שולחן עגול בשיתוף האגף לסיוע משפטי וארגוני המגזר השלישי – סיכום מפגש ראשון 30.6.14 בהשתתפות לורי שם טוב נציגת עלי"ה – עמותה לזכויות ילדים והורים
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-2ja
בתאריך 30.6.14 התקיים המפגש הראשון בסדרה של 4 מפגשים של שולחן עגול ביוזמת האגף לסיוע משפטי בשיתוף עם ארגוני המגזר השלישי.
המפגש התקיים בנוכחותה של הגב’ אמי פלמור, המנהלת הכללית של משרד המשפטים ועו”ד קארן שוורץ אמיגה, סגנית מנהל האגף לסיוע משפטי. במפגש נטלו חלק קשת רחבה של נציגי ארגונים מכל קצוות החברה האזרחית.
המפגש הראשון הוקדש להצגה רוחבית של תחומי העיסוק השונים של האגף לסיוע משפטי.
משתתפים מטעם האגף:
הנהלת האגף לסיוע משפטי
עו”ד קארן שוורץ-אמיגה, סגנית מנהל האגף לסיוע משפטי
עו”ד הדס גבריאל – ממונה נפגעי עבירה
עו”ד יעל שמחי – ממונה
עו”ד לידיה רבינוביץ’ – ממונה
עו”ד ענת בהט – ממונה פניות ציבור
הסיוע המשפטי – מחוז צפון שוקי פרידמן מונדר אשכר
הסיוע המשפטי – מחוז חיפה אוסאמה חזבון
הסיוע המשפטי – מחוז תל אביב אורנה פז דניאל רז מלי ורוצלבסקי סיגלית זוהר שרי ורדי
הסיוע המשפטי – מחוז ירושלים ציקי שטרסברג-דיל רחלי ירדן
הסיוע המשפטי – מחוז באר שבע
טל קורמן מנהלת הסיוע המשפטי- מחוז באר שבע
משתתפים מטעם הארגונים החברתיים (ע”פ סדר א”ב):
אורלי סיון, אביב לניצולי שואה
איילת ורד מגן, הקרן לטיפול בחסויים
אמי סער, מוקד לפליטים ומהגרים
גיל סלומון, מנכ”ל לשכת עורכי הדין
דבי שדה, הקליניקה לעריכת דין קהילתית, המרכז האקדמי למשפט ועסקים (ר”ג)
דנה אייזנר לביא, מ.נ.ע – מרכז זכויות נשים עירונים במשרד לקידום מעמד האישה בראשל”צ
חן וונדרסמן, תוכנית “שכר מצווה”, לשכת עורכי הדין
טל חסין, האגודה לזכויות האזרח
טלי דג’ן ובת חן משינסקי אבן, עמותת טבקה
יעל כהן רימר, עמותת ידיד
יעלה כהן, אלה – מרכז לסיוע נפשי חברתי
לורי שם טוב עמותת עלי”ה – עמותה לזכויות ילדים והורים
לילך שלום, הקליניקה לניצולי שואה וזקנים, אוניברסיטת בר-אילן
משה בר, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
סטרולוב ליעד ומורן שדה, קליניקה לזכויות ניצולי שואה, אוניברסיטת תל-אביב
סיגל אשר, רבנים למען זכויות אדם
עדי רז, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן
עדן שטה, הקליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל-אביב
צבי זר, א’ זה אבא
רוני רוטלר, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר-אילן
רונן גיל, אס”י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל
רעות גיא, עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון
שקד אריאלי ודניאל אור, מכללת ספיר
תמי קצביאן, הקליניקות בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
אמי פלמור, מנהלת כללית, משרד המשפטים
המפגש הנוכחי הינו תולדה של התחייבות משרד המשפטים, לקיים שולחן עגול של האגף לסיוע משפטי עם החברה אזרחית. זאת, נוכח החשיבות שמשרד המשפטים מייחס לחברה האזרחית ולממשקי שיתופי הפעולה של המשרד עם ארגונים חברתיים. המשרד מבקש לשפר את ההנגשה של שירותי המשרד כולו, והאגף לסיוע משפטי בפרט, לכלל האוכלוסייה. מצער בהקשר זה שאני לא רואה כאן נציגי ארגונים של המגזר הערבי.
