פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – שקר הסכיזופרניה / חנה איסלר

קצת עובדות:

• ישנם 70 אלף סכיזופרנים בישראל.

• 70% מהמאושפזים במוסדות הפסיכיאטריים מאובחנים כחולי "סכיזופרניה".

• 30% מחולי הסכיזופרניה אינם מגיבים למתן טיפול תרופתי.

• 10% מחולי הסכיזופרניה מתאבדים.

הגדרת סכיזופרניה:

"סכיזופרניה (שסעת) איננה פיצול אישיות. היא כוללת הרבה, וכמעט את כל התופעות ה'חריגות': מחשבות שווא, הזיות, התנהגות פרנואידית, קהות רגשית, חוסר יוזמה, דיכאון ואפתיה, קטטוניות מוזרות וכולי…".

• מכיוון שכך, ניתן להכניס לאותה קופסה כמעט את כולם. ואת כולנו.

במחקר שפורסם בכתב העת Nature, שנערך על 15,000 סכיזופרנים בארה"ב, הגיעו למסקנה כי לא נמצאה התרופה היעילה ל"מחלה". במחקר נמצא שקיימות "אלפי וריאציות גנטיות זעירות שמגבירות באופן מצטבר את הסיכוי ללקות במחלה". בקיצור – לא מצאו כלום! וכעת מתחילים לחפש את התרופה שתתאים למחלה. ובינתיים, מנסים על החולים מכל הבא ליד.

הסימנים לסכיזופרניה פורצים בגיל ההתבגרות בדרך-כלל (שהוא גיל קשה ובעייתי עקב שינויים הורמונליים ומשברי זהות), ואני נדהמת לקרוא בפורטל הפסיכיאטרים "טיפולנט", שחולים סכיזופרניים נוטים יותר לסבול מבעיות רפואיות, "כגון: סוכרת, איידס, מחלות לב וריאות, השמנת יתר, שיגרון. חלק מתחלואה זו קשורה בתופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות. בנוסף, חולים סכיזופרנים בסיכון מוגבר להתאבדות, לסמים ולאלכוהול"!!!

• הרי כאן הפסיכיאטרים מודים שהתרופות הפסיכוטיות גורמות לכל התחלואים והם עוד לא סיפרו לנו על הדיס-טוניות, הטורט, הדיסקניזיה והעוויתות, על הירידה בספירת הדם ועל השיתוקים ושאר מרעין בישין.

עוד כותבים הפסיכיאטרים: "הטיפול המרכזי בסכיזופרניה הוא טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות הממוקדות בחסימת פעולת הדופמין המוגברת. וכן תרופות אנטי-חרדתיות. במקרים קשים, ו/או באי-עמידות לתרופות, נעשה שימוש ב-E.C.T – שוקים חשמליים (נזעי חשמל) המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית".

• אבל, למרות חוסר העמידות לתרופות, ממשיכים להגדיל את המינונים ולהחליף תרופות ללא אבחנה ובתוספת לשוקים החשמליים (שעל תופעות הלוואי שלהם לא מדברים – אובדן זיכרון, ריסוקי שיניים ועוד…).

לאורך השנים נבדקו דינמיקות משפחתיות שונות וקשריהן להתפתחות הסכיזופרניה, אך הרעיונות האלה לא זכו לתמיכה מחקרית.

הפסיכיאטרים בעלי ההשפעה מנסים לטעון שהסכיזופרניה הינה מחלה מוחית (נוירולוגית) כמו האלצהיימר, הפרקינסון והטרשת הנפוצה. החוקרים סותרים חד-משמעית טענה זו: אין שום אנומליה במוחם של המכונים סכיזופרנים ונמצאו אותם סימנים במוחם של הלא-סכיזופרנים. אין בסכיזופרניה הידרדרות הדרגתית במשך שנים כמו במחלות פרקינסון, אלצהיימר וטרשת נפוצה.

ומעבר לכך: חמישה מתוך שישה סכיזופרנים מבריאים לחלוטין! הידעתם? חלקם מחלימים בעצמם – ללא שום טיפול. ואף מגיעים להישגים מרשימים אחרי ההחלמה. מה שלא קורה במחלות המוחיות המוכחות. למרות כל זאת, במוסדות הכפייה בישראל מקבלים ילדים ומבוגרים בכוחניות, ובניגוד לרצונם ולרצון הוריהם, שמהם הם מורחקים, תרופות!

חולי סכיזופרניה מקבלים גם תרופות קטלניות ניסיוניות נגד פרקינסון ושאר מחלות מוחיות, שמונעות מהם להחלים בעתיד והופכות אותם לנכים בנוסף לבעיות נפשיות שעשויות לחלוף מאליהן. שהרי התודעה האנושית – אין לה חקר.

כמובן, בניסיונות להוכיח את צדקתם, מאז המצאת ה-CT שמקרין רנטגן ברמות גבוהות, הפסיכיאטרים בקלילות רבה 'מקרינים' את החולים במחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ללא הסכמתם וללא ידיעתם, וגורמים להם, לא פעם, לגידולים סרטניים (לילדים במיוחד, משום שהם בעלי רקמות רכות).

אי-אפשר לנבא מי ילקה בסכיזופרניה וכמה זמן ייקח לו להחלים – כמה ימים, חודשים או שנים. אבל עצם האמירה לחולים, שהם חולים במחלת הסכיזופרניה ואבודים לנצח – הינה שקר! ועל-ידי כך דוחפים אותם להתאבדות.

במשפחתי המורחבת התאבדו שתי נשים שהוגדרו סכיזופרניות במהלך אישפוזן. הן לא ראו את האור והתרופות דחפו אותן אל מותן. האחת, בעודה בת 19, השליכה עצמה מתחת לרכת דוהרת לאחר לידה טראומטית. והשנייה, אם לבנים בוגרים, תלתה את עצמה במוסד בו אושפזה. שתי נשים מוכשרות ויפות, שלא כך היו אמורות לסיים את חייהן.

מכיוון שאין מחלה כזאת, ומכיוון שגם אין תרופה למחלה הזאת – הפסיכיאטרים מייחסים אותה כמעט לכולם, לאותם 70%, במוסדות האימתניים שבארצנו; וכן עורכים בחוסים ניסויים, כביכול בהסכמה.

על הניסויים בבית החולים "שער מנשה" במאמר הבא.