העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ רע"א 1841/08
מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק.
בפברואר 2007 קבע השופט בוקובסקי כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" והכריז על התינוק כבר אימוץ. בוקובסקי נסמך על חוות הדעת הנוקשה, והבלתי מתפשרת של הפסיכולוגית גב' הדרה בר שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט, והגישה חוות דעת מפורטת באשר למצבם של ההורים ושל הקטין. בחוות הדעת נאמר, בתמצית, כי האמא סובלת מהפרעת אישיות מעורבת, מפסיביות, מחוסר ביטחון עצמי קיצוני, ומדיכאון חמור; וכי אינה מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה. נאמר כי לבעל עבר פלילי והפרעת אישיות אנטיסוציאלית, ונטייה להיעלם מחיי משפחתו. עוד קבעה המומחית, כי לא מצאה כוונה ומסוגלות של ההורים לקבל על עצמם את האחריות לגידול הקטין, וכי ההורים סירבו לקבל סיוע שהוצע להם על ידי רשויות הרווחה. למסקנת המומחית, אין להורים מסוגלות הורית לגדל את הקטין ולספק לו את צרכיו הגופניים והנפשיים, בשל התנהגותם ומצבם; מסקנה זו התבססה, בין היתר, על תפקודם הלקוי של המבקשת ושל בעלה כהורים לחמשת ילדיהם האחרים, ועל כך שבמשך כחמש שנים לא סיפקו בני הזוג לילדים אורח חיים יציב או מקומות מגורים ולימודים קבועים; נאמר, כי אין סיכוי שיחול בכך שינוי בעתיד הנראה לעין. בוקובסקי דוחה את גירסת ההורים לפיה מדובר במשבר זמני בחיי המשפחה, וכי חיי המשפחה התנהלו באופן תקין עד למועד – כחמש שנים לפני הליך האימוץ – בו פרצו גורמים עבריינים לביתם ואיימו לחטוף את בנותיהם.
בפועל קונספציית האימוץ של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה הביולוגית.
הכרעת שופט העליון רובינשטיין – יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ
השופט רובינשטיין קבע כי התינוק יוחזר לאמו והסתמך על חוות דעת של פסיכיאטרית ילדים ונוער ד"ר דפנה אדר שהתרשמה כי האמא מצויה בתהליך התפכחות וצמיחה אישית המתבטא בגילויי אימהות; זאת לעומת דיכאון שלפני הלידה שחוותה בעת הריונה; עתה נלחמת היא על זכותה לגדל את בנה, ועל פי התרשמות המומחית היא מביעה רצון לטפל בקטין, מסוגלת להבין את צרכיו ולהעדיפם על שלה, ועל כן יש לה לעת הזאת מסוגלות הורית ברמה של "יכולת דאגה סבירה" לילד.
בחוות הדעת נאמר עוד, כי לטובת האם פועלים כיום מספר גורמים, כיוון שהליקוי במסוגלותה בעבר נחלש והיא מצויה בתהליך של שיקום הורותה, לאחר חלוף הסימפטומים של הדיכאון; לה תובנה בעניין זה, ומוטיבציה לטיפול ולשיקום תוך נכונות להיעזר ברשויות; לה כושר התמדה, וסיוע ממשפחתה המורחבת, המכה על חטא על חוסר סיוע בעבר.
סוף דבר, המלצת המומחית היא כי "טובת הילד היא שיוחזר לחיק אמו לגידולו על ידה, במשפחתו הגרעינית. נראה לי כי מסוגלות הורית לבנה ברמה של 'יכולת דאגה סבירה'", וגם הקטין "רואה בה דמות מוכרת, אהובה ומיטיבה". הומלץ על פתרון בעיית הדיור של המשפחה ושימור קשר רציף עם גורמי הרווחה בקהילה.
