה ובניגוד להוראות הקרן. בתוך כך, באפריל 2012, נטען, העבירה עינת את מרבית יתרות הקרן, בסך כ-650 אלף דולר, לחשבון בבנק UBS בשווייץ, שבו היא מורשית החתימה היחידה, ושבו עשתה שימוש אישי ופרטי באמצעות כרטיסי אשראי ומשיכות מזומן. במקביל, באפריל 2012 העבירה סך נוסף של 100,000 דולר מהחשבון הפרטי על שמה ועל שם אביה בו נוהלו כספי הקרן, לחשבון על שמה ועל שם בעלה בארה”ב, שבו נהגו בני הזוג “מנהג בעלים”.
עוד על פי האישום, בין השנים 2013-2014 העבירה רט ארדמן סכום מצטבר של 75,000 דולר מחשבונה ב-UBS לחשבון בארה”ב, כאשר הכספים נשמרו יחד עם כספים פרטיים שלה ושל בעלה. במקביל, החל מאפריל 2012 פחתה משמעותית תדירות העברת הכספים על-ידי רט ארדמן לפרד זייגר.
על פי האישום, לאורך כל שנות פעילות הקרן, עו"ס רט ארדמן לא יידעה את המוטבים (היורשים של הקרן) בנוגע ליתרות בקרן, בדבר מספר החשבון, היתרות בחשבון או שיעור זכאותם לחלק מן היתרות. עוד נטען כי ההחזקות בחשבון הבנק ב- UBS וההכנסות שבו לא דווחו לרשות המסים; ובדומה, רט-ארדמן ובעלה לא דיווחו לרשות המסים על הכנסות מעבודה שהפיקו במשך מספר שנים ושהופקדו בחשבון שבבעלותם בארה”ב.
עם הגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות לחלט כספים המצויים בחשבון הבנק של רט-רדמן בבנק UBS ובחשבון הבנק שלה ושל בעלה בבנק אוף אמריקה.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001286126
תגובתה של העו”ס עינת רט בפייסבוק "רציתי לעשות חיבורים אנושיים"
תמיד רציתי להתמנות לשגרירה. כזו שמנופפת ידיים ומגיעה לקונצרטים עם שמלה שחורה קטנה. אז רציתי… השתוקקתי להמשיך ולהשפיע ולו במעט על צדק חברתי, על עולם שכולו קורטוב של טוב, חדי קרן ונצנצים סגולים. אז רציתי… למדתי עבודה סוציאלית בדיוק בשביל חיבורים אנושיים חזקים ומדוייקים, כאלו שמטרתם הם האינסוף ובהם הכל הוא אפשרי….
“לפני כמה שנים הצטרפתי כעובדת סוציאלית מתנדבת למחנה באורלנדו, ארה”ב. אני בטוחה שעד עכשיו יש לפחות כמה ילדים ששמיעתם נפגעה מהצרחות שלי על אותן עשרות רכבות הרים. רכבת ההרים הפיזית והסימבולית היתה אחד משיעורי החיים הכי גדולים של חיי. השיעור של נתינה וקבלה וחוויות שיא שבבסיסן בריאות, עשרות זוגות עיניים נוצצות וצחוק, כמה צחוק, מתגלגל כזה. בריא.
יודעי דבר מספרים שלאחר מחנות כאלו, ספירות הדם של הילדים מיטיבות ומתאזנות, בריאות כבר אמרנו?”
פשוט לא ייאמן איזה אוצר מילים יש לעובדת הסוציאלית שגם כשהיא גונבת כסף היא עדיין מדברת על “נתינה”, “צדק חברתי”, וה”רצון להשפיע”. ההשפעה היחידה היתה על חשבון הבנק שלה בשוויץ.
כעת מסתבר שהפרקליטה המטפלת בתיק ביקשה להעיד את הבנקאים השוויצרים בווידאו בגלל הקורונה, ופתאום השופטת שרית זמיר החלה לדאוג לזכויותיה הדיוניות של הנאשמת עינת רט ארדמן.
זה ממש לא יאומן כי מדובר בשופטת המשמשת סניף למילוי המשאלות של השוטרים והפרקליטים. כל מה שהם מבקשים היא נותנת והנה פתאום בגלל שמדובר בעובדת סוציאלית, דואגת שרית זמיר לזכויות הדיוניות שלה.
