שקרים שנכתבים במקומון גבעתיים על ידי אתי דור עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה גבעתיים
שקרים שמפרסמים עובדים סוציאלים מלשכת הרווחה גבעתיים במקומון, וזאת לאחר שהוציאו נגד לורי שם טוב צו איסור פרסום, לפרסם את סיפור חטיפת ילדיה על ידי אתי דור מלשכת “רווחה” גבעתיים. מסתבר שיש איפה ואיפה בלשכת “רווחה” גבעתיים, ויש כאלה שהם מעל החוק שהם עצמם חתומים עליו.
ביום 18.6.09 פורסם במקומון “רמת גן גבעתיים” (גליון 803) , ללא קבלת תגובת נשוא הכתבה – האמא לורי שם טוב, ולכן התגובה מובאת לציבור כאן.
מוכחש מכל וכל כי הותקפה עובדת סוציאלית על ידי לורי שם טוב. נהפוך הוא. העובדת הסוציאלית, היא זו שנקטה באלימות מילולית כלפי האמא לורי שם טוב וגם איימה על האמא לורי שם טוב שלא תראה יותר את ילדיה. התנהלות העו”סית מעידה על משוא פנים, שימוש לרעה בכוח המשרה ושכרון חושים של עובדת סוציאלית הסבורה שהיא מעל החוק ואין מי שמבקר את התנהגותה.
“שביתה באגף הרווחה בגבעתיים
אגף הרווחה בעיריית גבעתיים הושבת ביום שלישי השבוע למשך שעתיים, במהלכן התקיימו אסיפות הסברה. על השבתת המחאה הוחלט בעקבות תקיפת עובדת סוציאלית באגף ושורת איומים נגד עובדות נוספות מצד מטופלת.
העובדת הותקפה בחניון העירייה, בסמוך לאגף הרווחה על ידי מטופלת. לטענת העירייה, לתקופת התלוו מספר נשים נוספות והם חיכו לעובדות מחוץ לאגף הרווחה.
מנהל אגף הרווחה, איציק בן שחק, ציין כי “באגף סערו הרוחות לאחר התקיפה. לא מקובל עלי, כמו על הנהלת העיר, שעובדות אשר מבצעות את חובתן על פי הנחיות בית המשפט יותקפו באכזריות. לא נעבור על כך לסדר היום ולכן, החלטנו על שביתת המחאה בת השעתיים, שכללה את כל האגף”.
בדו”ח סלונים מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר/דו”ח ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע”י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.
בדו”ח נכתב כי כל התלונות על פקידות הסעד מתנקזות לפקידת סעד מחוזית או ראשית, ואלו נותנות גיבוי מלא לפקידות הסעד.
לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו”ח יוצא כי המשחק מכור. ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים.
עובד רווחה בשם אשר ברנד, שהיה עובד בכיר של מדור “ילד ונוער” במשרד הראשי ביד חרוצים בירושלים, תקף אותי באופן אלים בנוכחות עו”ס בשם יוסי. הארוע התרחש
ב- 1995. אני ישבתי על כסא במשרדו וסרבתי לצאת מחדרו. הוא היה רשאי לקרוא לשומר של המשרד והשומר יכל לפעול לפי הנהלים אך הוא החליט לקחת את החוק לידיים, תרתי משמע, ופשוט משך באלימות בכסא עליו ישבתי והפיל אותי על הרצפה. קבלתי מכה די חזקה בכתף. ואז הוא הרים את הכסא ושאל אותי אם קבלתי פעם כסא בראש. הוא היה נראה ממש פסיכוטי וממש פחדתי. לבסוף הוא הניח את הכסא. אני התלוננתי נגדו במשטרה לאחר שהוא הזמין שוטרים בטענה שיש בסרוב שלי לצאת השגת גבול. במשטרה התלוננתי ואף הזכרתי שבזמן ההתפרצות המטורפת האלימה שלו נכח עו”ס בשם יוסי אך המשטרה מעולם לא הגישה נגדו כתב אישום בגין תקיפה אלימה בעוד שנגדי הוגש כתב אישום בגין השגת גבול.
