נחמה דר מובילה חברתית, פקידות סעד חוטפות ילדים מסיבה אחת: עוני. זה קרה בשנות החמישים אנחנו לא ניתן שזה יקרה גם עכשיו
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2a5
הפגנת הורים נגד חטיפת ילדיהם בכנס פרידה לנשיאה הילה גרסטל בראשות אשר גרוניס
בית ציוני אמריקה, 8/6/14
נחמה דר, מובילה חברתית:
כשאני נתקלתי לפני כמה חודשים בידיעה הזו שבמדינת ישראל חוטפים ילדים וזה לא נגמר. מדינת ישראל 2014, לא שנות החמישים, לא חטיפות ילדי תימן. מדינת ישראל שנת 2014 מוציאים ילדים בגלל עוני. תקשיבו טוב. עוני!!! שום סיבה אחרת. בתים נורמטיביים לחלוטין. אמהות נהדרות, מתפקדות. אבות, שמשרד הרווחה מונע מהם את הילדים, כי לעובדת הסוציאלית הוא לא דיבר אליה יפה, הוא לא נחמד אליה, ומכיוון שהוא לא נחמד, הוא לא יראה את הילדים שלו. פק”סית במדינת ישראל מחליטה ובית משפט חותם.
במדינת ישראל מוציאים ילדים ללא שום שיקול דעת ענייני. מוציאים בגלל עוני ומוחלשות. ועברתי בין הרבה אמהות ואבות, שהאוזניים תצלינה מהסיפורים הללו. מספיק שהבית שלך לא מתנהל כמו שהם רוצים, זו הזנחה. האמא לא התעוררה יום אחד בבוקר, הזניחה את הילדים שלה. עוד סיבה: הנעליים קרועות. עוד סיבה: אבק בבית. אמא אחת הסבירה לי שהיה לה אבק בבית ומבחינת הפק”ס זה הספיק לה להוציא את הילדים מהבית. יש לי גם אבק בבית, ואתם יודעים מה, גם לילדים שלי לפעמים יש נעליים קרועות. אני רוצה לראות שמישהו היה מעז לגעת בהם כי יש להם נעליים קרועות. לאן הגענו? נעליים קרועות? אבק? זה סיבות להוציא ילדים מהבית, והגדילו לעשות: כולן נרקומניות. כל האמהות האלה נרקומניות. בחיים לא נגעו בסמים, אבל מבחינת הפק”סית נורא קל לרשום נרקומנית. נכון? לא נכון? בית המשפט הוא חותמת גומי, והם חותמים. אף אחד לא בודק. והמשטרה? זרוע מבצעת.
פק”סית מתקשרת למשטרה:
‘תשמעו יש כאן מקרה של התעללות מאוד קשה, התינוק זחל לכביש’.
באיזה בית זה לא קרה? אני רוצה לדעת. הנכד שלי יצא לכביש 3 פעמים בשבת אחת. אז מה? אני מתעללת בו? אני מזניחה אותו? לא. הוא תפס את הדלת פתוחה, אבל במקרה הזה, הגיעו שוטרים. מקרה חירום. האמא במעצר יומיים.ישבה בבית סוהר. אישה נורמטיבית, ואחרי זה מעצר בית, ואחר כך גנבו לה חמישה ילדים, בלי שום התחשבות, בלי שום דבר. פשוט גנבו לה את הילדים. זו הוראה של המשטרה, אבל מי הפעיל אותם? הפק”סיות. הן בעצם הביג בוסיות של המדינה הזו. לא משפט, לא משטרה, לא ממשלה. אף אחד לא יכול לנצח את הפק”סיות הארורות האלה. ואני חושבת שהגיע הזמן, שאנחנו נעשה לזה סוף!
פק”סית לא תקבע אם ילד יוצא מהבית בגלל מצב כלכלי, ויבדקו את השקרים שלה.
לא יתכן שהמשטרה תקבל את דבריה של הפק”סית כאמת מוחלטת. לא יתכן שבית המשפט יחתום על זה, בלי לבדוק. זהו.
די לחטיפות ילדים. זה קרה בשנות החמישים, אנחנו לא ניתן שזה יקרה גם עכשיו.
