ענת בנאור עו”ס לשכת רווחה גבעתיים לא איפשרה לאבא אלון וולף לראות את בתו שנתיים והוא התאבד בערב יום השואה

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-1WL

אלון וולף עו”ד במקצועו, נותק מבתו בחודש דצמבר 2012. עו”ס ענת בנאור, לשכת רווחה גבעתיים, מנעה מהאבא לראות את ביתו. האבא פנה לבית משפט לקבוע הסדרי ראיה עם בתו, וציין כמעט בכל בקשותיו כי אם הילדה מגישה בקשות “במעמד צד אחד” למרות שנושא בקשותיה הן דיני נפשות, ומבלי שהיא מנמקת נימוק כלשהו מדוע בקשות כה חשובות צריכות להיות מוגשות במעמד צד אחד. האבא פנה שוב ושוב לפקידת הסעד שמונתה “לטפל” בתיק המשפחה שלו – ענת בנאור, אלא שזו אמרה לו לדבריו: “אין סיכוי שתראה את הבת שלך כל עוד אני עובדת בלשכת הרווחה”. אלון וולף לא ראה תקווה לחידוש הקשר עם בתו, שם קץ לחייו בערב יום השואה 28/4/14 כשהוא מותיר מכתב התאבדות המתאר את ההתעמרות הבלתי פוסקת בו ובבתו ומציין את אהבתו הרבה לבתו.

בסטטוס האחרון שפרסם האבא בפייסבוק הוא כתב:

האם זה אנושי שאם בתי שלמעשה טיפלה ודאגה לי כל החיים כשהיא יודעת שכל החיים הייתי כל כך תלוי בה, זרקה אותי עם לידת בתי, כשהיא יודעת היטב שלבד לא אסתדר, כי היא מכירה אותי למעשה הכי טוב בעולם, אחרי 14 שנות קשר, מתוכן 12 שנות מגורים משותפים- כשהורי בקושי חיים וצריך שיהיה לי מקסימום כוחות לטפל בהם ובמקום זה עלי להילחם בה כדי לראות את בתי וכדי שהורי הקשישים יראו אותה???

כולם עושים לעצמם כסת”ח במקום לעזור לי אבל למה אם בתי עושה את זה?

למה כולם משקרים פה במדינה ולא אומרים את האמת ולא אכפת להם באמת אחד מהשני???

יש אנשים טובים במדינה אך כולם היו צריכים להגיד לאם בתי שעלינו להיות יחד ובמקום זה הופרדתי ממנה ומבתי בת הארבע כמעט מאז בתי נולדה.

איני חולה פרקינסון כאימי ולא חולה סרטן כאחי ז”ל, אבל הייתי תלוי באם בתי במשך הרבה מאוד שנים (כי ככה היתה מערכת היחסים בבית הורי שהינם ניצולי שואה).

אז למה היא עושה לי את זה ולמה נותנים לה במדינה לעשות את זה?

היא היתה כל עולמי והיא יודעת זאת היטב.

אדם לא יכול לשנות את עצמו לחלוטין כשכל מהלך חייו היה בנוי בצורה מסוימת במיוחד כשאתה אדם תלותי ובמיוחד כשהוריך ניצולי שואה קשישים שבקושי חיים.

המדינה הזאת היא כיום ארץ אוכלת יושביה!!!

לא היתה לי הנחיה נכונה בחיים ואם הייתי יכול לחזור על החיים שלי הייתי כיום סביר להניח עם שלושה ילדים לפחות (כי אני כל כך אוהב ילדים וכל כך אוהב את בתי ומתגעגע אליה ללא הרף) ולא רק עם ילדה אחת ואז אם בתי לא היתה זורקת אותי בצורה כה איומה ונוראה שאין ממנה תקומה!!!

הרחקת ילדה מאביה איננו מעשה של מה בכך. בע”א 783/81 [פלונים נ’ פלמוני] המסתמך על ע”א 137/66 קבע הנשיא שמגר כי זכותו הטבעית של ילד היא להיות עם הוריו, ואין לשלול זכות ההורים לגבי ילדם אלא במקרים קיצוניים ביותר, ואין לנקוט בדרך זו אלא כהכרח ורק כשיש סיבה מיוחדת וכבדת משקל באופן חריג ביותר שכן בצעד שכזה שוללים מההורה את זכותו הטבעית לגדל ולחנך את ילדו.

הכללים לשלילת הזכות ההורית קבועים בין השאר בסעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות שבו נאמר כך:

“מת אחד ההורים, תהא האפוטרופוסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופוסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו”.

כל המקרים המנויים בפסיקה ובחוק לא התקיימו בעניינו של האבא אלון וולף, אלא בהנצחת מצב קיים שהוא מצב פסול ולפיו בתו של אלון לא התראתה עם אביה תוך גרימת נזק של ממש לבתו.

פק”ס בנאור הציגה את האבא בצורה שלילית. כך למשל, רצונו של האב לקשר עם בתו התפרש אצלה כ”אובססיה”, והיא דרשה ממנו לעבור בדיקת מסוכנות, בעוד שמדובר באדם רך ונעים ללא רקע אלים בעברו, שמעולם לא פגע באיש, לא איים לפגוע באיש. האב התחנן לראות את ילדתו, בשרו שלו. עו”ס בנאור, עשתה כל שלאל ידה לא לאיחוד בין האב לבתו, אלא להרחבת הקרע ביניהם.

אלון וולף, עורך דין, עדין ורך, בעת שקרא את תסקיר פקידת הסעד התחלחל ממש כך. וכי מה הוא יכול לעשות? בוודאי מול התנהגות כוחנית כל כך, למעט לפנות בתחינה: הבו לי את בתי, הרי אביה אני!

בנאור, לא הכירה את האב כלל, ולמרות זאת לא היססה להוציא תסקיר המתבסס על דברי זוגתו לשעבר. בנאור, לא ביקרה בביתו של האב. אף מהדיווחים של מרכז הקשר והרוך שהפגין האב כלפי ילדתו במרכז הקשר עד שנת 2012, היה עליה להרחיב המפגשים מחוץ למרכז הקשר, בפועל היא גרמה להפסקת מפגשי האב במרכז הקשר בדצמבר 2012, בטענה כי האב התנהג “באלימות”.

באבא אלון וולף לא היה שום עניין חריג. האב רצה בטובת בתו, אולם משנוכח במשך שנתיים שלא יצליח לראות את בתו, במעשה קיצון נואש, ערב יום השואה, קפץ מקומה תשיעית אל מותו.

אלון וולף. אבא. יהי זכרו ברוך. אמן.

תסקיר מכון שינוי, מונה על ידי בית המשפט לשמש כמתאם הורי, על מנת לחדש את הקשר בין אלון לבתו, אולם האם סירבה לשתף פעולה לחידוש הקשר. שימת הלב לדיווח המקומם של מכון שינוי ולאנטיגוניזם נגד האב. מדוע כתבו במכון שינוי את האם ואח’ נגד האב. מיהם האחרים? לא צויין. מכון שאמור לבצע גישור ותיאום הורי, היה אמור לשים מקו בין שם האב לשם האב, על מנת להראות הליך גישור.

הדיווח של דר’ דניאל גוטליב לבית המשפט מקומם אף הוא, בתיאור תסכולו של האב בצורה חסרת חמלה ותובנה למצבו הקשה.