אני תקווה שמפגש זה הינו תחילתו של מסלול חדש של הדברות ושיתופי פעולה. אבקשכם לשלוח לנו משוב של המפגש ורעיונות ליוזמות נוספות.
אני מודה למנכ”ל לשכת עורכי הדין שהצטרף למפגש.
קארן שוורץ-אמיגה, סגנית הממונה על האגף לסיוע משפטי
הסבר קצר על עבודת האגף בהיבטים הכלליים.
באגף יש כיום 200 עובדים מתוכם 100 עורכי דין. האגף מקיים כ- 70,000 ראיונות בשנה עם פונים, בלמעלה מ- 70 נקודות הפרוסות ברחבי הארץ מקרית שמונה ועד אילת. 1,100 עורכי דין מטעם האגף מנהלים כ- 230,000 הליכים עיקריים בשנה מה שהופך את האגף למשרד עורכי הדין הגדול במדינה. האגף מעניק שירות משפטי בשפות שונות ופונה לכלל האוכלוסייה.
השירות הניתן על ידי האגף הינו שוויוני ואינו מונע על ידי אג’נדה של מגזר זה או אחר ועל כן השירותים הניתנים על ידי האגף משקפים בהרבה מקרים מגמות רחבות יותר בחברה הישראלית. [כך, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה בהיקף תיקי ההוצל”פ ופשיטות רגל]. האג’נדה היחידה שמובילה את האגף הינה הזכות העל-חוקתית של גישה לערכאות.
האגף הינו גוף דואלי ומשום כך חריג בשירות הציבורי – משלב בין הסמכות המנהלית הניתנת לאגף בקבלת החלטה האם להעניק שירות או לאו (כמו גם היקפה וטבעה), לבין השירותים שמעניק האגף שהינם שירותים משפטיים לכל דבר בעניין – בדומה למשרד פרטי שמייצג 70,000 לקוחות חדשים כל שנה, והינו כפוף לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין וחובת הנאמנות ללקוח. ביטוי לנאמנות האגף (בראש ובראשונה) ללקוח, ניתן למצוא בעתירות שמוגשות באמצעות האגף לסיוע משפטי נגד המדינה או גופים ציבוריים שונים (לדוגמא, בג”צ ברית מילה שההחלטה בעניינו ניתנה אך אמש ובג”צ חסן בעניין שימוש ברכב והבטחת הכנסה שניתן נגד המוסד לביטוח לאומי).
האגף עובד בשיתוף פעולה הדוק עם החברה האזרחית (לרבות חלק מהנציגים היושבים כאן היום). עם זאת, אנחנו רואים חשיבות במיסוד הקשר עם החברה האזרחית, כך שיתקיים דיאלוג דרך קבע ולא רק בשיתופי פעולה אד-הוק.
המפגשים הבאים יוקדשו למטרה זו ואילו המפגש היום יוקדש להצגת תחומי הפעילות של האגף.
הצגת תחומי הפעילות של האגף לסיוע משפטי
עו”ד סיגלית זוהר – קורבנות סחר בבני אדם
החל משנת 2004 זכאים קורבנות של עבירות הסחר בבני אדם וקורבנות החזקה בתנאי עבדות לקבלת סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי. זאת, בכל הנוגע להליכים לפי חוק הכניסה לישראל ובהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות, כגון תביעות נזיקין נגד מבצעי העבירות כלפיהם. המבקשים פטורים מהמבחנים שנקבעו בחוק להוכחת זכאות כלכלית והסיוע ניתן גם למבקשי מקלט שבדרכם לישראל הוחזקו בתנאי עבדות למרות שהעבירות בוצעו מחוץ לישראל והפוגעים אינם אזרחי המדינה. יש לציין שהתחומים שמועדים לפורענות בתחום העבדות הינם חקלאות, משק בית וסיעוד.
