בית הדין הרבני הוציא ב"מחטף" והליך פגום מיסודו את הילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב

במאמר: "משפט השבת נוסח בית הדין הרבני" – שמעון איפרגן, מעריב מה- 29/1/2009 מתואר משפט בבית דין רבני שבו החליטו הדיינים להעביר את הבת, ילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב. הכתבה מתארת סיטואציה קשה של אמא הבאה עם בתה לדיון בבית הדין, האב הציג בפני הדיינים חומר על גרושתו, אותו סירב לחשוף בפניה. הדיינים חוקרים את הילדה לבדה באולם במשך שעה וחצי על יחסיה עם הוריה ואורח חייה. הדיינים מחליטים להעביר במקום את הבת לחזקת האב, למרות המלצת תסקיר הסעד כי טובת הילדה להיות בחזקת אמה. האם נקראה לאולם וכשהדיינים מודיעים לה על החלטתם, היא כפי הנראה נכשלת בתגובתה. הדיין מוציא נגדה צו מאסר לשבועיים, והיא מובלת למאסר אזוקה ע"י שוטרים לעיני בתה, הנלקחת ע"י האב.

בג"צ – הדיינים הוציאו את הילדה ב"מחטף"בית המשפט העליון מתח (יום ד', 27.5.09) ביקורת קשה על בית הדין הרבני שהוציא תוך מחטף ובהליך פגום, ילדה ממשמורת אמה. בית המשפט העליון החליט להותיר את ההכרעה בדבר המשמורת בידי בית הדין הרבני ואף הורה לו להקדים את הדיון במשמורת לסוף שנת הלימודים, יוני 2009.
בהחלטה מתחו ביקורת קשה על התנהלות בית הדין הרבני בפרשה. השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הוצאת הילדה מהמשמורת של האם המעוגנת בהסכם הגירושין בעייתית, אך לא פחות מכך, האופן שהדבר נעשה "בבית הדין, בגדרי דיון – כמעט מרגע למשנהו". הוא ציין את מצבה הנואש של הילדה לנוכח סכסוכי הוריה כעולה מחוות דעתה של פקידת הסעד שציינה כי "זעקת הילדה עולה השמיימה". מן הראוי שהדיינים יקשיבו לילדה, שהיא כבת עשר בטרם יקבעו בידי מי תהיה המשמורת, שכן "ראוי קולה שיישמע", כתב רובינשטיין. בהחלטה הדגיש כי לפי שעה, החליט שלא לנקוט בצעדים קשים יותר בהם הוצאת הילדה מהוריה לפנימייה והסדרת הסדרי ראייה להורים או שקילת ייצוג נפרד לילדה. כל אלה, כתב, "הם מוצא אחרון ולא פשוט – שאנו מתפללים שלא להגיע לכך".
גם השופטת אילה פרוקצ'יה מתחה ביקורת על דרך הוצאת הילדה בידי הדיינים מחיק אמה, "בהינף יד בלא בחינה כוללת של משמעות הדבר ובלא ניסיון לפתור את הקושי שעלה בשאלת החינוך בדרך שתמנע את עקירת הילדה מסביבת גידולה וחינוכה אצל אמה מזה 9 שנים". השופטת ציינה כי מחוות דעת של פקידת הסעד, האם שימשה משמורנית תקינה לילדה, "נשאה בנטל גידולה מאז נולדה, דאגה לכל מחסורה ונתנה לה חום ויציבות של בית".

הליך הוצאת הילדה ממשמורת האם היה לדברי השופטת "פגום מיסודו. העברה חד-צדדית של הילדה מידי האם לידי האב למרות המלצת פקידת הסעד… בלא בדיקה מקפת בדבר השפעת צעד כזה על שלומה של הילדה. הוצאת הילדה ממשמורת אימה בלא התראה מוקדמת ובלא דיון מקצועי מעמיק ואחראי הם בבחינת מהלך קשה ומוטעה שהיה עשוי להיות מושא להתערבות שיפוטית של בית משפט זה".

השופטת כתבה עוד כי בעת שבית הדין ישקול בנוגע למשמורת "ראוי שיינתן משקל הולם לדברים שנאמרו בפסק דין זה באשר לפגם המהותי שנפל בהוצאת הילדה ממשמורת אמה וכן בדרך בה נעשה הדבר, ולצורך בתיקון העוול והפגיעה שנגרמו לילדה ולאם כתוצאה מפעולה זו". בג"צ 1034/09.

התיאור הקשה לעיל הוא אופייני לבתי דין רבניים, לבתי משפט לענייני משפחה, ולמערכת הרווחה:

• האמא של הילדה כפי הנראה ללא עבר פלילי כלשהו ולא בעיה פסיכיאטרית ידועה, סביר שהיא אמא מסורה וטובה אשר גידלה ילדה עד לגיל 9 וחצי בצורה מופתית.
• בית הדין הרבני (באותה מידה בית משפט לענייני משפחה, פקידת סעד, או ועדת החלטה) על סמך חומר שראו ו/או שמעו, מחליט בדיון ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית להעביר את הילדה מחזקת האם לחזקת האב.
• מימוש ההחלטה הוא במקום ללא הכנה סוציאלית כלשהי לאמא או לילדה או לאב.
• האמא כפי הנראה נכשלת בתגובתה ונאסרת באזיקים על כך שביזתה את בית המשפט ופגעה ברכושו.
• התהליך מלווה ע"י פקידת סעד שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה.

אירועים כגון אלו קורים שעה שעה בארץ. מערכת הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה נכנסת לחיי המשפחה של אזרחים טובים ומשנה אותם מהקצה אל הקצה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית ע"י הוצאה מהבית לפנימיות, משפחות אומנה, מינוי אפוטרופוסים, הוצאה מחזקת ההורים, ועוד….