שרית זמיר אומרת שלבנקאים השוויצרים יש זכות לפי החוק השוויצרי לסרב להעיד בווידאו, ולכן “תתכבד המאשימה” לבדוק אם הם מממשים את זכות הסירוב. בכל מקרה אחר הייתה כותבת שרית זמיר שהבקשה מתקבלת כמבוקש, והיתה ממתינה לתחילת העדות בווידאו כדי לשמוע אם הבנקאים מסרבים להעיד בווידאו. אבל כאן השופטת יוצאת מגדרה לעזור לנאשמת להתחמק מהרשעה, ולכן דחתה את בקשת המדינה.
היורשים מפחדים שהמדינה תגנוב להם את הירושה
בתיק כתב האישום נגד עו”ס זו, ת”פ 41253-05-19 מד”י נ’ עינת רט ארדמן, הוגשו בקשות ע”י 6 מבקשים חיצוניים: אלינוער שפרוג, ניר מתניה אריאב, רענן אריאב, בטי קולרד, לין דש ועו”ד סלומון ליפשיץ, שהם היורשים של וולטר זייגר ז"ל, הנ"ל ביקשו לשמור על הזכויות שלהם בירושה מפני המדינה שביקשה לחלט את כל הכסף שהעו”ס העבירה לבנק UBS בשוויץ, ולקחת אותו.
בתיק זה נראה שגם הפרקליטות לא ממש רוצה להרשיע. שמו פרקליטה זוטרה, אחת שלא השתפשפה ולא מבינה מהחיים שלה “להתגלח” על התיק.
כאמור, שרית זמיר היא שוטרת כושלת שהפכה שופטת, והיא חותמת גומי של המשטרה והפרקליטות. לאן נעלמה שופטת המחוזי שדנה בצו איסור הפרסום בפרשת אפי נוה , השופטת זמיר, בעלה, והקשר הבעייתי עם אפי נוה – המקום הכי חם
השופטת שרית זמיר, בעלה, והקשר הבעייתי עם אפי נוה
פורסם ע”י השפוררית 17/1/2019: שרית זמיר שופטת המחוזי בתל אביב דנה בפרשת “מין תמורת מינוי” שבה אפי נוה הוא החשוד המרכזי, למרות שנוה פעל לקידומה, ובעלה, דרור זמיר תרם למסע הבחירות של נוה לראשות לשכת עורכי הדין
שרית זמיר שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב קיימה אתמול 16/1/2019 דיון בבקשה להסיר את צו הפרסום בפרשה המשפטית שאפי נוה הוא החשוד המרכזי בה. נוה חשוד בקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני. השופטת זמיר קודמה לבית המשפט המחוזי בתמיכת נוה. בעלה של זמיר, עורך הדין דרור זמיר תרם כספים למסע הבחירות של נוה לראשות לשכת עורכי הדין. בנוסך זמיר קיבל לידיו בוררויות שהופנו אליו מלשכת עורכי הדין כשנוה עמד בראשה. נוה, יחד עם נציגה נוספת של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים – עורכת הדין אילנה סקר – פעל לקידומה של השופטת זמיר מבית משפט השלום למחוזי בתל אביב. קידום שאכן התבצע.
אתמול קיימה השופטת זמיר דיון בבקשה של עיתון גלובס להתיר לפרסום את פרשת המין שבה נחשד נוה. השופטת קראה למשטרה לפרט מדוע לא יוסר צו איסור הפרסום מעל הפרשה, שנחקרה עד אמש תחת מעטה חשאיות. השופטת זמיר הורתה לנציג המשטרה להתייצב למחרת (היום בבוקר) באולמה עם כל החומר שיסביר מדוע נדרש איסור הפרסום בפרשה.
