משרד הרווחה מודה: בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמת גומי של פקידות הסעד

במאי 2009 פורסם דו”ח סלונים נבו על מערך פקידי הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות.

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין

הועדה הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודתן של פקידות הסעד: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד”כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעובדת סוציאלית; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע”ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו.

.
התסקיר – מסמך רווי סילופים, ו”עובדות” לא בדוקות
התסקיר תואר כמסמך רווי סילופים, כתיבת עובדות בתסקיר על נושאים מהותיים ללא בדיקה ווידוא, אי קיום התקנות, אי יישום המלצות שניתנו בעבר לפני שנים:

“בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע”ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן”.
.
בתי המשפט לענייני משפחה ונוער – התסקיר הוא “סוף פסוק”
בהודעת דובר משרד הרווחה על הדוח נכתב:

“בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט”.

בדו”ח סלונים נבו הייתה התייחסות לבתי משפט לענייני משפחה: “כיום מהווה התסקיר ‘סוף פסוק’ ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן” … .

עוול ועגמת נפש לאזרח

בתי המשפט מקבלים את התסקיר כ”סוף פסוק” ומאשרים אותו. יתרה מכך, הליך כתיבת התסקיר, והתסקיר עצמו פגומים. כלומר העוול ועגמת הנפש לאזרח בלתי נמנעים בהליך השיפוטי.

מדובר בהליך שיפוטי בדיני נפשות על גורלה של משפחה, וילדים, המנוהל באופן לקוי.