אני באמת חושבת שראוי לתעד את כל מקרי התקיפה של עובדי הרווחה. אני בטוחה שהורים נוספים חוו תקיפות פיזיות של עו”ס, וזאת כמובן בנוסף לשקרים ולפשעים המזוויעים של עובדי הרווחה. הרי על עדות שקר ניתן להושיב עובד רווחה תקופה לא קצרה בבית הסוהר. בשעתו הייתי בקשר עם יותר ממאה משפחות ושמעתי סיפורים מזוויעים על מעלליהם של עובדי הרווחה. הגיע הזמן לתעד את הכל. מס’ הסלולרי שלי הוא 0547984210.
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת !
מאחלת לך ולכל משפחתך אושר והנאה בגידול הילדים.
את אמא מדהימה וראויה ביותר.
תודה רבה לך על הברכות.
ביתי חוזרת היום הביתה מתפללת אני בכל ליבי שתצליחי ושתקבלי בחזרה את שני בניך ,תמיד איתך על תוותרי על ילדייך המאמין ינצח .
אתי דור ידועה לשמצה בשקריה באלימותה ובפסיכופטיה שלה. אני בעד לגרור אותה לבית משפט על מעלליה ולרדת לחייה בכל דרך אפשרית. אני מוכנה לשתף פעולה בכל דבר ועניין
העו”סים נעשים נואשים והיסטריים. מצויין. שיפרפרו. זה מושך תשומת לב אליהם.
יש הרבה קוראי-עברית בחו”ל. שירוצו אל העיתונות העברית עם שקריהם.
יש להם סיבות טובות לדאוג.
*עשרות אלפים* פעילים בכל רחבי העולם, כולל עיתונאים אקטיביסטים ואנשי מקצועות מגוונים, יודעים מה קורה בראץ עכשיו.
יודעים באו”ם.
אנשי מפתח באחוד האירופי יודעים.
יודעים רבים גם על העוול שעשים ללורי שם טוב. ללורי יש שם טוב להרבה אנשים טובים.
דרך אגב בעניין שמשרד הרווחה פועל על פי צווי בית משפט, זה לא נכון:
ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוער – דוח מבקר המדינה 59ב’. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו.
תגובתה של רחל שרביט – סמנכ”לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים:
“אני לא יכולה להגיד ‘עם צווים’ כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם 120 ממתינות לצופיה ולמסילה”.
תארו לכם, אחרי שטרטרו מערכת שלמה והוציאו צו בית משפט לקרוע ילדים מבתיהם, הם מחליטים את מי להוציא מהבית ע”פ סדר עדיפויות משלהם, כלומר מבחינתם הצווים הוא מעין “בנק” של ילדים להוצאה מהבית לפי שיקולם.
בנוסף לתגובתך, הדבר החמור ביותר הוא, הגיבוי של עיתונאים מסוימים, הנוהים כעיוורים אחרי שקרים של עובדים סוציאלים. אני מאחלת לאותם כתבים אלו, שיהיו הורים, שיזכו לטיפול מצדם של העובדים הסוציאלים. אמן!
את העיתונאים, המשטרה, ובתי המשפט הם קנו בכל מיני דרכים, אחת מהם היא “זעקות” לכאורה בכל מיני ועדות הכנסת, לדוגמא:
ביולי 2008 התקיימה בנושא ישיבת וועדה לזכויות הילד בכנסת ב-14 ביולי 2008.
וכך אמר קונן יצחק קדמן מנכ”ל המועצה לשלום הילד:
“יש לנו עדיין בעיה קשה בתקשורת בין הרווחה למשטרה, וזה הולך בשני הכיוונים … בית המשפט הוא לא חותמת גומי של פקידי הסעד. ולהיפך, היום ביותר מדי מקרים בתי המשפט לנוער עושים את המוות, אולי גם הם מושפעים מהתקשורת, אני לא יודע, הם עושים את המוות לשירותי הרווחה … מגיע פקיד סעד לבית משפט, הוא עומד מול עורך דין יקר מאוד, שקורע אותו לגזרים, לפעמים יותר מאחד. … לפעמים פקיד סעד ורואה ילד מחוסר הכרה בבית וצריך להוציא אותו, עוד לפני שהוא מספיק לעשות את פעולת החירום, מגיע לשם העורך דין ואומר לו ‘תסתלק מפה, מי אתה בכלל?’ “.
