הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים

אוגוסט 2009, קטע מתרגום המאמר "Medical labels are slapped on to rambunctious kids" (הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים) של פרופ. לסוציולוגיה פרנק פורדי מאוניברסיטת קנט באנגליה.

למה אני לא מופתע לגלות שמספר תלמידי בית ספר באוסטרליה מאובחנים עם הפרעות פסיכולוגיות או רגשיות עולה בשיעור דרמטי?
באוסטרליה, כמו בכל חברה אנגלו-האמריקאית, זה נורמלי לטפל בבעיות שגרתיות של הילדות כבעיות בתחום בריאות הנפש.
מאז 1980 אבחון ילדים בתחום בריאות הנפש הפך לתעשייה צומחת. התנהגות ילדים מצטיירת באופן קבוע באמצעות תווית פסיכולוגית. בימים אלה, ילדים מבולבלים ו/או חסרי ביטחון, צפויים להיות מאובחנים כדכאוניים או טראומטיים. כמעט כל צעיר אנרגטי עלול לרכוש תווית של סובל מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).

אם אתה מתווכח קשות עם המורה שלך או מבוגר, סביר להניח שאתה סובל מהפרעת התרסה או התנגדות. אם אתה קצת ביישן אתה לוקה פוביה חברתית. ואם מסיבה כלשהי אתם לא אוהבים את בית הספר, זה רק עניין של זמן עד שמומחה לבריאות הנפש יאבחן אותך כסובל מפוביה של בית הספר.

הגידול במספר המאובחנים בפוביה בית הספר בבריטניה, מצביע שזה רק עניין של זמן שמומחי בריאות הנפש ימציאו פוביה חדשה של קימה מהמיטה בבוקר. מדובר באבחונים בממדים מדאיגים.
באוסטרליה שיעור הסטודנטים עם קשיי למידה עלה מ -2.7 אחוזים מכלל התלמידים האוסטרלי 6.7 אחוזים ב 10 השנים האחרונות. בבריטניה ובארצות הברית מספרם של הילדים המאובחנים עם קשיי למידה גדל מידי שנה מאז 1990.
כתוצאה מכך מערכת הלימוד התחלקה לשני מגמות, אחת רגילה, השניה עם צרכים מיוחדים. חמור מכך, ילדים שאובחנו עם בעיות התנהגות מטופלים באמצעות תרופות. יש עלייה חדה בעשור האחרון בצריכת סמים פסיכיאטריים שנקבעו על ידי רופאים עבור הפרעות התנהגות בקרב ילדים.

ריטלין היא התרופה המועדפת על מומחי בריאות הנפש, והורים מודאגים, עבור ילדים היפר אקטיביים. למרבה הצער גם ילדים בני שנתיים עד ארבע צורכים לפעמים סמים פסיכיאטריים.
אז כיצד נגדיר את מחלות התנהגותיות של ילדים? התשובה אינה נמצאת בתחום של אפידמיולוגיה, אלא בתחום התרבות שבו נמצאים ילדים ומבוגרים. זה לא הופעת מחלה חדשה, אלא שינוי עמדות תרבותי שהוביל לגידול של 500 אחוז בייצור של ריטלין בארה"ב בין השנים 1990 ו -1995.

כיום, החברות המערביות מתקשות לקבל את העובדה שלצעירים יש יכולת אדירה של חוסן. אנשי מקצוע רבים שעוסקים בתחום של טיפול בילדים וחינוך מושפעים מהתפיסה של פגיעות של ילדים לנזק רגשי. כתוצאה מכך, כל ילד שיש לו תגובה נורמלית בנסיבות שליליות בחייו, ההנחה היא כי יש לו בעיות בריאות הנפש.
לכן הילדות נראת כסמן של מחלת נפש. דוחות טוענים בקביעות כי הילדות רוויה במחלות נפש, במיוחד דיכאון.
מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", הוא אופייני מבחינה זו. מחקר זה קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.

כיום, התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.

כאשר ההורים חשים חוסר אונים לגבי התנהגות ילדיהם, אבחון רפואי בתוקף מספק הסברים מוכנים להתנהגותו הקשה של הילד. המחלות המסבירות התנהגות הפרט והוא אף מסייע להעניק תחושה של זהות. יתר על כן, האבחנה של בריאות הנפש מאפשרת ליחידים לצבור אהדה מוסרית.

האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתוכניות תגמול בסיסי ולכן לעיתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.

לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמלים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמלים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.

פרנק פורדי הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קנט באנגליה.