מעבר לייצוג המשפטי בהליך הספציפי, ולסיוע הכלכלי גרידא, לסיוע המשפטי הניתן לקורבנות סחר יש היבט מעצים – מתן שם ומקום לקורבנות שקופים. הסיוע המשפטי מחזיר לרבים מהנפגעים את כבודם הבסיסי ואת ההבנה כי הם נושאי זכויות שווים. כמו כן, במסגרת ההליכים האזרחיים האגף הצליח להשיג פיצויים מכובדים לחלק מהקורבנות אשר אפשרו להם הליך שיקום ופרנסת משפחותיהם (כולל קורבנות שכבר חזרו למדינות המוצא שלהן, וזאת חרף הקושי הראייתי בניהול הליך משפטי כזה).
עו”ד דניאל רז – אשפוז כפוי
האגף לסיוע משפטי מייצג מאושפזים אשר לטענת מערכת בריאות הנפש סובלים ממחלת נפש ומסוכנים לעצמם או לאחרים או מסוכנים באופן פיזי לא מיידי.
הייצוג המשפטי בפני הועדות הפסיכיאטריות צמח לפני כעשור, בעקבות בג”צ שהוגש על ידי האגודה לזכויות האזרח. בעקבות החלטת ביהמ”ש העליון, הוחל בפיילוט ייצוג בועדות פסיכיאטריות במחוז ירושלים ובהמשך – תוקן חוק הסיוע המשפטי כך שיתאפשר ייצוג בפני הוועדות. בהמשך הייצוג הורחב בכל חלקי הארץ – ייצוג משפטי מטעם המדינה לכל המאושפזים בכפיה בישראל.
נכון לשנת 2013 – מדובר בכ- 3,400 אנשים המאושפזים בכפייה.
הייצוג נעשה על ידי עורכי דין מטעם האגף המתמחים בנושא. ההתקשרות עמם נעשית בחוזה מיוחד, קיים פיקוח הדוק על עבודתם והאגף עורך השתלמויות מקצועיות תקופתיות.
עו”ד הדס גבריאל – קורבנות עבירות המתה
האגף לסיוע משפטי מעניק סיוע לנפגעי עבירות המתה בהתאם להחלטת ממשלה. החלטת הממשלה צמחה מדו”ח ועדה בינמשרדית, בראשותו של מנחם וגשל (המשנה למנכ”ל משרד הרווחה, כתוארו דאז), אשר בחנה מספר קבוצות של נפגעי עבירה והסיוע הניתן להם מטעם המדינה.
הקבוצות שנבחנו בוועדה היו:
- נפגעי אלימות כללית
- נפגעי אלימות במשפחה
- נפגעי אלימות מין
- נפגעי עבירות המתה
מתוך 4 הקבוצות המנויות לעיל, נמצא כי נפגעי עבירות המתה הינה הקבוצה היחידה אשר אינה מקבלת מענה טיפולי ו/או משפטי מהמדינה. על כן הוחלט להסדיר את הסיוע הניתן לקבוצה זאת באמצעות תוכנית סנ”ה. במסגרת התוכנית הוקמו 5 מרכזי סיוע ברחבי הארץ (כפר קנא, חיפה, תל-אביב, ירושלים ובאר-שבע). בראש מרכז הסיוע עומדת עובדת סוציאלית. כאשר מתרחש מקרה רצח, מתכנסת ועדה אשר בודקת את זכאות בני משפחת הנפגע להיכלל בתוכנית.
אם מוחלט להעניק סיוע, מנהלת המרכז יוצרת קשר עם המשפחה ומודיעה לה על זכאותם לסיוע והיקפו. הסיוע כולל מימון הוצאות קבורה, סיוע טיפולי למשך שנתיים ועוד. מעבר לכך, המשפחה זכאית לסיוע משפטי, הכולל ליווי משפטי בהליך הפלילי וכן טיפול בכל ההיבטים האזרחיים, לרבות תביעה אזרחית נגזרת לפלילים.
האגף הכשיר במסגרת התוכנית עורכי דין המתמחים בתחום, מונה ממונה מחוזי לנושא בכל אחד ממחוזות האגף. האגף למד את רזי התחום ואנו תקווה כי התוכנית תורחב בעתיד לקבוצות נפגעי עבירה נוספים. החל משנת 2011 האגף מעניק סיוע לכ- 200 משפחות של נפגעים.
