עו”ד איריס ברנד: מי אמר שבתי הדין פוסקים נגד נשים?

הצעת חוק של עליזה לביא מבקשת לשים סוף ל“מרוץ הסמכויות“ בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לעניני משפחה. אלא שההנחה שבתי הדין פוסקים לטובת הגברים – כבר איננה נכונה.

http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/546/274.html#.U3Ev7H5hcrg.facebook

ידוע שכשזוג בישראל מחליט להתגרש, הגבר ממהר לבית הדין הרבני והאישה לבית המשפט לענייני משפחה. התפיסה הרווחת היא שהראשון שיגיש את תביעת הגירושין ישיג תנאי פתיחה טובים יותר בפירוק הנישואים. אך הצעת החוק שהגישה ח”כ עליזה לביא (יש עתיד) מבקשת לשים קץ ל”מרוץ הסמכויות” המתיש ולכפילות הדיונים שמסרבלים את ההליך המורכב ממילא, ולקבוע כי בתי הדין הרבניים ידונו בסוגיות הכרוכות בגירושין רק כאשר שני בני הזוג יסכימו לכך. כך, ברירת המחדל לדיונים תהיה בתי המשפט לענייני משפחה.

אלא שסגן שר הדתות, ח”כ הרב אלי בן-דהן, שכיהן בעבר כמנהל בתי הדין הרבניים, חשש מפגיעה בסמכויותיהם של בתי הדין ופעל לפסול את הצעת החוק. במקומה הוקמה ועדה ממשלתית שתגבש הצעת חוק מוסכמת על חברי הקואליציה, שתמצא פתרון למצב.

תיקון החוק אמור, כך נראה, להיטיב עם הנשים, שבית הדין הרבני מפלה אותן לכאורה לרעה. אך יש מי שסבור שבמקרים רבים בית הדין הרבני דווקא מגן על הנשים יותר מבתי המשפט לענייני משפחה, וצמצום הסמכויות של בתי הדין הרבניים עשוי לפגוע בהן.

“צריך לצאת מהתפיסה האוטומטית שבתי הדין הרבניים עומדים לטובת הגברים ובתי המשפט לענייני משפחה לטובת הנשים“;

אומרת עו”ד איריס ברנד, סגנית יו”ר הפורום לענייני משפחה בלשכת עורכי הדין.

“צריך לשפוט כל מקרה לגופו, לראות מה עילת הגירושין של כל אחד מהצדדים ולפי זה לפנות לערכאה המתאימה”.

כדוגמה לטענתה מציגה עו”ד ברנד מקרה שבו גבר ביקש להתגרש מאשתו, ובמהלך הדיונים התגלה כי יש לו חברה מרוסיה. המידע החדש גרם לבית הדין הרבני לדחות את תביעת הגירושין שלו. “הדיינים הודיעו לו שהם לא ייתנו לו גט, ונימקו זאת בכך שהם לא יאפשרו לו לזרוק בת ישראל בשביל גויה”, מספרת ברנד.
למרות ההכרעה לטובת האישה, זו פנתה בכל זאת לבית המשפט לענייני משפחה, שפסק לה דמי מזונות נמוכים ביותר- 300 שקל בחודש. “זהו מקרה קלאסי שבו עורך הדין של האישה טעה ופנה לבית המשפט לענייני משפחה. אם האישה הייתה פונה לבית הדין הרבני, היו פוסקים לה סכומים מכובדים בהרבה”, מסבירה עו”ד ברנד.

לדבריה, התפיסה שבית המשפט לענייני משפחה פוסק לטובת האישה הייתה נכונה בעבר, כשהיה קיים בית משפט אחד בלבד לענייני משפחה – בתל-אביב. מאז הוקמו בתי משפט נוספים לענייני משפחה ברחבי הארץ, וכמעט בכל בית משפט שלום יש גם בית משפט לענייני משפחה. “יש ריבוי של שופטים, פסקי דין והחלטות, שכבר אי אפשר לדעת מראש מה תקבל האישה”, היא מוסיפה.

רק לאחרונה פטר בית משפט השלום בראשון-לציון מתשלומי מזונות אב שקיבל משמורת משותפת על בנותיו. עו”ד ברנד מסבירה זאת בכך שהפסיקה תלויה מאוד בשופט המטפל בתיק. היא מסכימה שבאופן כללי גישת בתי המשפט שוויונית יותר, אבל לעתים דווקא התפיסה הפחות שוויונית גורמת לבית הדין הרבני לפעול לטובת הנשים ולהגן עליהן – בעיקר במקרים של נשים מבוגרות.

מקרה כזה התרחש בתביעת גירושין של זוג מבוגר, כבני שבעים: הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, והאישה רצתה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. היו אלה נישואים שניים לשני הצדדים ולא היו להם ילדים משותפים. הבעל ביקש להתגרש בשל לחץ שהופעל עליו על ידי ילדיו, שחששו כי אשתו השנייה תירש את כל רכושו לאחר מותו. מכיוון שבני הזוג חתמו על הסכם ממון לפני החתונה, אילו בית המשפט היה דן בגירושים סביר להניח שהאישה הייתה יוצאת בלא כלום. אך בית הדין הרבני כרך את הגט במזונות וכפה על הבעל לפצותה בסכום כספי נאה.

“בית הדין הרבני לא יזרוק מהבית אישה בת שבעים והוא ידאג לכל מחסורה”, טוענת עו”ד ברנד. “נשים שלא עובדות למשל, בבית המשפט יפסקו שהן צריכות לצאת לעבוד. במקרה הזה לעומת זאת פסק בית הדין הרבני לאישה שמעולם לא עבדה אחרי 25 שנות נישואין דמי מזונות בסך 6,000 שקל מדי חודש”. אבל זו בדיוק הביקורת על בתי הדין הרבניים – שהם עוקפים את החוק.

“זה לא שבית הדין עוקף את החוק. יש לו דין משלו – דין תורה. גם בית המשפט לענייני משפחה יכול לעקוף את החוק. חוק בית המשפט לענייני משפחה קובע שבית המשפט ינהג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק בנסיבות העניין.? החוק מעניק לשופט גמישות ויכולת לתמרן, ויש לו סמכות חוקית לפסוק כפי שהוא רואה לנכון. השופט או הדיין יכולים להתאים את החוק לנסיבות התיק שעומד מולם?

לדף הפייסבוק של עו”ד איריס ברנד – הקליקו:

https://www.facebook.com/IrisBrandadv/timeline