המרכז הישראלי לאפוטרופסות הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנותאפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן – לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן – הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן – הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן – ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן – זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן – בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

בחודשים מאי 2009 – פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים – עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.