סגלית אופק שופטת לענייני משפחה רמת גן החלטה שיפוטית המפקירה קטינים להתעללות בידי אב אלים
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2eV
סגלית אופק, לא ניחנה בתכונה החיונית ביותר לבני אדם – לקרוא בקשות פשוטות ולהבין תוכנם. כל זה היה יכול לעבור איכשהו על סדר היום אם היה מדובר ברכוש – אלא שמדובר בשופטת משפחה, האמורה להכריע בדיני נפשות של קטינים, אלא שסגלית אופק לא מבינה או לא קוראת את הבקשות המובאות לפניה – כשהיא מפקירה ילדים לגורלם.
ענייננו באב אלים המתגורר דרך קבע בחו"ל, כשגרושתו ושני ילדיו חיים בארץ. האב מגיע מפעם לפעם לביקורים בארץ, והאמא מתוך ראיה כוללת לטובת ילדיה עודדה את הילדים לפגוש את אביהם וללון אצלו, כל זמן שהוא שוהה בארץ.
לאב רקורד של אלימות קשה במקום מגוריו בארה"ב והתמכרות לסמים, שם הורשע בעבירות אלימות כלפי קורבנות אחרים.
בצר לאימא, לאחר שספגו היא וילדיה את נחת זרועו של האב, נאלצו להימלט על נפשם לארץ. בחודש אוגוסט 2013 הודיע האב לאם כי הוא מתכוון להגיע לארץ, מבקש לפגוש את הילדים ואמר שהוא השתנה. האמא האמינה באמת ובתמים שהאב מתחרט על מעשיו, אמרה לו שיפתחו דף חדש.
אלא שהאב, במקום ליהנות ולבלות עם ילדיו בביקורו בארץ, היכה את בנו, חנק אותו והכניס אותו בכוח לאמבטיה כשבנו לבוש בבגדיו כשהוא צורח עליו "מסריח, כלום לא יצא ממך, אתה תהיה הומלס". הבת הקטינה ספגה התעללות מסוג אחר: לקטינה שיער ארוך שהיה אסוף בשתי קוקיות, האב גזר את שתיהן, כשהוא מותיר את בתו בוכיה, עצובה ומושפלת. הילדים התקשרו לאמם וביקשו ממנה שתבוא ותיקח אותם מהאב.
ברי, כי אין מדובר ב"אי שביעות" של האם מהאב – מדובר באבא אלים שמתנהג בצורה חריגה כלפי ילדיו וניצל את העובדה, כי האמא רצתה שלילדים יהיה אב נוכח, לא רק בשיחות טלפוניות, גם במציאות. בביקור לפני שנה, לאחר שהאב נהג שוב ושוב באלימות כלפי ילדיו, אמר לו הבן הצעיר שהוא לא רוצה לראות אותו יותר, כי הוא מכה ומקלל אותו, כך גם אמרה הבת הקטנה.
במטרה לשמור על קשר בין הילדים לאביהם, פנתה האם לפקידת הסעד, וביקשה ממנה כי המפגשים בין האב וילדיו ייערכו במרכז הקשר העירוני. האמא היתה בדרכה למרכז הקשר עם ילדיה, והאבא שהיה רכוב על אופניו, דחף את האם במטרה להפילה ארצה, אלא שהאם נפלה על איש כבד משקל שישב על ספסל, וכך ניצלה מנפילה כואבת יותר. הילדים שראו את אביהם דוחף את אימם, נכנסו לחרדה קשה וסירבו לפגוש את האב במרכז הקשר. נוכח ההתנהלות המתוארת לעיל, אין זה מפתיע שהילדים לא רצו להיפגש עם אביהם.
בתקופה האחרונה הודיע האב לאם, על הגעתו לארץ ורצונו לפגוש את הילדים. ויובהר כבר עתה, חרף האלימות שהפגין האב כלפי האם והילדים, עדיין סברה האם, כי טובת הילדים שיפגשו במרכז קשר.
האם פנתה לבית המשפט, שופטת סגלית אופק, וביקשה לקבל צו הגנה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, בו התבקש בית המשפט:
- לאסור על גרושה להיכנס לדירתה.
- להימצא בתחום של 500 מ' מהבית שלה.
- להטריד את האם ואת ילדיה הקטינים, לרבות לא לעקוב, לצלם ולנהוג באלימות כלפיהם.
- להורות לגרוש להיות בקשר עם מרכז הקשר.
נוכח ההתנהלות המתוארת לעיל של האב וניסיונם המר של האם וילדיה עימו, מדובר בבקשה היגיונית המתבקשת לכורח המציאות.
האמא נדהמה לקרוא את החלטת השופטת סגלית אופק, המנותקת מהמציאות והנוגדת את ההלכה הפסוקה, שם קבעה:
"1. הסמכות לביהמ"ש ליתן סעד לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 הינה כמפורט בסעיף 3 לחוק. היינו כי האירוע בגינו מבוקש הצו אירע בסמוך להגשת הבקשה.
2. כל התיאורים המפורטים בבקשה אירעו שנים לפני הגשת הבקשה. לפיכך, אין כל אפשרות להיעתר לבקשה, והיא נדחית ללא צורך בקיום דיון או בקבלת תגובת המשיב.
המזכירות תסגור את התיק."
החלטת השופטת מעבר להיותה מקוממת, היא מחרידה ומזעזעת ומוכיחה מעל לכל ספק, כי השופטת לא טרחה לקרוא את הבקשה ונספחיה המצורפים המוכיחים בראיות, כי האב תושב חו"ל, בביקורו הקודם בארץ לפני כשנה, נהג באלימות כלפי ילדיו וגרושתו וגרם לבתו הקטינה נזקים נפשיים כשגזז את שיערותיה שלא בהסכמתה או בידיעת האם.
אין מדובר באירועים לפני "שנים". מדובר באירוע מחודש אוגוסט 2013, כשהאב עד עצם היום הזה, לא הביע התנצלות למעשיו, ומי ערב לאמא שהאב לא ירצח את ילדיו, כשם שעשה אב גרוש ממושב ישרש כמעשה נקמה בגרושתו?
סוף דבר
השופטת סגלית אופק, חרגה מפרשנות בקשת צו ההגנה. האם הביאה לתמיכה לדבריה, עובדות המגובות בראיות, מביקורו של האב מלפני כשנה, מהם עולה כי האבא איננו "אדם מהיישוב", הוא אדם שהורשע בפלילים – באלימות, הוא אדם ששם נר לרגליו את השקר, הבדיה והסילוף והותיר אישה ושני ילדים המומים ופגועים מדרך התנהלותו, אלימותו ושקריו.
אי מתן צו הגנה לאמא וילדיה, מפקירה את הקטינים, חלילה, למעשה או ניסיון תקיפה נוסף של האב נגד הקטינים, כשהשופטת יכולה למנוע זאת.
כשמדובר בדיני נפשות, תמיד תיטה הכף לטובת מתן צו, שכן כפי המוכח בראיות, מדובר באב עבריין מורשע באלימות, שלא קיבל טיפול באלימותו, שלא הביע חרטה על מעשיו, ולא ברור מה ימנע ממנו לתקוף את ילדיו שוב, כשהוא מקבל גיבוי ממערכת המשפט.
