אליקים רובינשטיין התיר הגירת קטינים מהארץ וניתוקם מאביהם: “האב יצא חוצץ כנגד כל גורם וכי עמד מאחורי פרסומים מבזים ושקריים כנגד הגורמים המקצועיים העוסקים במלאכה” בע”מ 2355/14
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-1Up
עמ’ 2 להחלטה:
“המבקש (האב) יצא…חוצץ כנגד כל גורם אשר לא ראה עין בעין עמו, וכי עמד מאחורי פרסומים מבזים ושקריים כנגד הגורמים המקצועיים העוסקים במלאכה.”
עמ’ 4 להחלטה:
“אמנם הוסבר, כי המבקש הוא אב חם ומעורב, המאמין ביכולתו לספק את צרכיהם של ילדיו, ואכן יש להניח שכך הוא ואפשר להבין לאהבתו את ילדיו.”
עמ’ 5 להחלטה:
“הוא אינו מתחשב בעמדת גורמי המקצוע”.
“ניתן לסמוך על המשיבה (האם) שתגיע עם הקטינים לביקורים בישראל. המשיבה (האם) לא נדרשה להעמיד ערבויות לצורך כך. . . לבי כואב על הגירת קטינים יהודים ישראלים מישראל. . . יש לקוות כי גם הסדרי הקשר והראיה יקוימו, לטובת הקטינים וגם הוריהם”.
השופט רובינשטיין בהחלטה מזעזעת אנטי סוציאלית, ללא קיום דיון במעמד הצדדים, וללא מתן אפשרות לאבא לחקור את פקידות הסעד ואת המומחים מטעמם, על מנת להוכיח טענותיו ולמנוע לקיחת ילדיו ממנו לצמיתות, התיר הגירת קטינים לחו”ל ללא ערבויות וללא בטחון כי האמא תאפשר לאבא אי פעם לראות את ילדיו הקטינים.
לא יעלה על הדעת שבית המשפט ירמוס ברגל גסה את זכויותיו ההוריות של האב, ימנע ממנו את ילדיו לשארית חייהם, ולא יקיים דיון במעמד הצדדים בנושא. מדובר בזלזול בוטה בזכויות האב וגרימת ירידת אמון הציבור במערכת המשפט.
בית המשפט מנסה, בפועל, לכפות עמדת פקידות הסעד נגד האבא. שירותי הרווחה בפתח-תקווה באמצעות בית המשפט ותוך ניצול לרעה של הליך שיפוטי, השיגו לעצמן חסינות מביקורת, וזאת באופן הנוגד מנהל תקין, ובאופן הנוגד ערכים אלמנטריים במדינת ישראל – המקדשת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חופש הביטוי. רובינשטיין מנסה לסתום את פיו של האב: הן כאדם, הן כאב שנפגע מגזילת ילדיו ממנו, והן כעיתונאי שתפקידו, זכותו ואף חובתו: להתריע מפני עוולות ומעשים בלתי תקינים שביצעו פקידות הסעד מלשכת רווחה פתח-תקווה.
משרד הרווחה השתמש באופן פסול ב”מידע” מופרך ובטענות כוזבות מצד הגרושה, והציגו זאת בפני בית המשפט כעובדות מוכחות. עצם השימוש בגרושה – שנעשה במשך מספר שנים, מעיד כי משרד הרווחה, המחויב על-פי החוק לשמור על אובייקטיביות ולקבל החלטות לטובת הקטינים ובהתאם לדין ולצדק הטבעי, פעלו כל העת נגד האבא תוך ניגוד עניינים חמור ביותר, וגרמו לניתוק הילדים מאביהם בניגוד לדין.
החל מעת פתיחת הליכי גירושין של האבא, הודיעה האם, כי היא מתכוונת לעזוב את הארץ עם הילדים המשותפים שנולדו בישראל, להם אזרחות ישראלית. הילדים דוברים את השפה העברית, קשורים לאב בנימי נפשם, ואף על פי שההורים ניהלו הליכי גירושין מרים – חלוקת זמני שהות עם הילדים הקטינים היתה באופן שוויוני אצל שני ההורים.
כולנו זוכרים את פרשת ילדת המריבה שהסעירה את המדינה לפני כ- 12 שנים כאשר ירון רותם חיפש את בתו לילך שנחטפה בידי אישתו לשעבר. לפנינו, התרחשות של מקרה דומה, בו אם מבקשת לנכס ילדים משותפים לעצמה בלבד ומבקשת לנתק קשר דם אב – ילדיו לצמיתות.
