רשויות הרווחה חטפו ילד עקב “הזנחה” ולא מוצאים לו בית
הילד רוני מחפש בית
מאת: רחלי אבידוב למערכת ערב ערב באילת גיליון: 2439
הילד רוני (שם בדוי) רק בן שלוש, אך כבר הספיק לעבור כבר מספר משפחות אומנה וקלט לאחר שאימו הביולוגית לא יכלה לגדלו . היום, במכון ‘סאמיט’, מחפשים בנרות משפחה אילתית שתהיה מוכנה לקחת על עצמה אומנה לתקופה ארוכה, לספק לילד הצעיר שאוהב לחבק וכמה למשפחה חמה, מקום יציב ובטוח לגדול בו . אולי אתם יכולים להיות הנס של רוני?
לפני שנה, הגיע הילד רוני למשפחת קלט חירום לאחר שאימו הביולוגית לא יכלה לגדלו ולספק לו את הצרכים החיוניים לילד בגילו. הילד הקטן, חלוש ומפוחד, נאלץ להתמודד עם תהליך קשה של ניתוק מהאם הביולוגית והשתלבות במשפחה זמנית, עד שיימצא פתרון קבוע יותר.
“רוני אוהב לחבק!”
נציגי מכון ‘סאמיט’, האחראים על השמת ילדים במשפחות אומנה במחוז הדרום, מתארים את הילד האילתי: “רוני הוא ילד מקסים, חמוד ומאוד חברותי. מאז שהגיע למסגרות אומנה, קיבל טיפול מתאים. השיפור במצבו היה כמעט מיידי והוא החל להתחזק.
היום רוני נראה בריא יותר ומדבר יותר אך לרוב לא ברור.
רוני ילד חייכן ואנרגטי, אוהב לשחק בכדור, במכוניות ויותר מכל, אוהב לחבק!”. לדברי מירה ורקר ממכון ‘סאמיט’, העובדת כמגייסת משפחות אומנה באזור הדרום, “הדחיפות למצוא לרוני משפחה בהקדם היא מאד גבוהה – רוני כמה לבית, למשפחה וליציבות. השהייה במשפחת קלט הינה פיתרון זמני בלבד, ועל מנת ולקדם את התפתחותו התקנית, הוא זקוק למשפחה איתה יחווה יציבות, קביעות ובית חם”. נכון להיום, רוני הולך לגן בקביעות. הגננת מתארת את ההתפתחות של רוני במהלך השנה: מילד מופנם מאוד ושקט לילד שמשתולל, משתתף ויוצר קשרים חברתיים.
השהות במשפחות אומנה לא מבטלת את הקשר עם האם הביולוגית: ס’, אימו הביולוגית של רוני, נפגשת עמו פעמיים בשבוע כשפעם במרכז קשר תחת פיקוח של הרווחה ופעם שניה מחוץ למרכז.
לפי דיווח של העובדת הסוציאלית של המשפחה, יש שיפור ביחסים בין רוני לאימא כשבהתחלה היה יותר קר ומרוחק, ולאחרונה קרוב וטוב. לאחר שרוני הקטן עבר מספר מסגרות, הוא חזר לאחרונה למשפחת קלט שהיא פתרון זמני בלבד. לדברי ורקר, “אנו מחפשים היום לרוני המקסים משפחה עם יציבות, חוסן ורצון לתת לרוני את מה שחסר לו – משפחה שתעניק לו חום, אהבה, יציבות, גבולות ומסגרת תומכת לאורך זמן”.
לדברי מירה ורקר, המקרה של רוני מייצג מציאות מקומית של צורך חיוני שיש למכון ‘סאמיט’ ולשירותי הרווחה כיום בגיוס משפחות מאזור אילת וגם בגיוס משפחת קלט עבור ילדים שנאלצים לצאת מהמסגרת המשפחתית בגלל סיבות סוציאליות מגוונות: “מזה זמן רב מצוי שירות האומנה באזור הדרום במצוקה רבה. ישנו מחסור במשפחות אומנה ומשפחות קלט ולכן ילדים בסיכון ממתינים זה זמן רב במסגרות שאינן מתאימות להן עד שימצא להם בית, וכל זמן שעובר, גורם להם נזק מצטבר רב. משפחות קלט הינן משפחות שמהוות בית מיידי לילדים שהוצאו מבתיהם במיידית והן למעשה מהוות סידור זמני עד שלושה חודשים עד שנערוך הכרות עם הילד ואת הבדיקות שנחוצות לנו על מנת למצוא את המשפחה המתאימה להשמה.