אתמול עוד לפני שהובא נוה לדיון בהארכת מעצרו, התירה המשטרה לפרסם חלק מן החשדות נגדו. היום מסרה השופטת זמיר את ההחלטה הבא: “מעיון בחומר שהונח לפתחי ע"י נציג המשיבה הסתבר לי שקיימת מניעות מלפניי מלדון בערר”.
https://www.ha-makom.co.il/post/shpurer-effi-zamir
נציין שכעבור חודש פרסמה רויטל חובל ב'הארץ' שהשופטת שרית זמיר פשוט נעלמה מאולמה, ולאף אחד לא נמסר מדוע היא איננה מגיעה לדיונים שקבעה לעצמה. ההנחה הייתה שגם היא היתה חשודה בשוחד מיני לאפי נווה, ולכן היא פשוט נעלמה עד יעבור זעם.
להלן ההחלטה של שרית זמיר בענין הבנקאים השוויצרים והוידאו
ת”פ 41253/05/19 – מדינת ישראל נגד גיא ארדמן,עינת רט ארדמן
| בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו | |
| ת”פ 41253-05-19 מדינת ישראל נ’ רט ארדמן ואח’ | |
| מספר בקשה:22 | |||
| לפני | כבוד השופטת שרית זמיר | ||
| המבקשת | מדינת ישראל
ע”י ב”כ עו”ד נגה בליקשטיין שחורי |
||
| נגד | |||
| המשיבים | 1. גיא ארדמן
2. עינת רט ארדמן ע”י ב”כ עו”ד משה מזור ועו”ד אושר רובינגר |
||
| החלטה |
בפניי בקשת המאשימה להורות כי עדותם של גב’ קלאודיה הונגר ומר פטריק מאייר, שניהם בנקאי בנק UBS , ועדותם של מר אורציו בריגינה ומר ארמין הצ’יץ’, שניהם בנקאי בנק יוליוס בר (להלן ביחד: “נציגי הבנקים השוויצרים”), תשמענה באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בינלאומית בהיוועדות חזותית (video conference).
- במסגרת הבקשה טוענת המאשימה כי עדויות נציגי הבנקים השוויצרים הנדרשות להגשת ראיות התביעה, דרושות לצורך הליך משפטי בישראל, וכי נוכח משבר נגיף הקורונה העולמי וההגבלות השונות שהוטלו ומוטלות מעת לעת בעטיו, לא ניתן להביא את נציגי הבנקים השוויצרים למתן עדות בישראל, ומשכך קיים טעם ממשי לקבוע כי עדויותיהם תשמענה באמצעות היוועדות חזותית.
לשיטת המאשימה מתקיימים במקרה דנן כל התנאים אשר נקבעו בהוראות הדין והפסיקה על מנת שבקשתה תאושר; וכי נוכח טיבן של העדויות, שהינן טכניות בלבד, כך לשיטת המדינה, ונוכח ההתפתחויות הטכנולוגית והאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים העומדים לרשות מערכת המשפט – ניתן לגבות את העדות מרחוק, בזמן אמת, תוך התרשמות בלתי אמצעית של ביהמ”ש מהעדים, ובאופן שלא תפגע יעילותה של החקירה הנגדית.
- המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה וטוענים כי מדובר בבקשה שיש בה לפגוע פגיעה קשה בזכותם לחקירה נגדית.
המשיבים אינם חולקים על העובדה כי העדויות דרושות לצורך ההליך המשפטי בישראל, אך מתנגדים מכל וכל כי הן תשמענה בדרך של היוועדות חזותית.
לשיטתם יש להעדיף באופן מובהק וחד משמעי את האפשרות שהעדים יזומנו למתן עדות בישראל, באופן שיאפשר חקירתם באולם ביהמ”ש “פנים אל פנים”. בהקשר זה מוסיפים וטוענים כי המאשימה מצדה כלל לא בחנה אפשרות זו מול נציגי הבנקים השוויצרים, לא טרחה לקבל עמדתם, וחרף זו הגישה בקשה תיאורטית המקדימה את זמנה.
לחלופין, טוענים המשיבים כי ככל שביהמ”ש יקבע שאין מקום לשמיעת העדויות בישראל, הרי שיש לקבוע כי עדותם תיגבה בשוויץ, בדרך של חיקור דין, בנוכחות באי כוח המאשימה והנאשמים – אפשרות מידתית יותר שפגיעתה בזכותם של הנאשמים לקיים חקירה נגדית כהלכה היא פחותה.