החלטה שנועדה להשתיק השתתפות ציבורית של הורים נגד התנהלות פוגענית של משרד הרווחה
האבא, עיתונאי, ופעיל חברתי למען שוויון הורי בהליכי גירושין, הטיל ביקורת על התנהלות משרד הרווחה. הביקורת הציבורית נגד התנהלותם של פקידי הסעד מגובה בעובדות מוכחות, לרבות: דוח וועדת גילת משנת 2002, מסקנות וועדת גולדברג, דוח וועדת סלונים משנת 2008, כמפורט בהרחבה בפרק משרד הרווחה דו”ח שנתי 63ג של מבקר המדינה מ- 5/2013 על “סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה בנושא ילדים בסיכון” עמ’ 1371-1426, ולאחרונה דו”ח וועדת סילמן מנכ”ל משרד הרווחה. כל הדוחות פורסמו, האמור בהם מדבר בעד עצמו ותומך בביקורת של האבא, ומסקנותיהם מדברות בעד עצמן.
כבר בתחילת החלטתו של רובינשטיין, עמ’ 2, הוא שם את הדגש מדוע ינותק האבא מילדיו לשארית חייהם, ומתיר הוא את הגירתם של הילדים הרחק מאביהם (כנגד האב הוטל צו עיכוב יציאה מהארץ): “המבקש (האב) יצא חוצץ כנגד כל גורם אשר לא ראה עין בעין עמו, וכי עמד מאחורי פרסומים מבזים ושקריים כנגד הגורמים המקצועיים העוסקים במלאכה“. האבא ביצע פרסומים עובדתיים המגובים בראיות. גם פעיל בודד, שמנהל “מאבק של איש אחד”, עשוי לתרום לשיח הציבורי תרומה ייחודית שערכה לא יסולא בפז. חברה דמוקרטית זקוקה ל”משוגעים לדבר”, ואסור לפגוע באבא באמצעות ילדיו. השופט העניש את האב על פרסומיו. לא זו אף זו: כנגד האב, שאיננו מיוצג משפטית מפאת חסרון כיס, הוטלו הוצאות משפט בסך 95,000 ש”ח! סכום שערורייתי שהאב לעולם לא יוכל לגייס כשבית המשפט מודע לכך, וציין עמ’ 4 בהחלטתו: “המבקש (האבא) אינו עובד ופרנסתו דחוקה“.
החלטת רובינשטיין פוגענית ובלתי חוקית, שכן הוא מודע למצבו הכספי הרעוע של האב ומודע לכך כי החלטתו נוגדת את אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, סע’ 7 לאמנה עליה חתומה מדינת ישראל: “הילד יירשם תיכף לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם”.
לא שיתפת פעולה – ניקח לך את הילדים
בהחלטת רובינשטיין נגד האב, עמ’ 5 קבע: “הוא אינו מתחשב בעמדת גורמי המקצוע (פקידות הסעד)” – לגישתו של רובינשטיין, כל סירוב של הורה שנכפה עליו להיות מטופל על ידי משרד הרווחה לקבל את תכתיביהם ו/או ניסיון של ה”מטופל” לעמוד על קיום זכויותיו באמצעים לגיטימיים וחוקיים כדין מתפרש על ידו כפעולה “נגדם” כ”איום”, “השמצה”, “הכפשה” ועוד. רובינשטיין איננו מפרט מדוע האב “לא מתחשב” בעמדת גורמי המקצוע (פקידות הסעד). עובדה היא, כי האב שיתף פעולה עם משרד הרווחה, ביצע איבחונים מטעם פקידות הסעד, אולם במסגרת הדף סובל הכל, רובינשטיין מעלה טענות מגוחכות שאין בהם מאום ואין בהם להסביר מדוע הוא מאפשר לגרושה להגר לחו”ל עם ילדיהם המשותפים, כשברור לבית המשפט, שהאם לא תאפשר הסדרי ראיה בינו לבין ילדיו. החלטת רובינשטיין, הינה ספקולטיבית שכן היא נשענת על ניבוי העתיד “האב עלול לפגוע בילדיו”.
השופט שם את גורלו של האב בידיה של גרושתו המונעת מרגשות נקם וטינה, שהוציאה נגד האב צו עיכוב יציאה מן הארץ, ובעמ’ 6 להחלטה הוא קובע כי המשיבה (האם) תפנה לערכאה המתאימה באנגליה להסדיר את עניינה, קרי לאפשר לאב לנסוע לאנגליה לראות את ילדיו. איזה אינטרס יש לגרושה להתרוצץ בתוך משרדים ביורוקרטיים, כדי שהאב יראה את ילדיו?!
