ריטלין – אפשר לוותר עליו?

המאמר ריטלין – אפשר לוותר עליו? , ד"ר יעל טוקצ'ינסקי , ינואר 2012
האם יש לרפואה המשלימה תחליף לריטלין?

שאלה: ילדים השייכים לקבוצת חוסר קשב וריכוז מטופלים בידי חלק מהרופאים הקונבנציונליים בתרופת הריטלין או בתרופות דומות. יש הממליצים על התרופה ואחרים הפוסלים אותה. האם ברפואה המשלימה ישנה דרך חלופית לתרופות מסוג זה ומה הטיפול המומלץ לילדים אלה?

תשובה:

בעשרים השנים האחרונות כמות הילדים שאובחנו כסובלים מ-ADD/ADHD גדלה בצורה מדהימה. כפי שהזכרת, הטיפול התרופתי בבעיה הוא בדרך כלל על ידי ריטלין. כל שנה בישראל נמכרים כ100 (מאה!) ק"ג של ריטלין. להזכירכם, המינונים הם במיליגרמים.

ריטלין זהו שמו המסחרי של מטילפנידאט. זהו חומר, שבלשכה לתרופות של ארה"ב משתייך לאותה קבוצה, כמו קוקאין, מורפין ואמפטמין. יצרני התרופה מאשרים, שהוא מעורר תלות. בנוסף לכך, לתרופה הזאת יש הרבה תופעות לוואי, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

בין תופעות הלוואי של ריטלין: נדודי שינה, עצבנות, תוקפנות כלפי הסביבה, שינויים בדופק, הפרעות במערכת הקרדיו-ווסקולארית, הפרעות אכילה, איבוד משקל, התנהגות כפייתית, הזיות, מחשבות על התאבדות, עוויתות, התנהגות בלתי יציבה, פאניקה, עליה בלחץ דם, פסיכוזה; הוא מזיק לכליות, ללב ולכבד, גורם להרס בלתי הפיך לכלי הדם, משפיע ישירות על המוח. בגלל פגיעה בתאי המוח, אחת מתופעות לוואי שלו היא מחלת הנפילה. בין נוטלי ריטלין אחוז המתאבדים גבוה ב-15% משאר האוכלוסיה. בנוסף, אנשים שקיבלו בעבר או מקבלים בהווה ריטלין נוטים לשימוש בסמים (יותר, לעומת אנשים שלא קיבלו ריטלין).

קודם כל, לא כל הילדים שנחשבים להיפראקטיבים, הם אכן היפראקטיבים. חלקם פשוט פעילים מאד. הרבה אנשים ידועים הגיעו להישגים שלהם ולתהילה בזכות התכונות שנקראות היום היפראקטיביות ומדוכאות. למשל, אלברט איינשטיין.

לילדים אחרים יש בעיה כלשהי. אם ילדכם נראה לכם היפראקטיבי, שימו לב, האם הוא תמיד כזה? אם לא, אלא רק במקום מסויים (למשל, רק בבית או רק בבית הספר), זהו סימן לכך, שיש לו בעיה מסוימת במקום הזה. במקום להרעיל אותו ברטלין, יש להתאמץ באיתור הבעיה ובטיפול בה.

אם הילד אכן היפראקטיבי (ולא מורה ולא גננת יכולות לאבחן את זה, אלא פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים בלבד), בכ-30% מהמקרים הבעיה נעלמת מעצמה עם הזמן בתום התפתחות מערכת העצבים.

30% נוספים של הילדים מסתגלים לבעייתם ומתפקדים כשורה. אפשר וטוב לתמוך בהם, אבל אין צורך לתת להם בריטלין. שאר המקרים אכן זקוקים לטיפול, וקיים טיפול אלטרנטיבי לבעיה. רק במעט מקרים אין מה לעשות, אלא לתת ריטלין.

לפעמים הבעיה היא בתזונה. התברר, שכאשר ילד עובר לתזונה בריאה (ללא ג'אנק פוד בכלל, ללא משקאות ממותקים, ללא סוכרים מזוקקים, ללא קפה, ללא חומרים מזיקים, ללא חלב וכו') – ב-85% מהמקרים זה מספיק. שום טיפול נוסף פשוט לא נדרש. בכל מקרה, לילדים אלה מומלצת תזונה עשירה בדגנים, פירות וירקות, ויש להימנע מסוכר לבן וכל מזון המכיל חומרי טעם וריח, חומרים משמרים וחומרי צבע, וכן כל מזון שעשוי בטיגון בשמן עמוק. למשל, אם אתם רוצים לתת לילד כזה צ'יפס – הכינו אותו בתנור אפיה ולא במחבת.

היפראקטיביות יכולה להיות תופעת לוואי של חיסונים, של זיהום טפילי (במיוחד קנדידה), אלרגיות למזון ועוד. בכל המקרים האלה הטיפול בADD/ADHD הוא טיפול במקור הבעיה.

לפעמים הסיבה נעוצה בתזונה דלת מזינים ובחוסר בויטמינים/מינראלים או חומרים חיוניים אחרים כתוצאה מכך. השלמת החסר על ידי תוספי תזונה ותזונה עשירה בהמשך עוזרים במקרים כאלה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, ניתן לפתור את הבעיה בעזרת רפואה משלימה. יש טיפול הומאופתי לבעיה. יש תוספי תזונה שהוכחו כיעילים לבעיה, למשל, אומגה-3 במינונים גדולים, אבץ, ברזל, פרוביוטיק ועוד. יש דיאטות מיוחדות לאנשים שאובחנו כ-ADD/ADHD, כאשר יש שיפור כבר אחרי חודש-חודשיים מתחילת הדיאטה!

לפעמים חוסר איזון בפעילות המוח (היפראקטיביות) נגרם ע"י חוסר איזון בטונוס שרירים. במקרים כאלה יכול לעזור כירופרקט. לפעמים יכולה לעזור אוסטיאופתיה קרניאלית.