ב”כ המשיבים מוסיפים וטוענים כי בכל מקרה, נוכח הצהרת המאשימה לפיה גם אם ייעתר ביהמ”ש לבקשה לשמיעת העדויות בדרך של היוועדות חזותית, הרי ששמורה לעדים השוויצרים זכות הסירוב – מדובר בבקשה תיאורטית ומוקדמת מדי של המדינה, שמן הדין שטרם הכרעה בה יוקדם לה בירור עובדתי מול העדים ותבחן נכונותם להעיד באיזה מן הדרכים המבוקשות.
לתמיכה בטענתם זו מפנים המשיבים להחלטה שניתנה ביום 17.11.20 בת”פ 63871-06-16 (מחוזי ת”א) בענין מ”י נ’ וייסמן ואח’, שם נדונה בקשה זהה שהוגשה מטעם המאשימה, ונקבע כי “…על מנת שבית המשפט יוכל לקבל החלטה מושכלת בהתחשב בטיעוני הצדדים, מתבקשת המאשימה לבחון מול הרשויות השוויצריות האם תשמע התנגדות מטעם העדים משוויץ להתייצב בישראל למסירת עדות או לחילופין לקיים את הדיון באמצעות היוועדות חזותית … ברי כי ראשית יש לבקש את הסכמתם של העדים להתייצב בבית המשפט ורק אם יישמע סירוב להציע את האפשרות האחרת…”.
- בתגובה מעלה המאשימה מספר טענות: ראשית, הדרישה לקבל את תשובת העדים השוויצרים טרם הגשת הבקשה יש בה כדי ליצור עיכוב משמעותי. ולראיה מפנה המאשימה להליך המתנהל בת”פ 63871-06-16, שם טרם התקבלה תשובה מטעם העדים, אף שנעשתה פנייה לרשויות בשוויץ, ואף אין צפי מתי תתקבל.
שנית, נוכח העובדה כי בבריטניה התגלתה מוטציה לנגיף הקורונה והוחמרו ההגבלות במדינות אירופה ובישראל, הציפיה שהעדים השוויצרים יסכימו להגיע לישראל היא בלתי סבירה בעליל.
משכך חוזרת המאשימה על בקשתה לקבוע כי העדויות תשמענה בדרך של היוועדות חזותית.
- לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, כפי שפורטו באריכות בבקשות ובתגובות שהוגשו מטעמם, באתי לכלל מסקנה כי טרם מתן החלטה בבקשה גופה, יש מקום לקבל, במקרה דנן, את עמדתם של הבנקאים השוויצרים, הכל כמפורט להלן:
- אכן דרך המלך לגביית עדות היא באולם ביהמ”ש בישראל, פנים מול פנים ועל כך אין חולק. ואולם בשורת פסקי דין והחלטות נקבע כי היוועדות חזותית, העונה על התנאים המפורטים בתקנה15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ”ט-1999, היא דרך ראויה לגביית ראיות, מקום בו לא ניתן להביא את העד לביהמ”ש (ראה למשל ע”פ 440/87 חיים חדד נ’ מ”י; תפ”ח 53698-03-17 מ”י נ’ אבישי בן דוד; ת”פ 343/04 מ”י נ’ אהרון אייל כהן; בין רבים אחרים).
- ככלל מקובלת עליי עמדת המאשימה לפיה בשל מצב החירום העולמי שנוצר, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות והאיסורים שהוטלו ומוטלים בעטיו, קיים בסיס מוצדק להנחה לפיה לא ניתן להביא את נציגי הבנקים השוויצרים לביהמ”ש בישראל.
לא יכול להיות חולק כי מצויים אנו בעיצומו של משבר בריאות עולמי, שלמרבה הצער הולך ומחריף, שלו השלכות רחבות היקף, הנוגעות, בין היתר, לאפשרויות הטיסה, לצורך בבידוד בעת ההגעה ארצה ובחזרה לארץ המוצא, להגבלות התנועה בארץ, למגבלות המוטלות מעת לעת על קיומם של דיונים בביהמ”ש ולסיכונים הבריאותיים הממשיים הכרוכים במעבר בין מדינה למדינה.
כל אלה מהווים, לשיטתי ועל דרך הכלל, סיבה מספקת שיש בה כדי למנוע את בואם של העדים לישראל.