סוף דבר
המקרה של האב הינו יוצא דופן בו נקרעים באכזריות שני ילדיו הרכים ממנו, כסנקציה על אי שיתוף פעולה עם משרד הרווחה, ולא כפועל יוצא מבדיקה כי הדבר לטובת הקטינים. השופט נתן החלטה ללא קיום דיון, ולפיכך היא רצופה פגמים וכשלים מהותיים שתוצאתם פגיעה אנושה בקטינים.
רובינשטיין אינו מאפשר לאב להיפרד מילדיו, מהם הוא מנותק שלושה חודשים.
מדובר בהחלטה פוגענית בצורה הקשה ביותר, ומצער עד מאוד כי רובינשטיין לא הטמיע מעולם את “כבד אביך ואת אמך” ומנסה עתה מתוך מסע נקמה, זדוני ומרושע להעכיר את חיי האבא ולנתקו מילדיו.
ההחלטה החריגה ניתנה תוך התעלמות השופט מהעובדה (עמ’ 2 להחלטה), כי מומחי משרד הרווחה בחוות דעתן לא התייחסו לשאלת ההגירה, והשופט מתעלם מהעובדה (עמ’ 4 להחלטה), כי האבא “הוא אב חם ומעורב”, ושלושה חודשים קודם לכן הילדים שהו אצלו בזמנים שווים כמו אצל גרושתו.
ההחלטה ניתנה מבלי שהאב חקר את “מומחי” משרד הרווחה על חוות דעתם.
ההחלטה בוצעה כאמצעי ענישה בלבד כנגד האב וכאשר טובת הקטינים לא הייתה לנגד עיני השופט רובינשטיין.
ניתוק הילדים מאביהם אין לו הצדקה. השופט לא דן בהשלכות והיבטים נוספים: עקירת הילדים מסביבתם הנוכחית, סביבה בה השתלבו לימודית וחברתית, הילדים לא ראו את אביהם מזה למעלה משלושה חודשים ולא ניתנה להם הזדמנות להיפרד מאביהם לשארית חייהם. ציון העובדה כי חוסר שיתוף פעולה מצד האב עם הרשויות אין בה, כדי לעוררת סימני שאלה לגבי יכולותיו ומסוגלותו ההורית של האב שהינה מצוינת ונקבעה כבר כי מדובר באב חם ומעורב. על בית המשפט היה לסייע בחידוש ובבניית הקשר בין האב לילדיו, אולם הוא אינו עושה זאת ומפקיר את האב “לחסדיה” של האם, על פי שיקול דעתה.
בית המשפט לא ביקש ערבויות למימוש “הסדרי ראיה” שנקבעו לפעמיים בשנה, ואף לא ציין תאריכים בהם יפגוש האב את ילדיו. בית המשפט לא נתן דעתו לזכויותיו של האב להיות בקשר עם ילדיו, לגדל אותם, ואפוטרופוסתו לא נשללה.
השופט, שלא פגש את האב פיתח נגדו אנטיגוניזם וייתר את ערכאת השיפוט כשלקח את דברי השופטים הקודמים כתורה מסיני. לא ברור כיצד שופט עליון, שאמור לפסוק ולהחליט במקצועיות, מורה על ניתוק שני קטינים רכבים בשנים מאב המטפל בהם במסירות, בלא כל הכנה מוקדמת ותוך התעלמות מטובת הקטינים.
ניתוק של ילד ממשמורת הורית הוא אמצעי חריף וחריג שיש בו פגיעה משולבת בילד ובהורה כאחד ואמצעי זה נעשה בתיק זה בלא כל בקרה מקצועית ותוך מאבקי עונשין באבא ופגיעה קשה בקטינים ובאב כאחד.
אין ספק כי לנגד עיני פקה”ס לא עמדה טובת הילדים שכן טובת הילדים אינה ניתוקם מן המבוגר המשמעותי בחייהם והעברתם לידי אם מסיתה ומנכרת.
קשה שלא להבחין ברצון בית המשפט “לחנך” את האב ואולם יש אך להצטער כי הדבר עוצם עיניו ופוגע בשני קטינים אומללים שהורחקו ומורחקים מאביהם לעד. בית המשפט לא הסביר כיצד התנהגותו משרתת את טובת הקטינים להם הוא מחוייב על פי חוק.
