ועדת גילת ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2cB

על הכשל המשפטי המובנה באבחון "טובת הילד" באמצעות מערך שירותי הרווחה – ישראל צבי גילת – קובץ PDF

ועדת גילת משחק לידיהם של הרווחה.

משרד הרווחה לא יישם את המלצות ועדת גילת (דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם), את זה ניתן לראות באופן מיידי ע"י השוואת המלצות ועדת גילת לתע"ס (תקנון עובדים סוציאליים) מספר 8.9 בעניין ועדות החלטה.

ועדת גילת המליצה כי לא יתנהל כל דיון בועדות ההחלטה בלי נוכחות הקטין ומשפחתו; חובת תרשומת וגילויה לקטין ולמשפחתו, הקטין ומשפחתו זכאים לנציגות מטעמם. כינון "נציבות קבילות", ועוד.

משרד הרווחה לא יישם אף אחד מאלו.

לכאורה ניתן לחשוב כי המלצות גילת מסייעות לאזרח. אך ההיפך הוא הנכון, למעט מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד ועל ועדת ההחלטה המלצות ועדת גילת פוגעות בזכויות האזרח.

ועדת ההחלטה מורכבת מפקידי רשויות מקומיות ושכיריהם השונים: מומחים ובעלי מקצוע. הם מדברים בשפה אחת ומנודדים בראשם למוצא פיו של פקיד הסעד, או יו"ר הוועדה. הם מקיזים את דמיהם של הקטין והוריו ובתום הדיון יפקירו אותם בשלל אבחונים תיוגים והמלצות להחלטות שיפוטיות שאין מאומה בינם לסיוע לקטין ומשפחתו. ה"משחק מכור" מראש

ועדת גילת מחזקת מעמד הוועדה הזאת בכך שהיא הופכת אותה למעין בית משפט שבו הקטין הוריו, יהיו נוכחים עם נציג ותהיה תרשומת.

בתום ה"משפט" המכור תטען הוועדה כי יש תוקף להחלטותיה כי הקטין ומשפחתו נכחו, הם חלק ממנה.

תגובת משרד הרווחה להמלצות ועדת גילת

באופן אירוני משרד הרווחה רמז בתגובתו לוועדת גילת כיצד האזרח צריך לפעול בוועדות ההחלטה:

"…המשרד יבחן את כל המלצות ועדת גילת כדי לקבוע אילו מתוכן יש מקום לאמץ. יש לציין שלמשרד כמעט ולא היה ייצוג בוועדת גילת ולכן לא היתה בחינה מקצועית מלאה של כל ההמלצות".

(מכתב מאת חיים פוזנר, מנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים במשרד הרווחה, 1515 במאי 2013).

 ועדת גילת

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם בראשות ד"ר ישראל צבי גילת (להלן: דוח ועדת גילת). דוח ועדת גילת עסק בין היתר גם בעבודתם של פקידי הסעד וקבע:

"פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלאסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי המשפט, והוא הוא המקבל הוראות מבית המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי המשפט הוא המחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית המשפט, כדי שבית המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו."

ועדת גילת הגישה את המלצותיה בחודש נובמבר 2002. עיקרי ההמלצות נוגעות בכך שוועדות ההחלטה לא פעלו מתוקף חוק או תקנות, והיו טענות חוזרות ונשנות על תהליך העבודה שלהן. להלן חלק מן ההמלצות:

1.      לא יתנהל כל דיון בוות"ט (ועדות לתוכניות טיפול – שמן החדש של ועדות ההחלטה) בלי נוכחות הקטין ומשפחתו; באין הורים יהיו נוכחים קרובי משפחה המחזיקים בקטין בפועל או לפי סדר שנקבע בחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

2.      כדי שההליך המתקיים בוות"ט יהיה שקוף יותר יש לקבוע חובת תרשומת וגילויה לקטין ולמשפחתו.

3.      הקטין ומשפחתו זכאים לנציגות מטעמם.

4.      למשפחה יש זכות מהותית להציג תוכנית טיפול חלופית.

5.      יש לכונן של "נציבות קבילות" שבראשה "נציב קבילות"; יש לקבוע מנגנוני תלונה על פקידי סעד, על חברי ות"ט ועל חברי ועדת תוכניות טיפול עליונה. המנגנונים צריכים להיות נגישים לקבילותיהם של קטינים שעניינם נידון, למשפחות הקטינים ולנציגיהן ולארגונים וולונטריים שמעוניינים לקבול על תופעה כללית. מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית-משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.

