השופטת היאם קרוואני חרגה מהחוק ומהכללים – נער אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי
במאי 2009 פורסם המאמר: "השופטת חרגה מהחוק ומהכללים – נער אושפז בבית חולים", רות אברהם, NEWS1.
מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. להלן נמאמר.
מכתב שהגיע לידי News1 חושף פרשה חמורה מצד בית משפט שכפה אשפוז על בן 13 הפרשה נחשפה בפנייתם של הפסיכיאטר המחוזי וסגנו לשופטת, לנשיא בית המשפט ולמנהל בתי המשפט
פרשה חמורה של אשפוז נער בכפייה על-ידי שופטת, תוך חריגה מהחוק.
הפסיכיאטר המחוזי צפון וסגנו פנו (יום ב', 11.5.09) בבקשה לשופטת בית משפט לנוער בקריות, היאם קראוואני, להורות לאלתר על העברת נער המאושפז בכפייה בבית חולים זיו, לבית החולים שלוותה.
השניים, הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי טוענים במכתב כי החלטתה להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של הנער, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. במכתב שהגיע לידי News1 והעתקיו נשלחו גם למנהל בתי המשפט השופט משה גל, לנשיא בית משפט השלום בחיפה אהוד רקם, כמו גם למנהל בית חולים זיו ד"ר אוסקר אמבון, מגוללים הפסיכיאטר המחוזי וסגנו השתלשלות שהובילה להארכת אשפוז הנער בכפייה בניגוד לחוק.
דעת הפסיכיאטרים לא נשקלה
השניים מציינים כי פנייתם באה בעקבות החלטת השופטת קרוואני (יום א', 10.5.09) להאריך את אשפוז הנער בכפייה למשך שלושה חודשים. החלטה שהתקבלה, לטענתם, בניגוד להוראות החוק לטיפול בחולי נפש וחוק הנוער. זאת מאחר שחוות דעתם כפסיכיאטרים משפטיים בנושא המשך האשפוז "לא נתבקשה ולא נשקלה כלל על-ידי בית המשפט". השניים מדגישים כי החלטת השופטת ניתנה על-בסיס חוות דעת של פסיכיאטר לילדים ולנוער מבית חולים זיו, ד"ר וורגפט, למרות שהחוק קובע כי אשפוז בכפייה יותר רק על-סמך אישור פסיכיאטר מחוזי על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, אשר בדק את הקטין."הפסיכיאטר המחוזי לא אישר מעולם בחתימתו חוות דעת זו שהוגשה לבית המשפט ומשום מה התקבלה על ידו. כמו-כן, לא זכור לנו שד"ר וורגפט קיבל מינוי שר לכהן כפסיכיאטר מחוזי ולא ידוע לנו על הליך מינוי של פסיכיאטר מחוזי על-ידי בית משפט בישראל, שנכבד ככל שיהיה גם הוא כפוף לחוק".
.
סירוב המנוגד לחוק זכויות החולה
לדבריהם, גם ההחלטה להורות על בדיקת הנער והטיפול בו בכפייה ניתנה בחוסר סמכות שכן הוא לא הוכרז כ"קטין נזקק" כנדרש, לפיכך "לא ברור כיצד הוארכה ב-10.5.09 תקופת אישפוזו של הקטין מבלי שיוגדר 'קטין נזקק'".
בהקשר לכך הם מוסיפים, גם המלצת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בטירת הכרמל להאריך את האשפוז הכפוי על-פי חוק הנוער, ניתנה ללא סמכות מאחר שלא התבססה על אישור פסיכיאטר מחוזי לחוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. במכתבם אל השופטת מציינים הרופאים את סירובו של בית חולים זיו לבקשת משפחת הנער להעבירו לאשפוז בבית חולים במרכז הארץ, בנימוק כי קיים חשש לחייו בנסיעה בת שלוש שעות. הם מביעים תמיהה על נימוק זה בשעה שהנער הועבר "על-פי הכתוב, לוועדה פסיכיאטרית מחוזית בטירת הכרמל – מרחק נסיעה של כארבע שעות הלוך ושוב". הכותבים גם מותחים ביקורת על-כך שגם השופטת סירבה לבקשת המשפחה להעביר את הנער, וציינו כי הסירוב מנוגד לחוק זכויות החולה. לדבריהם, זכותה של משפחת הנער להעבירו לטיפול במקום שיבחרו וגם לקבל "דעה שנייה".
