הנציב לא קיבל ההכפשות ודברי בלע השופט יורם שקד וקבע שהתבטאויותיו יצרו אווירה של כפייה

התלונה נגד השופט נמצאה מוצדקת. אז מה?  , ענת רואה , ינואר 2013 , כלכליסט

חודשיים אחרי החשיפה ב"כלכליסט", נציב התלונות על שופטים קבע שהתלונה נגד השופט יהורם שקד, שהפעיל לחץ על מתדיין, מוצדקת

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קיבל תלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן, יהורם שקד, וקבע שהשופט הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה ושהתבטאויותיו במהלך הדיון יצרו "אווירה של כפייה". החלטת הנציב התקבלה אף שהשופט הכחיש שאמר את הדברים ואף האשים את המתלונן ופרקליטיו בבידוי ראיות כשאלו הציגו תרשומת בכתב יד שלטענתם ערכו במהלך הדיון וכללה את האמירות המיוחסות לשופט.

ההתבטאויות שיוחסו לשופט שקד נחשפו ב"כלכליסט" בספטמבר האחרון, אז פורסם שהמתלונן, מתדיין בסכסוך ירושה, ביקש מהשופט שקד לפסול את עצמו בעקבותיהן. המתדיין טען שהשופט שקד הפעיל עליו לחץ להתפשר, ומשסירב להצעת הפשרה, פנה השופט לעו"ד רנן גרשט שייצג אותו ואמר: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

עוד נטען שהשופט השווה בין ההליך האזרחי שבפניו למשפטו של הנשיא לשעבר קצב, שסירב לעסקת טיעון ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, וכי הוא "רכן קדימה בגופו במבט חודר ועיניים רושפות" כלפי המתדיין ואחותו ושאל אותם "האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?".

ב"כלכליסט" פורסם שההכרעה בבקשת הפסילה התעכבה שבועות ארוכים, שבמהלכם ניסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים. באוקטובר פורסם ב"כלכליסט" שהשופט שקד דחה את בקשת הפסילה בנימוק שהוגשה חודשים ארוכים לאחר הדיון המדובר. השופט לא כתב בבירור בהחלטתו אם הוא מאשר את המיוחס לו, אך קבע שאף אם הדברים נאמרו, הרי שהם הוצאו מהקשרם.

כעת מתברר שבמקביל הגיש המתדיין תלונה לנציב. בתגובה שהגיש השופט שקד לנציב נכתב שבקשת הפסלות והתלונה התקבלו אצלו "בהפתעה גמורה" והוא ביקש ש"אם הדיון הוקלט ע"י מי מהמתלוננים, יתכבדו ויצרפו את התמלול המלא ורק אז אוכל להתייחס לכל מילה שאכן נאמרה על ידי". בעקבות זאת ביקש הנציב מהמתלונן להמציא לו תיעוד או ראיות לכך שהשופט אמר את הדברים. בשלב זה הומצאה לנציב תרשומת שערכה עו"ד מור ורשיצקי ממשרדו של עו"ד רנן גרשט. עו"ד ורשיצקי אף צירפה תצהיר שמאמת כי התרשומת נערכה במהלך הדיון. הנציב קבע שעיון בתרשומת מעלה שנרשמו בה האמירות המיוחסות לשופט בתלונה. לפיכך הוא פנה שוב לשופט בבקשה שישלים את תגובתו לאור החומר הנוסף, וכן ביקש מעו"ד בעז קראוס, שייצג את הצד השני בתיק, לקבל את תגובתו. לפי הנכתב בהחלטה עו"ד קראוס לא השיב למרות תזכורת שנשלחה אליו.

השופט שקד מסר בתגובתו המשלימה שלא זכור לו שמי מבאי כוח הצדדים ערך תרשומת, ואף הוסיף ש"הדבר נראה כניסיון חמור ליצור ראיה יש מאין". השופט אף הוסיף שלתחושתו, פרקליטי המתלונן "מנסים להלך אימים על בית המשפט, ולשיא הגיעו בהצגת אותה תרשומת שנסיבות כתיבתה תמוהות ביותר, אם לא מעבר לכך".

למרות דבריו החמורים של השופט שקד, הנציב העדיף את גרסת המתלונן וקבע: "איני מוצא סיבה לפקפק באמינות באת כוח המתלונן על נסיבות כתיבת התרשומת או לדחות הכתוב בתרשומת כבלתי אמין". הנציב הוסיף שעו"ד של הצד שכנגד בחר שלא להגיב, "משכך רוצה אני להניח שהאמור בתרשומת ובתצהירים הוא אמת".

בהחלטת הנציב נקבע ש"ביהמ"ש המציע פשרה צריך לתת את הדעת גם לזכותו של בעל דין לא להסכים, ולהקפיד שהסכמתו לפשרה תינתן מרצון חופשי. סבורני שאמירותיו של כב' השופט במהלך הדיון יצרו אווירה של כפייה והפעלת לחץ בלתי ראוי על המתלונן ובאי כוחו".