חנה סלוצקי: “בהחלט יש לנו מחסום היום בבתי המשפט לנוער בנושא הזה של להגן על קטינים. אני חוזרת ואני אומרת, יש לנו בעיה אמיתית עם הנושא של שיפוט, … ” . (סוף ציטוט).
.
אלא שההפך הוא הנכון:
מחקרים מראים כי קיים שיתוף פעולה מלא של בתי משפט לנוער והמשטרה, עם פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים
בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: “פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים”, מתארים פקידי סעד לחוק הנוער את בתי המשפט לנוער: “למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה”. פקידי הסעד ציינו בראיונות כי שהם מרגישים שהשופטים מכירים אותם וסומכים על שיקול דעתם: ‘מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית … ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר …’..או לדברי אחרים: ‘למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה … השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי…’.
יתרה מכך גם בדו”ח סלונים נבו החושף ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין הכל מודים לרבות הודעת דובר משרד הרווחה כי “בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט”.
יחסיהם של פקידי הסעד עם המשטרה נמצאו טובים מאוד בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: “פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים”: “משטרה – מהראיונות עם פקידי הסעד כמו גם ממצאים קודמים עולה כי הם מרוצים משיתוף הפעולה עם המשטרה. ‘קשר טוב, סומכים עלינו, כי אנו מלווים את הפונה לחקירה, … מאוד מכבדים ומקבלים את ההמלצות שלנו’ “.
מנהל לשכת הרווחה בגבעתיים איציק בן שחר זורע חול בעניני הציבור.
טענתו כי העובדות הסוציאליות פועלות ע”פ צו בית משפט הנה שיקרית. העובדות הסוציאליות פועלות ע”פ מדיניות משרד הרווחה להוציא ילדים מהבית. בעוד במדינות העולם המפותחות רוב תקציבי השרות לנוער מיועדים לטיפול בקהילה, בישראל המצב הפוך מעוות ומתמשך; כ-70% מהתקציב מופנה להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, הרחק מביתם ומשפחתם.
בתי המשפט לעומת זאת הם ה”חותמת גומי” של העובדים הסוציאלים. וזה הוכח בדו”ח סלונים, גם משרד הרווחה בעצמו הודה בכך בהודעה לציבור.
פרופ. ידועה ומכירה בתחום אמרה: “יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד”כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות”
הכינוי “מטופלת” הוא סימון, סטיגמה שיצרו העובדים הסוציאלים לאזרחים הנקרים בדרכם, על מנת להחליש את האזרח כדי שיוכלו לפרק את משפחתו, ולקחת את הילדים, לפרנסת מסגרות ההשמה החוץ ביתית ולהרחיב את פעילות משרד הרווחה.
הוצאת ילדים מחוץ לבית היא דבר קשה וטראומתי לילדים למשך שנים רבות, וצריכה להיות סיבה חמורה וקשה מאוד לשם כך, כגון: שני ההורים חלילה מתו בתאונת דרכים, שני ההורים בכלא, ועוד … גם המצב הפנימיות הנו רעוע וקשה מאוד, ללא פיקוח.
בדוח מבקר המדינה האחרון נמצאו ליקויים מהותיים ברשות לחסות הנוער, ואם בארזים (הרשות) נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר (שאר מסגרות ההשמה החוץ ביתית).
יוצא אפוא כי איציק בן שחר מנהל לשכת הרווחה בעיריית גבעתיים מטמטם מערכת שלמה, מבזה ומתבזה, פוגע בערכים היהודים, או בכל ערך טוב, על מנת שיוכל להציג בדוח מנהלים של סוף שנה למשרד הרווחה את מה שמצפים ממנו.