הפגיעה האנושה בקטינים
לענין ערך המשמורת ההורית שנפגע פגיעה אנושה במקרה דנן מובאים בזאת דבריה של כב’ הש’ פרוקצ’ה כפי שהובאו בדעת מיעוט בפסה”ד ברע”א 3009/02:
“לעולם יהא ניתוק ילד מהורהו צעד נדיר, חריג וקיצוני העשוי להינקט רק מקום שלא ניתן להשיג את התכלית הנדרשת באמצעי חלופי אשר אינו פוגע באוטונומיה המשפחתית או, למיצער, פוגע בה פגיעה פחותה. לעולם, ערך השמירה על משמורת הורה וילדו הוא ערך מנחה בפרשנות התכליתית של הסדרי החוק הרלבנטיים. כוחה של הרשות המוסמכת לפגוע באוטונומיה המשפחתית ובמשמורת ההורית כזכות חוקתית הוא לעולם מוגבל, ושמור למקרים נדירים שהצורך בנקיטת אמצעי זה הוא קיצוני ומיוחד. ביישום חוקים אלה על דרך הפעלת אמצעים הכרוכים בניתוק ילד מהורה משמורן נדרשים הערכה ואיזון זהיר ביותר בין חשיבות ההגנה על המסגרת ההורית לבין עוצמת הצורך הנטען, על משקלם היחסי, ורק שקילה ראויה ביניהם תניב את התוצאה הרצויה.”
בהעדר חוות דעת מומחה לעניין ההגירה, לא רשאי השופט להורות על הגירת הקטינים לחו”ל, וכי מתן החלטה בהעדר חוות דעת מומחה בפני בית המשפט משמעה פעולה בניגוד לטובת הקטינים.
לא יעלה על הדעת להורות הגירת קטינים בנסיבות כה חמורות בלא מינוי מומחה לבדיקת השלכות קריעת הקטינים מעל אביהם והשלכות מעבר הקטינים למקום שאינו מוכר להם.
לא יעלה על הדעת כי בית המשפט לא מצא לנכון למנות מומחה מטעמו בתיק שבכאן ובמיוחד לאור הסתירות בין המלצת פקידת הסעד לבין חוות הדעת של מומחי משרד הרווחה.
גישה זו של בית המשפט פוגעת פגיעות אין רחם בקטינים. הקטינים נאלצים להיקרע מעל אביהם, כלומר – תוך זריעת הרס בלבבות הקטינים. מדובר בגישה פסולה מן היסוד שפוגעת בילדים ומזיקה להם. הנתק מן האב עלול ליצור נזקים קשים אצל הקטינים, החלפת הדמות המטפלת יוצרת מערכת חיים בלתי יציבה, הילדים עלולים להיוותר בלא בסיס אחד יציב ולחוש ריקים ואבודים, עלולה להיווצר פגיעה באישיותם ופגיעה ארוכת טווח באמון שלהם ביציבות הקשר עם ההורה המטפל.
מה אמורים לחשוב קטינים הקשורים לאביהם כשהם מנותקים ביום בהיר אחד מאביהם שמטפל בהם מיום לידתם?
במתן ההחלטה ביצע בית המשפט, פקידות הסעד ואם הקטינים מעשה חמור ביותר, פגיעה קשה ובלתי הפיכה שיש לחדול אותה לאלתר.
השופט רובינשטיין ופקידות הסעד בהתנהגותן כלפי האב פוגעים פגיעה אנושה בזכויות היסוד של האב והקטינים כאחד. מן האב נמנעת הזכות לגדל את ילדיו ולטפל בהם כפי חובתו וזכותו כלפיהם כאפוטרופא טבעי של ילדיו וכמי שהביאם לעולם.
מן האב נמנעת האפשרות לראות את ילדיו וחמור מכך נמנעת ממנו האפשרות לשוחח עימם באופן חופשי.
לא יעלה על הדעת למנוע מאב שילדיו נלקחו ממנו להיפרד מילדיו, לומר להם דברי אהבה ותקווה לגבי איחוד המשפחה!!!
לא יעלה על הדעת כי במדינת ישראל יתאפשר לשופט לעשות שימוש בסמכות ובכוח תוך פגיעה בקטינים ובאביהם.
התנהגות השופט כלפי האב מהווה פגיעה חמורה באב ויש לוודא ולבדוק כיצד הן משרתות את טובת הקטינים. בכל הכבוד, השופט הנכבד טעה אגב זלזול מופגן בזכויות האב והילדים.
היעלה על הדעת ששופט יאפשר הגירת קטינים לאנגליה, ללא כתובת, ללא הפקדת ערבויות מתאימות, ללא קביעת תאריכי הסדרי ראיה, ללא הסדרת זכויותיו של האב? היעלה על הדעת כדבר הזה? מדובר בהחלטה משוללת כל הגיון.
יש וצריך לשים גבול לסמכויות השופט באם נעשה שימוש לא חוקי בסמכותו וזהו המקרה הראוי לעשות כן.