עו”ד יעל שמחי – גביית מזונות חו”ל
אנחנו עוסקים בבני זוג, אשר נמצאים במדינות שונות וכאשר אחד מהצדדים מבקש לאכוף פסק דין מזונות שניתן במדינה אחת במדינה שניה או אף לאכוף פסק דין שניתן במדינה שלישית (מדינה שאינה מקום מושבו של אחד מבני הזוג כרגע).
ישנם שני אפיקים:
- הסכם בילאטרלי בין ארה”ב לישראל שמאפשר אכיפת פסקי מזונות הדדיים וכן הגשת תביעת מזונות חדשה ותביעת אבהות. עד היום נשלחו 200 תיקים בין המדינות.
- אמנת ניו- יורק – אכיפה הדדית בין מדינת ישראל בין מדינה נוספת שחתומה על אמנת ניו יורק.
האגף לסיוע משפטי מסייע לאמהות/אבות בישראל לממש פסקי דין למזונות במדינות זרות – ארה”ב או מדינות החתומות על אמנת ניו יורק.
לצורך כך הוכשרו ממונים בכל אחד ממחוזות האגף, כאשר עיקר ההליך מתבצע בהנהלת האגף, על ידי ממונה ארצית על גביית מזונות חו”ל. ב- 2010 ניתן לדווח על 75% גבייה (כולל גבייה חד פעמית וגבייה שוטפת). ב- 2011 היו 55% גבייה.
הודות לשיתוף פעולה בין ישראל לבין ארה”ב 30 משפחות זוכות לקבל דמי מזונות שנפסקו לטובתן. עם זאת, מדובר בהליך ארוך ובירוקרטי. בנוסף, הדין הקובע הוא דין המדינה המקבלת ועל כן ישנם מקרים שבהם למרות קיומו של פסק דין תקף במדינה אחת, יהיה קושי לאכוף אותו במדינה אחרת בשל הדין הפנימי של אותה מדינה.
עו”ד אוסאמה חזבון – הדין השרעי
הדין השרעי חל על כל העדות המוסלמיות בישראל.
ישנם מספר יתרונות לייצוג משפטי באמצעות האגף בהליכים בפני בתי הדין השרעים. ראשית – המומחיות שהצטברה באגף בתחום זה, שאינו נגיש למרבית עורכי הדין בשל חסמים שונים. בנוסף, כל מי שמיוצג על ידי האגף זוכה גם לפטור מאגרה בבתי הדין וכן יש אפשרות למימון חוות דעת והוצאות נוספות הכרוכות בהליך (כגון פרסום בעיתון). האגרה בפני בתי הדין הכנסייתיים גבוהה במיוחד (4000 ₪), האגף הגיע להסדר עם בתי הדין הכנסייתיים לפיה בעלי דין המיוצגים על ידי האגף יקבלו פריסת תשלומים נוחה.
על מנת לפתור את בעיית הנגישות של אזרחים ערבים ללשכות הסיוע, האגף מקיים ראיונות לפונים בלשכות לשירותים חברתיים.
עו”ד ענת בהט – דיני עבודה
האגף עוסק בעיקר בייצוג עובדים ומעסיקים קטנים במימוש זכויות קוגנטיות בחוקי העבודה. קיפוח זכויות בדיני עבודה מתקיים כיום בכל המגזרים (כולל מגזר עריכת דין). כמו כן, לאגף ניסיון רב בייצוג בתיקי אפליה בעבודה.
בהנגשת הסיוע המשפטי לאוכלוסייה קיים בעיקר חסם כלכלי – רף הזכאות נקבע ל- 6000 ₪, שהוא רף נמוך מדי.
כיום מונחת הצעת חוק של הענקת ייצוג משפטי (ללא זכאות כלכלית) לחושפי שחיתויות בפני גופים מבוקרים ובתי דין לעבודה (הצעת חוק ביוזמת שרת המשפטים).
