הבלי הריטלין והפסיכיאטריה פרופ’ אשר אור-נוי: “הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון”

“הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת“: כך אומר היום (ג’) פרופ’ אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. פרופ’ אור-נוי אמר את הדברים בדיון בכנסת שעסק בנושא מתן ריטלין. עוד אמר כי “מבחינת משרד הבריאות גם ריטלין ארוך טווח נמצא בסל הבריאות, אך קופות החולים מתנגדות לכך ונמנע טיפול אופטימלי מילדים להורים שלא יכולים לרכוש את התרופות הללו באופן פרטי“. יש לציין כי לטענת משרד הבריאות, הריטלין על כל נגזרותיו כלול בסל – אך קופות החולים מספקות למבוטחיהן רק את הריטלין קצר הטווח כחלק מהסל.

יוזם הדיון, ח”כ עמיר פרץ, אמר כי יפעל מול סגן שר הבריאות ויו”ר ועדת הבריאות על מנת להכניס לסל התרופות את הריטלין ארוך הטווח שאינו מסכן את התלמידים ושעלותו כיום בין 100 ל-400 שקל. לדבריו, יפעל למען סבסוד תרופה זו למשפחות המקבלות הבטחת הכנסה.

“ההשפעה פגה באמצע יום הלימודים”

בדיון שנערך היום בוועדת החינוך של הכנסת הוצגה הערכת משרד הבריאות לפיה 80 עד 100 אלף ילדים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כ-30 אלף מהם מטופלים בריטלין.

פרופ’ אור-נוי הסביר בדיון כי “הריטלין הרגיל, שנמכר במסגרת סל התרופות, פועל כארבע שעות. ילד שנוטל את התרופה ומגיע לבית ספר ירגיש שההשפעה פגה כבר בסביבות השעה 11:00. ישנו תחליף שאנחנו מעדיפים שנקרא ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח“.

בשיחה עם ynet, פירט אור-נוי את השגותיו מהטיפול קצר הטווח: “תופעה של עלייה מהירה בריכוז וירידה מהירה בריכוז לא קיימות בריטלין ארוך הטווח. עלייה מהירה ובעיקר ירידה מהירה בריכוז עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות בהן כאבי בטן, כאבי ראש, חוסר תיאבון ודיכאון“.

בנוגע לשאלה מדוע ילד לא יכול לקחת עוד כדור כשהוא נמצא בבית הספר, מסביר אור-נוי כי את הכדור הנוסף צריך לקחת לפחות חצי שעה לפני שפגה ההשפעה של הכדור הראשון: “איך ילד בכיתה ב’ או ג’ או ד’ יחשב לבד ויזכור לקחת את הכדור בזמן?”, תהה אור-נוי, “לפעמים הורים מבקשים מהמורים לתת אך גם זה לא פתרון. בנוסף, לפעמים יש מצב שבו ילדים צוחקים על ילד שלוקח כדור בכיתה. מכל הסיבות הללו עדיף שלא יקרה מצב שבו ילד צריך לקחת בעצמו את הכדור הנוסף במהלך הלימודים”.

מנכ”ל המועצה לשלום הילד, ד”ר יצחק קדמן, טיפל לאחרונה במקרה של אב לשני ילדים שזקוקים לקונצרטה ומתקשים לעמוד בעלות רכישת התרופה, כ-400 שקל לכל ילד בחודש. בתשובה לפנייתו ענה לו ד”ר רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות, כי “התרופה קונצרטה לא הוגשה לסל התרופות בשל פרשנות משפטית שזה בסל, אבל בפועל קופות החולים עושות שיקול כלכלי”.

“אין מי שידריך הורים ותלמידים”

בדיון עלתה תמונה מדאיגה של מחסור באנשי מקצוע – יועצים ופסיכולוגיים במערכת החינוך, הגורם לכך שהמערכת אינה מסוגלת לתת מענה לתלמידים המתקשים בלימודיהם באופן כללי, ולתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בפרט.

“בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק גם למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז“, אמרה אתי בינימין, יו”ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. “ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לוועדת השמה החורצת את גורלו“, תיארה בנימין בפני הוועדה.

חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, התייחסה לדברים ואמרה כי קיימת במערכת החינוך הנחיה גורפת למורים שלא להמליץ להורים על מתן ריטלין לתלמידים.

יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), קבע כי על משרד החינוך לרענן את הנהלים בקרב המורים האוסרים על המלצה של תרופות בכלל וריטלין בפרט. כמו כן, ביקשה ועדת החינוך כי יוגשו לה דו”חות מסודרים לגבי שעות ההדרכה הניתנות על ידי אנשי מקצוע לתלמידים המתקשים בלימודים ולהוריהם