6.      לא יתנהל דיון באפשרות של הכרזת ילד כבר-אימוץ אלא רק בוועדה לתוכניות טיפול, ולא ייפתח כל הליך אלא רק לאחר שהוות"ט תנמק בכתב מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ ולא להסתפק בפתרונות של הליכי הוצאה חוץ-ביתיים רגילים. בישיבות ות"ט אלו חייב להיות נוכח פקיד הסעד לחוק הנוער וכן פקיד הסעד לפי חוק האימוץ, ודבריהם יובאו בפרוטוקול.

7.      עיגון מעמדה של "ועדה לתוכניות טיפול" בהליכי אימוץ: "…הוועדה ממליצה כי ייערך תיקון בחיקוק, בו יינתן מעמד רשמי לוות"ט באשר להחלטה להוציא קטינים מן הבית על-מנת להכריזם כבני אימוץ. כמו-כן, ממליצה הוועדה כי יקבע בתקנה כי בכל מקרה שאין ההורים מסכימים למסור את ילדם לאימוץ, לא ייזום פקיד הסעד הראשי לעניין חוק האימוץ, התשמ"א – 1981, כל צעד לקראת הכרזת ילד כבר אימוץ, עד להכרעה בנידון של הוות"ט."

8.      הוצאת צו חירום לפי סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, תיעשה רק לאחר חתימת הסכמה של פקידת סעד ארצית לפי חוק הנוער ולאחר שהיא מנמקת בתצהיר מדוע אין לנקוט בצווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער.

9.      המלצה לשינוי התנאים להפעלת צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער: כאשר מוצא ילד בצו חירום, הוא יכול להיפגש עם הוריו בתוך 48 שעות. צו החירום יוצא לשבעה ימים.

10.  כשתוקם המועצה המדעית, יש להגביר את הפעילות המחקרית שמטרתה להעריך את דרכי קבלת ההחלטות של פקידי סעד ולבנות תשתית אמפירית להחלטות בעתיד.

11.  הוועדה ממליצה כי משרד הרווחה יטיל על צוות מקצועי מצומצם להגדיר בפירוט את תפקידם של פקידי הסעד ואת היקף עבודתם.

[youtube=http://youtu.be/UAqPGjiOmSo]

תגובת משרד הרווחה להמלצות ועדת גילת

"…המשרד יבחן את כל המלצות ועדת גילת כדי לקבוע אילו מתוכן יש מקום לאמץ. יש לציין שלמשרד כמעט ולא היה ייצוג בוועדת גילת ולכן לא היתה בחינה מקצועית מלאה של כל ההמלצות". (מכתב מאת חיים פוזנר, מנהל האגף לשירותים חברתיים ואישיים, 15 במאי 2003.)

התוכניות ליישום המלצות ועדת גילת

ב-10 במרס 2004 הציג מנכ"ל משרד הרווחה דאז,  פרופ' דב גולדברגר,[1] את "המסגרות החדשות של הוועדות לתכנון טיפול ומעקב במחלקות לשירותים חברתיים (ועדות החלטה)" לפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.[2] יו"ר הוועדה, שאול יהלום, ציין כי "בעקבות הוועדה [ועדת גילת], שלא יושמה בקדנציה הקודמת, מונתה ועדת יישום בקדנציה הנוכחית, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, פרופ' דב גולדברגר". בישיבה זו הציג פרופ' גולדברגר את מסקנות הוועדה שלו – כיצד יש ליישם את דוח ועדת גילת.

 יש לציין שיו"ר הוועדה, חבר הכנסת שאול יהלום, קיבל מכתב מאיגוד העובדים הסוציאלים, שבו התבקש לבטל את המלצות ועדת גילת – לעובדים הסוציאלים היו השגות רבות על הדוח, בעיקר בנקודות שבהן הוצע לצמצם את סמכויותיהם של פקידי הסעד או לחשוף אותם לביקורת.

בישיבה תיאר מנכ"ל משרד הרווחה את תוכניות המשרד ליישם את רוב ההמלצות בדוח ועדת גילת (עד אז לא נעשה כל צעד בכיוון זה). בישיבה אמר פרופ' גולדברגר לצבי גילת, יו"ר ועדת גילת: "בהרבה דברים הלכנו רחוק יותר מההמלצות שלכם… יש מקום שהתחשבנו גם בדברים של השופטת רוט-לוי".[3]

 עד לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תגובת משרד הרווחה אשר ליישום דוח ועדת גילת ודוח ועדת גולדברגר.  צוין  שבשנים האחרונות היו במשרד הרווחה הרבה חילופי גברי.[4]

בספר התקציב של משרד הרווחה לשנת 2006 (מאוקטובר 2005) נאמר: "לקראת שנת 2006 נערך המשרד להתחלת הרפורמה המקיפה בעבודת הוועדות בהתאם למסקנות הוועדה בראשות פרופ' דב גולדברגר והוועדה בראשות פרופ' גילת".