“לצערי, בגלל מחסור במשפחות אומנה, השהייה במשפחות הקלט ארוכה יותר“, מסבירה ורקר ומוסיפה: “משפחה אומנת היא מסגרת משפחתית חלופית וזמנית המאפשרת לתינוק מיום היוולדו ועד לבגרותו בגיל 18, לקבל את הדרוש להתפתחותו הנפשית, הגופנית, החינוכית והחברתית ולספק לו את הצרכים להם הוא זקוק עד שתתאפשר חזרתו להוריו הביולוגיים.
על פי מחקרים של מכון סאמיט, משפחה אומנת היא הסביבה הטובה ביותר להתפתחות תקינה ונורמטיבית של ילדים שהוצאו מביתם, משום שתמיכה רגשית, חיזוקים וכלים להתפתחות נפשית, רגשית ושכלית שילד כל כך זקוק להם מגיעים קודם כל ממעגל האנשים הקרוב ביותר לילד – במקרה זה אלו הם בני המשפחה האומנת. ממחקרים אחרונים שנערכו בנושא עולה, כי משפחות האומנה עבור ילדים בסיכון הן המסגרת הנורמטיבית ביותר לגדול בה ולכן ניתנה לאומנה עדיפות לאומית (בעיקר לילדים צעירים) על פני העברתם למוסדות ציבוריים/ שיקומיים”.
“זה הופך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה”
באילת, יש מי שעושים את המעשים הללו בשקט בשקט – סילבי אשל, תושבת העיר, שהיא משפחת אומנה עבור שלושה ילדים, מספרת: “אנשים שומעים אומנה ונלחצים, הם לא מבינים שיש כל מיני סוגים של אומנה. החל מאירוח של ילדים בסופי שבוע וחגים ועד שירות כמשפחת קלט חירום לתקופה מדודה. אני הגעתי לאומנה במקרה. בעבר טיפלתי באשה והילדה שלה עברה אלי לחג, מאותו יום, היא 10 שנים אצלי. היום הילדה הזו היא חלק מאיתנו. יש לי קשרים מצוינים עם הילדה וגם עם האימא שלה. זה הופך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. מאוחר יותר הגיעו זוגות של אחים, אחת לשלוש שנים אני משמשת אומנה לילדים שונים”.
יש לך ילדים משלך?
“ברור, יש לי ארבעה ילדים וחמישה נכדים. כולם התרגלו למצב הזה. תמיד הילדים שלי גדלו עם ילדים אחרים”.
את יכולה לספר על התהליך?
“זה לא קל תמיד. יש ילדים שמגיעים עם רמות מצוקה שונות ומטענים שמאוד קשה לטפל בהם, למרות זאת, יש מעטפת שלמה של עזרה ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעטוף אותם. בגלל המרחק שלנו ממרכזי סיוע אחרים אנחנו יוצרים תנאים מיוחדים עבור הילדים האלו”.
מה מבחינתך יתרונות האומנה?
“אליי הצטרפה למשפחה ילדה שהפכה לחלק מהמשפחה, ללא הריון ולידה. כיף לראות שהילד גם רואה בך הורה לכל דבר. יש רגעי אושר ורגעי קושי, לא הכל וורוד. זה לא כמו לגדל את הילדים שלך, אבל זו משימה מאוד חשובה ואני מאוד שמחה שאני עושה אותה. אנחנו באילת צריכים לדאוג לילדים שלנו, אין מישהו אחר שיעשה זאת. חשוב לי להדגיש שיש כאן הרבה אנשים שיכולים ומסוגלים. אני מפצירה בהם לחשוב על זה ולעשות משהו, משהו קטן עבור הילדים האלו, זה לא רק מצווה, אלא גם סיפוק מאוד גדול לדעת שנתת מעצמך לא כסף ולא משהו אחר, אלא אנושיות, זו תרומה עילאית”.
