רחל חמיאס אמא לשני ילדים: ילד אחד אני טובה לגדל ואת הילד השני לא. למה? אחד סוג א’, השני ב’
אמא לשני ילדים: ילד אחד אני טובה לגדל ואת הילד השני לא. למה? אחד סוג א’, השני ב’
הפגנה מול הבית של שרת המשפטים ציפי לבני
22 במאי 2014
לי לקחו את הילד בטענות שקריות. פקידת הסעד טענה עלי כל מיני טענות שקריות ולקחה לי ילד בן 5 מהבית.
היתה שם חותמת גומי של בית המשפט, אפילו לא בדקו ולא הציצו בתוך התיק הזה. עברתי מסוגלות הורית על חשבוני.
קודם כל הם מנסים לרושש את הבן אדם כלכלית. יש לי עוד ילד אחד בבית. בן 11. זאת אומרת שלילד אחד אני טובה ולילד השני פחות טובה.
הטענות השקריות: שאני בחורה כאוטית בעלת הפרעת אישיות קשה, ומשתמשת בסמים קשים. נתתי שתנים במשך שנה שלמה. את הבדיקות לא הביאו לבית המשפט.
הילד הבכור שלי חגג לא מכבר בר מצווה, פקידת הסעד סירבה לתת לילד הקטן שלי שנמצא במשפ’ אומנה להשתתף בבר מצווה של אחיו. שהילד הקטן שלי לא יחגוג עם אח שלו בר מצווה. איזה רוע צריך להיות לפקידת הסעד. איזה רוע.
הילד שלי היה שנה וחודשיים במרכז חרום. שנה וחודשיים, כשהוא הילד הכי קטן במרכז החירום, כשכל הילדים סביבו בני 9, 10 ו- 12, ילדים שיודעים קרוא-וכתוב, ילדים שמשחקים ארץ – עיר, מונופול, הוא רוצה להשתתף איתם. הוא לא יכול, כי הוא רק בן חמש ולא יודע קרוא וכתוב.
וכשהוא רק בן 5 וקצת מפריע וקצת נודניק וגם רוצה להיות חלק, אז מסממים אותו עם סמי רספרדל, כדי להשתיק אותו ולהצדיק את הפשעים שלהם. ביקשתי מבית המשפט שיאפשר לי לעשות אבחון לילד אצל טובי הפסיכיאטריים ושאני אממן את חוות הדעת.
טובי הפסיכיאטריים קבעו שהילד לא צריך לקבל שום כדור רספרדל. השופט לא קיבל את הטענה הזו. זו היתה חוות דעתו של השופט. השופט הוא שופט ואין לחלוק עליו.
אני מבקשת את רחמייך ציפי לבני.
הילד שלי ילד בן 5 שנלקח למרכז קלט חרום, ששואל אותי:
“אמא, למה בחרת לקחת את הילד הגדול ואותי זרקת?”
“למה את לא נלחמת עלי?”
“למה את לא באה לקחת אותי מכאן?”
“אמא, מה טעית. אני רוצה לדעת מה טעית”.
מה תגידי לו כשהוא יהיה בן 18, שזה סוג א’ והוא סוג ב’.
