האימא דנית לוין: “משנת 2002 ועד היום משרד הרווחה כותב תסקירים כשהשינוי היחידי הוא התאריך – מסרבים להחזיר את בתי אלי” – מצעד “העגלות הריקות” דיזנגוף סנטר 17/8/14
הורים עם עגלות ריקות בכיכר דיזנגוף ת”א, מוחים נגד המדיניות הפושעת של משרד הרווחה להפריד בין הורים לילדים, והוצאת ילדים בכפיה ממשמורת ההורים למוסדות הרווחה שלא לצורך.
דנית אמא לילדה בת 13 שנים – משרד הרווחה מונע ממנה את הזכות לאימהות – מצעד “עגלות ריקות” דיזנגוף סנטר 17/8/14
“האבא לא רוצה את הילד הגדול, למה הילד הגדול לא יהיה אצל האמא? למה? נמאס לי לראות את מרי, מוזס ואנט ככה. אני לא רוצה לראות ככה אימהות יותר.
עצוב להביא ילדים לעולם. כל יום חלמתי להביא עוד ילדים לעולם, אבל זה היה סתם חלום כנראה ולא כדאי. אין טעם להביא למדינה כזו אכזרית עוד ילדים. למה? שתקחי אותם על עצמך תשעה חודשים, תהני מכל דקה וכל רגע, ויקחו לך אותם אחר כך, בגלל שפתאום את לא כשירה?!
עם הנכות שלי אני יותר כשירה מכל אחד, שיבוא עם מיליון דולר. אני אמא. אני אוהבת את הילדה שלי ואת כל ילדי ישראל. אין לי תסקיר אחד מהרווחה שרק התאריך השתנה בו. כל התסקירים משנת 2002 כולם אותו דבר. לא השתנה ולא ישתנה לעולם. ועדת תסקירים ועוד ועדת תסקירים. מה אתם מנסים להזכיר בדיוק? שהילדה שלי סובלת? אני יודעת את זה יום-יום. גם אני סובלת.
מדינה מתייפיפת. פקידות הסעד לא סובלות כי עוד לא לקחו להם את הילדים. אנחנו האימהות בגיהינום. לא פקידות הסעד.”
דנית, אימא ללא רבב – משרד הרווחה מונע ממנה את הזכות לאימהות.