עו”ד מלי ורוצלבסקי – הליכים אזרחיים
התחום האזרחי הינו כביכול תחום סל אולם בפועל מהווה כשליש מפעילות האגף. האגף מייצג תובעים ונתבעים הזכאים לסיוע בהתאם להוראות התקנות והחוק, בתחומים מגוונים, כולל: אזרחות ושבות, ערעורים על החלטות קצין תגמולים של נכי צה”ל, תביעות צרכנים, בתים משותפים, סכסוכים פרטיים אזרחיים, תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות ועוד.
האגף צבר מומחיות רבה בתחומים אלו נוכח ההיקף הגדול של התיקים.
הייצוג מתקיים בכל הערכאות, לרבות בית המשפט העליון. בנוסף לסיוע המשפטי, קיים פטור מאגרת בית משפט למי שמיוצג על ידי האגף.
האגף מגיש בשם לקוחותיו עתירות נגד משרדי ממשלה שונים (כגון משרד הפנים ומשרד השיכון), בהצלחות לא מבוטלות.
עו”ד שוקי פרידמן – הוצל”פ ופשיטות רגל
רף הזכאות הכלכלית לסיוע משפטי נמוך מאוד וכמעט לא מאפשר לחיות בכבוד, לכן ברור כי מי שנמצא מתחתיו יוצר חובות. לכן לא מפתיע שהנתח הגדול ביותר של תיקי האגף הינם תיקי חובות. האגף מחוייב בייצוג שוויוני, בכפוף להוראות החוק והתקנות ואינו בורר את לקוחותיו, וגם אינו כפוף למגבלה תקציבית בהקשר זה – מי שזכאי לסיוע משפטי על פי החוק והתקנות יקבל סיוע.
האגף אחראי על מספר רב של תקדימים פורצי דרך בתחומים אלו. בערך מחצית מתיקי פשיטת הרגל המתנהלים במדינת ישראל מיוצגים באמצעות האגף. קיים שת”פ משמעותי עם כונס הנכסים הרשמי, ברמה היומיומית, דבר המסייע באיכות הייצוג. זהו ייתרון יחסי גדול של האגף בתחום זה. כמו כן, קיים שת”פ טוב עם בתי המשפט עצמם – נוכח היקף הייצוג. במפגשים קבועים עם שופטים אנחנו מציפים בעיות מערכתיות קשיים, נוכח היכולת שלנו לאתר מגמות רוחב.
אגרות פשיטת רגל מאוד גבוהות – מי שמיוצג על ידי האגף זוכה להסדר מיוחד אשר מאפשר לו להכנס בשערי ההליך גם אם אין באפשרותו לשאת בתשלום האגרה עם פתיחתו.
הוצאה לפועל הינו תחום שבו כ- 95% מהחייבים אינו מיוצגים. יתר החייבים מיוצגים על ידי האגף. זהו תחום שמאופיין בתת ייצוג בולט והאגף הינו היחיד שמייצג בו. אין תחליף לניסיון ולידע של האגף בתחום זה.
חשוב להבין כי מעבר לעזרה הכלכלית והמשפטית המוענקת על ידי האגף בתיקים אלו, הייצוג בהליכי חובות הינו כלי להעצמה של אוכלוסיה מוחלשת – אדם שקיבל הפטר כמוהו כמי שיוצא מעבדות לחירות.
עו”ד אורנה פז – מעמד אישי
תיקי המעמד האישי מהווה כשליש מכלל התיקים המיוצגים באמצעות האגף מדי שנה. בכל מחוז של האגף קיים אחראי על תחום המעמד האישי, שכולל הליכי מזונות, משמורת, הסדרי ראייה, חטיפות ילדים, צווי מניעה והגנה. כמו ביתר התחומים – עיקר הייצוג נעשה באמצעות עורכי דין חיצוניים ולא על ידי עורכי הדין הפנימיים באגף.
היתרון של האגף בתחום זה – האגף מפקח על עורכי הדין החיצוניים מה שמבטיח שמירה על איכות הייצוג. בנוסף, האגף מממן חוות דעת הנדרשות לייצוג בתיק וכן הוצאות נלוות נוספות, כגון בדיקת רקמות בתיקי אבהות.
עו”ד מונדר אשכר – ביטוח לאומי
ייצוג בתחום הביטוח הלאומי הינו לב לבה של עבודת האגף – שכן עסקינן במימוש זכויות סוציאליות (קצבת שארים, זקנה, ניידות, מזונות, פיצויים לנפגעי פוליו גזזת ועוד).
