לשכת רווחה אור עקיבא אין תקציב לאוכל ושמיכות בחורף למוחלשים

אם לחמישה: "בכל יום אני דואגת מה נאכל מחר"

הילה נגר, mynet , נובמבר 2012

מצבה הכלכלי של שולה (שם בדוי), אם לחמישה ילדים מאור עקיבא, הידרדר עד כדי כך שאין ביכולתה להאכיל את ילדיה. בעוד בעלי העסקים נרתמו לעזרתה ומספקים לה לחמניות וציוד לבית הספר, העירייה, לטענתה, מסרבת לסייע. העירייה: "הנושא ייבדק על ידי ראש העיר".

המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה שולה (36), נשואה ואם לחמישה ילדים מאור עקיבא, מדיר בימים אלה שינה מעיניה. שולה, שילדה לפני כשנה את בתה הקטנה, נאלצת לחפש מדי שבוע עמותות שיסייעו לה לתת אוכל לילדים.

"אני שולחת את ילדיי בבוקר להביא לחמניות מבית המאפה שנמצא מתחת לבית. הם נותנים לי בחינם, כי הם יודעים מה המצב הכלכלי שלי", היא מספרת. "פניתי שוב ושוב לעירייה לעזרה ותרומות, אך נעניתי בשלילה".

נעזרת בעמותות

שולה עלתה מאוקראינה בגיל 17, והכירה את בעלה בארץ. השניים החליטו להתחתן ומיד נולד להם בנם הבכור, כיום בן 15. "בהתחלה גרנו יחד עם ההורים של בעלי בחדרה", היא מספרת.

"כשהתינוק הבכור שלנו נולד, היו לו בעיות בלב והיו צריכים לעשות לו ניתוח. גם לבן השני היתה אותה בעיה, וגם לו עשו ניתוח לב פתוח בגיל חמישה חודשים.

בתחילת החודש הייתי צריכה לקחת את שניהם לבית חולים למעקב רפואי ולא היה לי מספיק כסף לאוטובוס, אז לא הלכנו לבדיקה. אני לא יודעת כבר מה לעשות".

בעלה של שולה עובד כמחסנאי ובקושי רואה את המשפחה. הוא יוצא מהבית בשעות הבוקר המוקדמות ולא יודע מתי יחזור הביתה.

"הוא בקושי רואה את הילדים", היא מספרת. "אם יש לו אפשרות לעבוד עוד שעה, הוא נשאר בעבודה בשביל שיהיה לנו כסף בבית, אבל הכסף הזה בסוף החודש לא מספיק לנו. המצב נהיה רק יותר ויותר קשה".

המשבר הכלכלי אליו נקלעה המשפחה החל בשנת 2007. עד אז שולה עבדה עם קשישים, אבל מצבה הבריאותי שהידרדר מנע ממנה לצאת לעבודה ולכלכל את משפחתה.

"אני סובלת מאסתמה קשה ויש לי פריצת דיסק בגב. לפני שבוע התאשפזתי שלושה ימים בבית החולים כי סבלתי מכאבים. יש לי חמישה ילדים בבית, ואני אפילו לא יכולה להרשות לעצמי להיות חולה, כי לא יהיה מי שיטפל בהם".

רק דבר אחד חשוב לשולה – שיהיה לילדיה מה לאכול. מדי יום היא ניגשת לעמותות בעיר על מנת לקבל אוכל חם, שיהיה לילדים כאשר הם חוזרים מבית הספר.

"אני אמא שדואגת לילדים שלי. כשאין כסף בכלל, אני מתקשרת לעמותות ומבקשת מטרנה או דייסה לתינוקת שיהיה לי משהו לתת לה להכניס לפה, שייתנו לנו אוכל."

"כל יום אני חושבת מאיפה יהיה אוכל בבית. אני הולכת לעמותת 'מאיר פנים' ולוקחת ארוחת צהריים חמה לילדים. הם יודעים שהם חייבים לאכול באותו רגע, אחרת הם יישארו רעבים".

לדבריה, שולה פנתה עשרות פעמים למחלקת הרווחה בעיריית אור עקיבא על מנת שיסייעו לה, אך לטענתה, אין מי שיושיע. "אני כל הזמן פונה לרווחה ומבקשת מהם דברים פשוטים כמו שמיכות או מטרנה. אני מודיעה שוב ושוב שאין לי אוכל לתת לילדים שלי, אבל הם אומרים שאין תקציב. אין לי אפילו כסף לקנות לילדים בגדים, נעליים וציוד לבית הספר".

למרות אדישות הרשויות, שולה מספרת כי היא זוכה ליחס חם מצד בעלי העסקים באור עקיבא שמכירים את סיפורה האישי ונרתמים למענה מדי יום לעזור. "יש מכולת שנותנת לי כל בוקר לחמניות ובחנות לידה נותנים לי ממרחים למרוח לילדים משהו בהן. הילדים לומדים בבית ספר דתי ויש חנות שגם תורמת לנו ציוד לבית הספר, ואפילו כיפות וציציות".

מעיריית אור עקיבא נמסר: "המשפחה מוכרת לרשויות הרווחה ומטופלת בהתאם להנחיות ולקריטריונים של משרד הרווחה. הנושא ייבדק על ידי ראש העיר".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Ft8x4Rmq3_8