בימ”ש מחוזי נצרת פסק כי על עו”ד טל איטקין לשלם לתובע סך של 11,000 ש”ח רת”ק 32858-03-14 יוסף בן חיים נ’ עו”ד טל איטקין
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2eE
בימ”ש מחוזי נצרת קיבל בקשת ערעור נגד נגד עו”ד טל איטקין, ופסק כי עליה לשלם לתובע יוסף בן חיים סך כולל של 11,000 ש”ח, בתיק רת”ק 32858-03-14 בן חיים נ’ עו”ד טל איטקין.
בכתב התביעה שהוגש לבימ”ש לתביעות קטנות בנצרת (ת”ק 22655-10-12) נתבעה עו”ד טל איטקין, בכך שפעלה שלא כדין והטילה צו עיכוב יציאה מהארץ, ועיקולים על חשבונות הבנקים השונים כנגד יוסף בן חיים – למרות שידעה שיש צו עיכוב ביצוע שניתן ע”י בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
עו”ד טל איטקין הפסידה גם בתביעת לשון הרע שנתבעה על ידי בן חיים בבימ”ש לתביעות קטנות עפולה (ת”ק 10164-06-12) – שם חוייבה לשלם סך 17,000 ש”ח, עבור דבר פרסום לשון הרע שנבע מהתנהלותה של עו”ד איטקין במסגרת ניהול תיק ההוצל”פ.
מכתב הערעור עולה, כי עו”ד טל איטקין המייצגת את גרושתו של התובע לא בחלה בשום אמצעים, לרבות הכפשות, הטלת רפש, הפרחת שקרים בוטים והפעלת לחץ כוחני בדרכים שונות ומשונות על מערכת ההוצל”פ כשהיא נוקטת בשלל הליכי סרק משפטיים, תוך התשת והטרדת בן חיים ושימוש נרחב לרעה בהליכי משפט. כתוצאה מכך התנהלו בין בן-חיים לגרושתו הליכים משפטיים רבים מאוד, בעיקר בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ובבית הדין הרבני האזורי בנצרת.
עו”ד טל איטקין העידה בשקר “מעולם לא עשיתי עיקולי בנקים” ואילו הראיות שהציג התובע בן חיים הוכיחו מעל לכל ספק, את ההיפך הגמור כשבמועד זה עמד בתוקף צו עיכוב ביצוע מטעם בית הדין הרבני הגדול.
עו”ד טל איטקין, גרמה לבן חיים נזקים רבים מעבר לכספיים, כשתכליתם להפעיל לחץ קשה מנשוא על בן חיים על מנת שיסוג מדרישתו וכי לא יעמוד בהתחייבותו כלפי בתו היחידה למענה הוא נלחם. המוטיב הראשון שעשתה עו”ד טל איטקין – שימוש בלתי פוסק בשקרים בוטים ובהכפשות משוללות כל יסוד, המובאות בלשון פרועה וחסרת מעצורים. בעניין זה עדות שקרית לבית המשפט: “מעולם לא עשיתי עיקולי בנקים”, כשמנגד בהמשך הפרוטוקול נרשם: “הנתבעת אישרה בעדותה כי הוטל עיקול על חשבון העו”ש של התובע ועל כל זכות הקיימת על שמו”.
המוטיב השני של נזקי עו”ד טל איטקין לתובע בן חיים – עיכוב יציאה מהארץ לבן חיים כשבן חיים שהה בחו”ל, כשלא היה כל היגיון להגביל יציאתו של בן חיים מהארץ כי הוא לא נדרש לצאת, אלא דווקא להיכנס לארץ. לעו”ד איטקין לא היה איכפת אם בן חיים בארץ אם לאו, העיקר מבחינתה לגרום נזק רב ובלתי הפיך לבן חיים כמו גם לילדתו הרכה של בן חיים.
בהקשר זה יצויין, כי לכל אורך שנות המאבק של בן חיים בגרושתו על הסדרי ראיה ומשמורת על בתו היחידה, הקפיד יתרה שלא לפגוע בכבודה של גרושתו, וזאת לשם הגנה על הילדה ועל כבודה של אמה מולידתה.
המוטיב השלישי במאבקה של עו”ד טל איטקין נגד בן חיים הוא המוטיב העיקרי לענייננו – שימוש במכשיר הפלילי ככלי לחץ ולאיומים של המשיבה, תוך ניצול קשריה עם מערכת המשפט והשפעתה על גרושתו, כשהיא מגישה בקשות לביצוע הליכים מבצעיים במועדים בהם היה צו עיכוב ביצוע מטעם בית הדין הרבני הגדול בתוקף, בכך גרמה לנזקים של ממש לבן חיים בשל החזרת שיקים בפועל והביאה אותו להקדמת הגעתו לארץ לשם הקטנת נזקיו.
יצויין כי התנהלותה של עו”ד טל איטקין לאורך הדרך, מוכיחים מעבר לכל ספק כי היא פעלה בכוונה לגרום לבן חיים נזקים, להפעיל עליו לחץ להגיע עם גרושתו לפשרה בתנאיה שלה, כשהיא לא בוחלת להטעות את בית המשפט בהגישה מסמכים שקריים כשהיא יודעת שהמידע אינו אמת.
לסיכום, השופט דני צרפתי קיבל את בקשת הערעור של בן חיים כערעור ופסק על דרך הפשרה, כי על עו”ד איטקין לשלם לתובע בן חיים סך כולל של 11,000 ש”ח, על מנת לא לבזות את עו”ד איטקין בפסק דין שיבייש אותה ויגמור לה את הקריירה כעורכת דין.
