תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה – הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער – דוח מבקר המדינה 2013
מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן? טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה.
הורים שילדיהם נלקחו בכפיה לא יכולים לערער
זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו”ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה.
ועדות התכנון, טיפול והערכה לילדים בסיכון – ועדות החלטה (בשמן הקודם “ועדות הערכה”), במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מורכבות מנציגי רווחה, בריאות וחינוך ובראשן עובדים סוציאליים.
הוועדות משמשות כצומת המרכזי בקבלת החלטות בנוגע לילדים בסיכון, ותפקידן לגבש תכניות טיפול לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות וכן לעקוב אחר ביצוען. ועדות אלו מפוקחות על ידי משרד הרווחה, ומבצעות את תפקידן בהתאם למדיניות המשרד.
בדיקת מבקר המדינה (דוח המבקר בקישור), שנערכה בחודשים אפריל-אוגוסט 2012, בחנה את סדרי יישום הרפורמה בשירותי הרווחה ובעבודת הוועדות לתכנון, טיפול והערכה בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, וכן ברמה המחוזית וברמת מטה המשרד. את הרפורמה הוחלט לבצע עוד בשנת 2002-2004, אך בדיקת המבקר העלתה כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב- שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה.
כמו כן, הערכתה של הרפורמה במחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים, ונכון למועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שמשרד הרווחה החל ב”פיילוט” ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית, עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, ועל פי הנתונים שהגיעו למבקר המדינה צפוי כי הם לא ייושמו לפני סוף שנת 2015.
בדיקת המבקר העלתה כי בערכת טפסים האמורה לשמש את העובדים הסוציאליים לצורך הכנה לדיון בוועדה, תיעוד שלבי הדיון ומעקב אחר תכנית הטיפול, לא נעשה שימוש בפועל או שהשימוש בה היה חלקי במחלקות הרווחה שנבדקו, מאחר והיא נתפסה כמסורבלת ומכבידה על המשתמשים בה.
נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, רק כמחצית מ-14 מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, בהן הוטמעו כבר מערכות ממוחשבות, עשו בהן שימוש.
עוד נמצא כי ועדות תכנון, טיפול והערכה אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות ביישובים קטנים הסובלות מהרכב חסר בדרך כלל, לא הוקמו עד מועד סיום הביקורת, למרות שמשרד הרווחה קיבל כבר ב-2008 עשרה תקנים לאיוש ועדות אזוריות אלו.
יתרה מזאת, לא קיימת אפשרות להורים של ילד שהוועדה המקומית החליטה להוציא אותו מביתו, להגיש ערר על ההחלטה לוועדה מחוזית, מאחר והוועדות המחוזיות שהיו אמורות לטפל בעררים אלו, לא הוקמו.
בבדיקת האופן בו מיושמת הרפורמה נמצא כי ב-14 מתוך 38 תיקים אישיים שנבדקו באקראי (37%) לא השתתפו בדיוני הוועדות אנשי מקצוע מחוץ למחלקות הרווחה, כך בחמש רשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי כדרך קבע אין נציגים משירותי הבריאות המשתתפים בדיוני הוועדות, ובכל המחלקות שנבדקו למעט אחת, צוין חסרונם של אנשי מקצוע לבריאות הנפש בוועדות, בעיקר אלו העוסקות בבני נוער, כמו גם חסרונם של נציגי מערכת החינוך בחלק מהוועדות המתכנסות ברשויות המקומיות.
גם הגברת השיתוף של הורים וילדים בדיוני הוועדות, מהלך עליו המליצה הרפורמה, יושם באופן חלקי בלבד.
“כעשר שנים לאחר שיצא משרד הרווחה בניסוי חלוץ לביצוע הרפורמה בוועדות, ראוי להשלימה בהקדם, ובכלל זה לקדם את הסדרת מעמדן של הוועדות בחקיקה, לפעול בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להבטחת הרכבן הרב-מקצועי של הוועדות, להקים מנגנוני ערר על החלטות הוועדות, להשלים את תשתיות המחשוב ואת גיבוש אמצעי הפיקוח הנאותים עליהן; ולבחון את יישום תהליכי השינוי”, כתב מבקר המדינה.