האגף צבר מקצועיות והתמחות גבוהה בתחום חוק הביטוח הלאומי ותחומים נלווים. האגף אחראי על כמה מההלכות החשובות ביותר בתחום – כגון עב”ל 405/03 שושנה לוי נגד המוסד לביטוח לאומי; בג”צ 10662/04 סלאח חסן נגד המוסד לביטוח לאומי ועוד.
האגף פועל גם לשינויים מערכתיים – מעורבות בהליכי חקיקה ובדיונים בוועדות הכנסת. התמחות האגף בנושא מאפשרת לעורכי הדין של האגף לאתר סוגיות רוחב ולפעול לתיקונם באמצעים משפטיים שונים. כך למשל, קיים שיתוף פעולה יוצא דופן בין האגף לבין הלשכות המשפטיות של המוסד לביטוח לאומי.
האגף בוחן כיום אפשרות לייצג בפני ועדות רפואיות של המל”ל ולא רק בערעורים על החלטות המל”ל.
עורכי הדין המייצגים מטעם האגף משתייכים לתרבויות שונות ודוברים שפות שונות מה שמאפשר מתן סיוע משפטי איכותי ומותאם לקבוצות אוכלוסיות שונות.
עו”ד טל קורמן – פרוייקט נגישות לצדק
מחוז באר-שבע נבחר כמחוז הראשון ליישום פיילוט הנגישות לצדק נוכח הפריפריאליות של המחוז. הפיילוט נועד להנגיש סיוע משפטי מיידי לפונים המגיעים להיכל בית המשפט בבאר שבע בהליכים דחופים.
הוקמה עמדה של האגף לסיוע משפטי בבניין בית המשפט אשר מאפשרת בחינה מהירה, במקום של בקשה לסיוע משפטי ומתן סיוע משפטי מיידי במקרים המתאימים. נערך לפונה מבחן זכאות בסיסי וכן בחינה של דחיפות ההליך. עיקר ההליכים – צוי הגנה, לוי עיקול ופינוי, אפוטרופסות לגוף לצורך ביצוע פעולה רפואית דחופה. הסיוע ניתן בהליכים בבית משפט השלום ובית המשפט לענייני משפחה.
למעשה העמדה מהווה מעין “מיני לשכה” של האגף לסיוע משפטי אשר תוך שעה בוחנת את הזכאות לסיוע. כמובן שנוכח מהירות ההליך נעשות פשרות – מכיוון שהזכאות הכלכלית נבחנת על פי הצהרת הפונה, נוכח הדחיפות. נעשית פעילות של יידוע אודות העמדה בבית המשפט ומחוץ לו. מספר גורמים מפנים פונים לעמדה – בתי חולים, לשכות רווחה, משטרה, שכר מצווה וגורמים בתוך בית המשפט עברו העשרה.
600 פונים הגיעו לעמדה במהלך 6 חודשים ועבור כמחצית ניתן סיוע משפטי. בחודשים הקרובים יורחב הפיילוט למחוז צפון.
עו”ד ענת בהט – שיתוף פעולה של האגף עם קליניקות בבתי ספר למשפטים
ישנן מספר קליניקות שהאגף מעורב בפעילותן.
- אוניברסיטת חיפה – קליניקה לקידום זכויות חסויים במשפט.
הקשר שבין הזכות לאוטונומיה לבין קידום טובתם של חסויים. סטודנטים של הקליניקה משתתפים בעבודה הפרקטית של האגף.
- המכללה למנהל בראשון לציון – קליניקה לסיוע משפטי וגישה לערכאות משפטיות.
הקליניקה מתמקדת בסיוע משפטי ונוגעת בכל תחומי העיסוק של האגף.
- המרכז הבינתחומי, הרצליה – הקליניקה לייצוג קטינים בבתי משפט לנוער
שיתוף פעולה בין האגף לסיוע משפטי והסנגוריה הציבורית, מתוך ראייה הוליסטית של ההליכים המתנהלים בבית משפט לנוער. מערך שחושף סטודנטים למשפטים לתחום שאינו פתוח בדרך כלל ואינו נלמד בבתי ספר למשפטים.