פרשת "הפרופסור הידוע שהודח", השניים מזכירים את "הסערה שפרצה בארץ והביאה להדחתו מתפקידו של פרופ' ידוע שפורסם כי מנע ממטופל דעה נוספת וטיפול בבית חולים אחר". דבריהם מרמזים לפרשת דסי רבינוביץ, נערה שחלתה בסרטן ונאבקה במערכת הבריאות על זכותה לדעה שנייה. רבינוביץ טופלה בידי פרופ' אליעזר רחמילביץ מבית חולים הדסה בירושלים אלא שלאחר שעברה בלא אישורו לטיפול אצל רופא אחר בבית חולים אחר, מנע ממנה טיפול תומך במחלקתו.
רבינוביץ יצאה למאבק במערכת הבריאות וסיפורה פורסם בזמנו על-ידי עו"ד רונאל פישר במעריב. בעקבות הפרסום הוקמה ועדה במשרד הבריאות והוחלט להגיש קובלנה נגד פרופ' רחמילביץ שבעקבותיה ננזף. מאבקה של רבינוביץ העצים את זכותם של חולים לקבלת דעה שנייה.
יחס של כבוד לחולה נפש
עוד מתייחסים השניים למעמד האם של הקטין. לדבריהם, היא האחראית עליו כל עוד לא הוכרז "קטין נזקק" והיא זכאית לבקש דעה נוספת או אשפוז וטיפול בכל מוסד רפואי "במיוחד שלפי מטפליו הטיפול האינטנסיבי במשך 3 חודשים לא שיפר משמעותית את מצבו". לפיכך, אם מטפליו של הקטין סבורים כי "האם אינה שפויה, מסכנת חיים ומכעיסה אותם, זכותם לפעול כדין על-מנת למנוע סיכון חיים עקב מחלתה. משלא עשו כן עליהם להתייחס בכבוד לדעתה, מה גם שאנו סבורים שגם לדעתו, לבקשותיו ולזכויותיו של חולה נפש יש להתייחס בכבוד". במכתבם, פונים השניים ב"קריאה נרגשת" לבית משפט "לתקן את הטעון תיקון ולאשר קביעתם כי הקטין יועבר להמשך אשפוז וטיפול במחלקת ילדים ונוער מבית חולים שלוותה – לאלתר".
אומ"ץ תובעת לחקור התנהלות משרד הבריאות בבית החולים זיו בצפת בפרשת אשפוז כפוי של נער בן 13
ב- 13/07/2009 פנתה תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה בדרישה לבדוק את התנהלות מערך הפסיכיאטריה במשרד הבריאות ואת התנהלותו של בית החולים זיו בצפת בפרשת אשפוזו הכפוי של נער בן 13 שאובחן כבעל הפרעות נפשיות.
במכתבו של יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, אל מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, נאמר:
"אנו פונים אליך בבקשה לבדוק את התנהלות מערך שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ובית החולים הממשלתי זיו בצפת בפרשת אשפוזו הכפוי של נער בן 13 מבלי שהוכרז קודם לכן כ'נזקק' כנדרש בחוק, תוך ביצוע עבירות חמורות על כללי המנהל התקין.
לאחרונה טיפלה אומ"ץ בפרשת האשפוז הכפוי של נער בן 13 בבית החולים זיו בצפת בעקבות פנייתה של אימו של הנער אל התנועה. בין השאר התברר כי בנער המאושפז בבית החולים מבלי שהוכרז כקטין נזקק, היה שימוש שגוי כנראה בתרופות והוצאו הגבלות על אימו חד-ההורית ואיפשרו לה לראותו רק שעה ביום.
