תרופות נוגדות דיכאון – תאוריה שלא מתאימה לעובדות

כיום אחד לעשרה אמריקאים משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון, זוהי צריכה כפולה מזו שהייתה לפני עשור. ולמרות זאת מעטים יודעים את ההשלכות ארוכות הטווח של השימוש בסמים אלו, כגון: נזק לכבד, כשל כבד, בעיות תנועה, ועוד. מדובר בבעיות לצמיתות, בלתי הפיכות.ישנן מספר עובדות חשובות שיש לדעת:

תאורית הסרוטונין שכשלה
תיאורית הכימיה של הדיכאון טוענת כי אם רמת הסרטונין אינה גבוהה מספיק, אז האדם יהיה בדיכאון. נדרשת רמה גבוה של סרטונין ואז הדיכאון יקטן. אצל צעירים רמת הסרטונין די גבוהה, אולם היא פוחתת עם הגיל. זה בדיוק כמו מלטונין. רמת המלטונין גבוהה אצל תינוקות וצעירים, ועם הגיל רמת המלטונין פוחתת. אם התאוריה הייתה נכונה, כל המבוגרים היו בדיכאון, והצעירים לא. כאשר העובדות אינן תואמות את התאוריה, אתה לא זורק את העובדות, אתה מתקן את התאוריה, או זורק אותה.

תאורית הדופמין שכשלה
התאוריה טוענת גם כי רמה גבוהה של דופמין, גורמת מצב מנטלי לא יציב כמו סכיזופרניה. אנו יודעים כי לאנשים מבוגרים יש רמות נמוכות של דופמין, ולצעירים רמות גבוהות של דופמין. אם התיאוריה היתה נכונה, לא היה חוסר יציבות בהתנהגותם של אנשים מבוגרים, אלא רק הצעירים.

כיום ישנם דרכים להגדיל את רמת הדופמין, אפילו מס'ג בגב מגדיל את רמת הדופמין, ולמרות זאת אנו יודעים כי זה לא גורם לחוסר יציבות בהתנהגות.

חברות התרופות מממנות מאמרים מדעיים לשפר את רווחיהן.
בשנת 1994 אובחנו (בארה"ב) 20,000 ילדים בהפרעה ביו פולרית, בשנת 2003 אובחנו 800,000. מדוע היה גידול כה חד בתופעה? היום במבט לאחור, אנו יודעים את התשובה, חברות התרופות המרוויחות הון מתרופות לסימפטומים הביו פולרית, נותנים סכומי עתק לאקדמיות של הפסיכיאטריה, לפרסם מאמרים עם אבחונים עם קריטריונים מקלים לתסמינים של בעיה ביו פולרית. ולכן מכירות הסמים עלו.

ארה"ב מהווה 5% מאוכלוסיית העולם, וצורכת 80% מצריכת הריטלין בעולם. האם הילדים האמריקאי סובל מבעיות נפשיות יותר מהילד הבריטי או מדנמרק.

תופעות לוואי – סמים פסיכיאטריים פוגעים במוח בצורה קשה
אם תקראו על תופעות הלוואי של פרוזאק תראו כי כעבור חמש עד שש שבועות של שימוש הסם, 10% מהמשתמשים יסבלו מרעידות בגוף. מדוע זה קורה? הסיבה לכך היא כי סמים אלו פוגעים במוח בצורה קשה ביותר. יש אנשים הצורכים תרופות אלו למשך שנים.