סטודנטים למשפטים היום משוועים לעשייה חברתית וחשוב שהם ייחשפו כבר במהלך הלימודים לעשייה של האגף .
בנוסף למעורבות הפעילה בלימוד הקליניקות קיים שת”פ פורה בפרקטיקה בתיקים ספציפיים. כך למשל בהקשר של הבג”צ שהוגש נגד תאגידי המים בנושא ניתוקי מים, בשיתוף עם האגף עם הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב. גם כאן – התמונה הרוחבית של האגף (בחינת פעילותם של תאגידי המים השונים ברחבי הארץ) אפשרה לחשוף ולאתר מגמה בעייתית זו.
הערות הארגונים המשתתפים – נושאים מרכזיים לדיון במפגשים הבאים
- זכויות חסויים (אס”י)
- הנגשה פיזית של שירותי האגף ליישובים קטנים בפריפריה; חובות לחברות סלולר והוצל”פ; אנשי קשר בלשכות לצורך קשר שוטף (תוכנית המנטורינג במכללת ספיר).
- דיני עבודה – בעיקר עובדי קבלן, אוכלוסיות מוחלשות ופיטורי נשים בהיריון (קליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל אביב).
- חובות והוצל”פ; הנגשת השירותים של האגף בפריפריה; נגישות טלפונית ושיפור היעילות האדמיניסטרטיבית של האגף (רבנים לזכויות אדם).
- סוגיות של ביטוח לאומי; קביעת אנשי קשר בתוך אגף שניתן לפנות אליהם באופן אישי בנושאים ספציפיים (אביב לניצולי שואה)
- קשר ישיר עם נותני השירות בלשכות לסיוע משפטי; קושי בבירורים מול הלשכות; נגישות לאנשים עם מוגבלויות (יד לחרש)
- מגנוני בקרה ופיקוח על עבודת עורכי הדין החיצוניים; כתובת ממוסדת לתלונות (האגודה לזכויות האזרח).
- קשיים של הפונים מול הבירוקרטיה של האגף (ידיד)
- שיתופי פעולה נוספים בין האגף לבין קליניקות בבתי ספר למשפטים; סוגיות במזרח ירושלים (החינוך הקליני באוניברסיטה העברית)
- הנגשת שירותי האגף לאוכלוסיות מודרות ושקופות, בייחוד צעירים וצעירות עד גיל 26 וקטינים במצבי סיכון קיצוניים (עלם)
- רגישות תרבותית והכשרות מתאימות לעורכי הדין של האגף; ייצוג הורים בהליכי נוער ואימוץ; קשיים של הפונים להמשיג את הבעיה המשפטית שלהם – נדחים בשל חוסר סיכוי משפטי (טבקה, עמותת עלי”ה)
- אבות אינם מקבלים סיוע משפטי בהליכי גירושין בשל חוסר סיכוי משפטי – קיימת אפליה בסיוע משפטי לגברים; יש להפריד בין עורכי הדין המייצגים גברים לעורכי הדין המייצגים נשים בהליכי מעמד אישי (א’ זה אבא).
- סוגיות מול ביטוח לאומי, בייחוד בנוגע לקצבאות נכות; קשר בין מוגבלות לבין הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם (קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר-אילן).
- סיוע לניצולי שואה מול המוסד לביטוח לאומי; אנשי קשר קבועים בלשכות הסיוע המשפטי (הקליניקה לזכויות ניצולי שאוה באוניברסיטת תל אביב).
- ציון השיפור בשירות לפונים מטעם האגף בעקבות הקמת המוקד הטלפוני וכן הנגשת השירות לאנשים עם מוגבלויות באמצעות ראיונות טלפוניים (הקליניקה לעריכת דין קהילתית, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן).
- ייזום תיקוני חקיקה על ידי האגף; הנגשת שירותים לנשים נפגעות אלימות (מנע)
- ייצוג בענייני משפחה; מומחיות והכשרה של עורכי דין בדיני משפחה מטעם האגף (מרכז רקמן אוניברסיטת בר אילן).