הפסיכיאטר של מחוז הצפון, ד"ר אלי גרינר, שהחל לטפל בפרשה בעקבות פניית אומ"ץ, הופתע לשמוע שנעשו פעולות מאחורי גבו לרבות פנייה לבית משפט להארכת תקופת האשפוז הכפוי. במקביל התברר שהרופא שטיפל בנער לא פעל כראוי ואף סירב להיעתר לבקשת האם להעבירו למוסד רפואי אחר.אתמול החליט בית המשפט להורות על שחרור הנער בתנאים מסויימים. כבוד השופט משה עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים זיו וטען שיש לערוך רביזיה בחוק הנוער בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי.
במהלך טיפולה של אומ"ץ בפרשה פנינו בין השאר אל ס' שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן והתלוננו על המקרה החמור. בתגובה לכך השיב לנו ראש מערך שירותי הנפש ד"ר יעקב פולאקביץ כי הנושא מוכר לו היטב והוא אף ליווה אותו כמעט מתחילתו ואינו מוצא לנכון להמשיך ולדון בו. המשמעות היא שד"ר פולאקביץ נתן את ידו בדיעבד למעשה בלתי חוקי לכאורה.
אנו מבקשים גם לבדוק את התנהלותם של הרופאים הבאים שיש להם חלק מרכזי בפרשה זו:
1. ד"ר אוסקר אמבון – מנהל בי"ח זיו
2. ד"ר אילונה טרברשטק – מנהלת היחידה לפסיכיאטריה ילדים, בי"ח זיו
3. ד"ר יצחק וורגפט – הרופא המטפל
נראה לנו שהבדיקה חייבת להתמקד גם בהערות נוספות של השופט הקשורות בתפקוד הכללי של יישום חוק אשפוז בני נוער וילדים.
תנועת אומ"ץ תהיה מוכנה להעמיד לרשות משרד מבקר המדינה את כל המסמכים הרלוונטיים הנמצאים ברשותה."
העתק מהמכתב נשלח אל סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן.
במקביל מתחה אומ"ץ ביקורת חריפה על המועצה לשלום הילד שנמנעה מלטפל בפרשה חמורה זו למרות פנייתה של אומ"ץ ובכך חטאה ליעדיה.
בין השאר התברר כי בנער המאושפז בבית החולים מבלי שהוכרז כקטין נזקק, היה שימוש שגוי כנראה בתרופות והוצאו הגבלות על אימו חד-ההורית ואיפשרו לה לראותו רק שעה ביום.
הפסיכיאטר של מחוז הצפון, ד"ר אלי גרינר, שהחל לטפל בפרשה בעקבות פניית אומ"ץ, הופתע לשמוע שנעשו פעולות מאחורי גבו לרבות פנייה לבית משפט להארכת תקופת האשפוז הכפוי.
במקביל התברר שהרופא שטיפל בנער לא פעל כראוי ואף סירב להיעתר לבקשת האם להעבירו למוסד רפואי אחר.
בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על שחרורו של הנער
ב- 12 ביולי 2009 החליט בית המשפט להורות על שחרור הנער מהאישפוז הפסיכיאטרי הכפוי בבית חולים זיו בצפת בתנאים מסויימים.
השופט יצחק עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת חריפה על התנהלות בית החולים וטען שיש לערוך רביזיה בחוק הנוער בכל הקשור לאשפוז פסיכיאטרי.
כשחזר הנער לביתו החל להתאושש וכעבור מספר ימים, התרשמה אימו על סמך התנהגותו ומשפטים שאמר, כי נאנס במהלך אישפוזו הכפוי. האם הגישה תלונה במשטרה על אונס בנה בבית חולים זיו בצפת.
