מדוע העולים לא פונים למשרד הרווחה? פרופ’ בועז סנג’רו

מדוע העולים לא פונים למשרד הרווחה? | פרופ’ בועז סנג’רו

מחקר שנערך לאחרונה עבור משרד הרווחה חשף כי שישים אחוז מהעולים מחבר העמים אינם פונים לשרותי הרווחה, ובשעת מצוקה מעדיפים לפנות למסגרות קהילתיות. על פי ממצאי המחקר, נמצא כי 73 אחוז ממשפחות העולים הינן בעלות הכנסה מתחת לממוצע במשק, הסיבה לכך היא חשדנות רבה מצד העולים כלפי רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים וחשש מהם.  עוד עלה, כי לארבעים אחוזים מילדי העולים אינם משתתפים במסגרת חינוכית בלתי פורמלית או פעילות מסוימת לאחר שעות הלימודים.

ממצאי המחקר גילו כי 17 אחוז מהעולים רואים בענישה פיזית אלימה כלפי ילדיהם דרך לגיטימית להתמודדות עם בעיות משמעת זאת ועוד, 41 אחוז מהנשאלים במחקר ענו כי לשירותי הרווחה יש דעות קדומות כלפיהם, ו-44 אחוז דיווחו כי קשיי השפה הוא הקושי הגדול ביותר בבואם לפנות לממסד.  בנוסף, עשרים אחוז מהנשים שנשאלו במסגרת המחקר דיווחו כי היו חשופות לאלימות פיזית מצד בני זוגן.

בניית יחסי אמון בין העולים לבין שירותי הרווחה

לאור תוצאות המחקר הורו שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכ”ל המשרד, נחום איצקוביץ’, על הכנת תכנית להגברת הקשר ובניית יחסי אמון בין ציבור העולים לבין שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.

במסגרת התכנית, שכבר החלה לפעול, עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות עוברים הכשרה אשר מסייעת להם לטפל בעולי חבר העמים, ובשיתוף ארגוני העולים יגבשו נציגי משרד הרווחה תכנית שתסייע לאלו מבין העולים החוששים לקבל

לדברי השר הרצוג, “הנתונים העולים מהמחקר לא מותירים מקום לספק באשר לנחיצות חיזוקה של אוכלוסיית העולים ושילובה בחברה הישראלית”. מנכ”ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ’, אמר כי “הבסיס לקליטתם והשתלבותם המוצלחת של העולים בחברה הישראלית טמון בהבנת הרקע התרבותי שלהם, ולכן גיבש המשרד מגוון תכניות מיוחדות ‘רגישות תרבות’, לטיפול בעולים ממדינות שונות”  הורים עולים חדשים יודעים, כי פניה למשרד הרווחה לבקשת סיוע, תניב הוצאת ילדיהם ממשמורתם:

דוח המועצה הלאומית לשלום הילד, כפי שצוטט ע”י רותי סיני מעיתון הארץ בשנת 2004 חושף כי:

“מצבם של הילדים שמתגוררים בפנימיות שיקומיות וטיפוליות מחמיר והולך, כמעט על פי כל המדדים שנבדקו על ידי משרד הרווחה במשך ארבע שנות לימוד. כך, למשל, בשנת הלימודים תש”ס סבלו 33% מהחניכים מדיכאון וחרדה, ואילו בשנת הלימודים תשס”ג גדל שיעורם לכמעט 43%. שיעורם של החניכים שהתנהגו בצורה אובדנית עלה מ-11% לכמעט 14%”.

על פי הנתונים, המתבססים על בדיקת מצבם של יותר מ-5,000 ילדים במצוקה שהוצאו מבתיהם ונשלחו לגור בפנימיות:

“חלה הרעה ב-13 מקרב 14 קריטריונים שנבדקו. שיעור הילדים שסובלים מבעיות בתחום המיני כמעט הוכפל – מ-9.4% ל-17.5%; שיעור השימוש בסמים יותר מהוכפל, והשימוש באלכוהול גדל ביותר מפי שלושה. גם שיעור החניכים שגנבו, ברחו והגיעו להישגים נמוכים בלימודים גדל באופן ניכר”.