שופטת העליון עדנה ארבל מייתרת ערכאות שיפוטיות על החלטות פקידת סעד

יוני 2012 – בית משפט לנוער ו/או בית משפט לענייני משפחה מוסמכים למנות מטעמם פקיד מרשות מקומית, עובד סוציאלי שהוסמך ע”י שר הרווחה שיגיש להם תסקיר לסייע להם בקבלת החלטותיהם. בתי המשפט אימצו לעצמם נורמה פסולה לאמץ את החלטות פקידי הסעד במלואן בכל הערכאות השיפוטיות, חרף העובדה שהחוק אינו מתיר זאת, שהרי לשם מה קיימים בתי משפט על ערכאותיהן השונות. בפועל הפכו פקיד הסעד ברשויות המקומיות לסמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות בחיסיון ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.

מדובר במדיניות בתי משפט הפוגעת קשות באוכלוסיות שלמות, מוחלשות בעיקר, פוגעת בערכי המשפט לרבות הדמוקרטי ומהווה קרקע פוריה לשחיתות.
החלטה שיפוטית ברוח זאת היא החלטת שופטת העליון עדנה ארבל בבקשה של אמא ל’ המבקשת לראות את ילדיה כ- 4 שנים בערכאות ותהליכים שיפוטיים שונים ומשונים. מדובר באם ללא רבב עובדת.

להלן תמצית מדיניות בתי המשפט כפי שמציגה עדנה ארבל:

“אני תקווה כי המבקשת תמצא דרך לשתף פעולה עם רשויות הרווחה, על מנת להסדיר את הקשר עם ילדיה, מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם”.

עדנה ארבל מייתרת את בתי המשפט על ערכאותיהן השונות בפני פקידות סעד העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות.
עדנה מסיימת את משפט המחץ ההורס משפחות וילדים ואמון הציבור במערכת המשפט בהערה צינית: “מה שעשוי לסייע לילדים וכמובן גם לאם“. כביכול הטלת האחריות לחידוש הקשר על האמא הנאבקת מזה 4 שנים ברשויות אטומות, בהוצאות כספיות עתק עד כדי התרוששות, כדי לראות את ילדיה שעה בשבוע.

סוף דבר
עדנה ארבל מציגה בציניות מדיניות מסוכנת ופוגענית של בתי המשפט על ערכאותיהן השונות המעניקים  לפקידות הסעד ברשויות המקומיות סמכויות ממשל סטטוטוריות, העובדות ללא סדרי דין או כפיפות לדיני ראיות וחורצים דיני נפשות כגון הסדרי ראיה בין הורים לילדיהן, משמורת, אפוטרופסות, הוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם, ועוד.

מדובר במדיניות הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ערכי הדמוקרטיה, ופותחת פתח לשחיתות, סחר בילדים, קשישים, התעללות והזנחה ועוד.