- יחד עם זאת במקרה דנן קיימות נסיבות מיוחדות, זאת שעה שהמאשימה שבה והדגישה בטיעוניה כי גם אם ייעתר ביהמ”ש לבקשה, ויורה על גביית העדות בדרך של היוועדות חזותית, הרי שע”פ הדין השוויצרי (כפי שנמסר ע”י הרשות המוסמכת בשוויץ לנציגי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה) לא ניתן לכפות את העדים השוויצרים להעיד בהיוועדות חזותית לו יסרבו לכך.
צא ולמד כי בנסיבות הללו אכן יש ממש בטענת הנאשמים כי מדובר בבקשה המקדימה את זמנה.
שהרי מה לו לביהמ”ש להכריע כבר עתה בשאלה שבמחלוקת בין המאשימה, המבקשת לגבות את העדות בדרך של היוועדות חזותית, לבין הנאשמים אשר, למצער, מבקשים כי העדות תיגבה בדרך של חיקור דין, כאשר ממילא זכות הסירוב להעיד בהיוועדות חזותית נתונה לעדים השוויצרים, חרף החלטת ביהמ”ש.
- משכך ובנסיבות המיוחדות של המקרה דנן בהחלט ראוי כי קודם למתן החלטה תפנה המאשימה לקבל את עמדת העדים השוויצרים.
ברי כי אין כל טעם כי תינתן החלטה בבקשה, אשר ממילא תלויה ברצונם הטוב של אותם עדים, אשר בהבל פה יוכלו לבטלה ולהופכה לפלסתר.
תתכבד המאשימה ותפנה לעדים, תברר את נכונותם להעיד ובהתאם לתשובתם תכלכל את צעדיה.
ממילא ככל שהעדים יסכימו להגיע לישראל, גם אם אפשרות זו אינה נחזית כסבירה בעת הנוכחית, תתייתר בקשת המאשימה.
ככל שיסרבו להגיע ויסכימו להעיד בהיוועדות חזותית, או אז יחליט ביהמ”ש אם לקבל עמדת המאשימה בעניין זה ולשמוע העדות בהיוועדות חזותית או לקבל את עמדת הנאשמים לפיה יש להעדיף חיקור דין.
ככל שיסרבו להגיע ויסרבו להיוועדות חזותית, הרי שגם אז תייתר בקשת המאשימה והיא תוכל לפנות בבקשה חדשה לחיקור דין (כפי שהצהירה שתעשה).
ריבוין של האפשרויות הקיימות בעת הנוכחית, כפי שפורטו לעיל, התלויות כולן בנכונותם ועמדתם של העדים השוויצרים, מלמדת מתוכה כי מדובר בבקשה מוקדמת מדי ובדיון תיאורטי בשלב זה.
- אינני מתעלמת מהטענה שבירור, כאמור, מול העדים עלול לעכב את ההליך, ואולם מנגד יש לתת את הדעת לעובדה כי המאשימה היא יוזמת ההליך, ומן הסתם יכלה לצפות שיתעוררו קשיים בנוגע להעדת העדים השוויצרים, גם בימים כתיקונם. העובדה כי נקלענו למשבר בריאותי עולמי אינה מונחת לפתחם של הנאשמים, ובוודאי שאין בה כדי להביא לפגיעה בזכויותיהם הדיוניות והמהותית.
- סוף דבר, משנתתי דעתי לכל השיקולים הצריכים לעניין, אני קובעת כדלקמן:
א. עדויות נציגי הבנקים השוויצרים דרושות לצורך ההליך המשפטי המתנהל בפניי בישראל.
ב. המאשימה תפנה לעדים השוויצרים ותברר עימם נכונותם להגיע למסירת עדות בישראל.
ככל שיסרבו, תברר המאשימה נכונותם למסור עדויותיהם באמצעות היוועדות חזותית.
ג. שמורה למאשימה הזכות לשוב ולפנות לביהמ”ש בבקשה מתאימה, בנושא גביית העדות, בהתאם לתשובות שיימסרו לה.
המזכירות תשלח ההחלטה לב”כ הצדדים ותוודא קבלתה אצלם טלפונית.
ניתנה היום בלשכתי, כ”א טבת תשפ”א, 05 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
